מסחר עצמאי - פאסיבי

לפני כמה שבועות החלטתי לעשות קצת סדר בחסכונות וההשקעות שלי, ומשיכה קטנה בקצה חבל הובילה לעדר פילים.
קודם כל יצרתי מערכת להשוואת קרנות השתלמות, קופות גמל, קופות גמל להשקעה, פוליסות חסכון וקרנות פנסיה. תוכלו למצוא אותה כאן.
למה? כי היה קשה לראות את מה שרציתי בגמלנט. בכל מקרה, חלק ממה שלמדתי מהתהליך אפשר לקרוא בבלוג.
בין התגליות היו "הוצאות ניהול השקעות" שמהרבה בחינות הם דמי ניהול מוסתרים. אז ראיתי שאני משלם על פוליסת חסכון בשילוב של דמי ניהול והוצאות ניהול השקעות בערך 1% מכל הכסף שיש שם, כל שנה.
זה היה האות להבין כמה זה באמת עולה לי, והאם יש חלופות. אופס, פתאום מדברים על השקעות פאסיביות וחשבון מסחר עצמאי.

אם יש מתעניינים - ימצאו כאן שיתוף של תהליך הלמידה האישי שאני עובר, שעם הימים מעלה תובנה מרכזית של חשיבות העברת נכסים מפוליסות חסכון וקופות גמל להשקעה - לחשבון מסחר עצמאי.

שנים רבות חשבתי שהנושא הזה מסובך מדי ולא מוצדק. אז למה בכל זאת? כי פתאום גיליתי שרובנו משלמים מאות אלפי שקלים (ויותר) שיכלו להיות אצל הילדים שלנו. פשוט כך. לא סכומים שאפשר להזניח.

בואו נתחיל בדיון למה לא להתעסק בזה?
המעבר בין החלקים השונים נמצא בטאבים למעלה.
מי שכאן כדי להשוות בין תיקים עצלים מוכנים - יכול לקפוץ ישר לטאב המרכזי, שמיועד בדיוק לכך
לא מצאתי כלי שעושה השוואה כזו, ולכן יצרתי אותו. מאפשר לבחור מגוון תמהילי תיקים, ולהשוות את התשואה במגוון דרכים, תוך התחשבות בשער הדולר, במדד בישראל או בארה"ב, בשנות ההשקעה המבוקשות, בשנים שהחל מהן היה מידע על התיק ועוד.

למה כן
רגע לפני דיון באזהרה למה לא, נגע בקצרה (הרחבות בהמשך) למה כן:
מי שהשקיע לפני 30 שנה 100,000 ₪ בפוליסת חסכון במסלול מחקה S&P 500 ויפדה אותם כעת, יראה בחשבון אחרי מס, כמליון שקלים.
לעומתו מי שהשקיע את אותו סכום באותו מסלול באופן עצמאי יראה בחשבונו 1,500,000 ₪.
זה למה כן.

למה לא להתעסק בזה?

יש כמה סיבות להמנע מעיסוק במסחר עצמאי.

מסחר? אני? ניהול השקעות? אני? רק השם "מסחר עצמאי" מרתיע.
רובנו צריכים משהו פשוט, ולא מתכוונים להפוך למומחי השקעות או לעקוב אחר הבורסה (זה בסדר, במסחר עצמאי אין כוונה שנעשה זאת). אבל השם הזה "מסחר עצמאי" הוא כבר חסרון. טוב, לא בגלל שם צריך להמנע.

הסיבה השניה לא לעסוק במסחר עצמאי היא שרוב האנשים לא עושים את זה, כיום. זה מוסיף לנו אי-ודאות ואנחנו לא אוהבים אי ודאות. כיוון שרובנו לא רוצים להקדיש הרבה זמן לנושא, בלי ההגנה שמתקבלת ממה שרוב האנשים כבר עושים - מתעורר חשש שנעשה טעות של בורים, שתעלה לנו בכספי הפנסיה שלנו.
אנחנו גם מעדיפים לסמוך על מישהו שמבין.
חוץ מזה, כבר הזכרנו את החשש שזה יגזול מאיתנו הרבה זמן? ושאנחנו לא מבינים כלום במניות של "טבע" וגם לא רוצים להבין?
החדשות הטובות - לא צריך להבין ולעסוק במניות, ואחרי השקעה ראשונית שכן דורשת קצת זמן, לא צריך להתעסק בזה הרבה.
החדשות הרעות - החששות מוצדקים. אחרי ההתחלה אתם כנראה די לבד, בסיוע האינטרנט או חברים שעושים דברים דומים, ודברים יכולים להשתנות בלי שיהיה מי שיתריע או ייעץ.
תוספת הזמן והבירוקרטיה היא לא נוראית, אבל לא זניחה. תצטרכו להכנס לכמה מערכות שונות, תצטרכו לדעת עקרונות על איך קונים נייר ערך. אם אתם מוסיפים סכום קטן כל חודש תצטרכו לעשות זאת ידנית כל חודש, בתהליך עם כמה שלבים שאפילו אי אפשר לעשות ביום אחד. העברת בנקאית של הכסף לחשבון ההשקעות שלכם. למחרת כשיגיע להשקיע אותו. יתכן גם שבדרך תצטרכו להמיר אותו לדולרים בחשבון ההשקעות ולחכות עוד יום.

למה כן? כי מדובר בהרבה כסף. אחרי הרבה שנים שהסברתי לעצמי שזה לא באמת משנה כל-כך, נפל לי האסימון. חשבתי שזעקות על כמה כסף מפסידים בגלל דמי ניהול, מופרזות.
הבנתי שבהתנהלות שלי הפסדתי כסף. כל-כך הרבה כסף, שרבים יגידו לעצמם שאין שום סיכוי שהם חוסכים את מעט האנרגיה החד פעמית הנדרשת ומוותרים עליו. אני משוכנע שרבים ממי שיקראו את מה שכתוב כאן ולא עברו עדיין למסחר עצמאי בחסכונות שלהם - לא הבינו על איזה סכומים מדובר, בתרחיש סביר.

כן, באמת מדובר בתהליך שדורש ממי שעושה אותו יותר זמן והעמקה מלהתקשר לסוכן ולשאול אותו מה הוא ממליץ. יותר, אך לא הרבה יותר. מרבית המאמץ חד פעמי. כאמור, התמורה יכולה להיות הרבה כסף.
אני חושב שהסיבות עד כה לא צריכות להרתיע את רוב האנשים. אבל יש סיבה נוספת שאני כן ממליץ לשקול היטב לפני שבוחרים במסחר עצמאי.
הסיבה העיקרית שצריכה להיות להרבה אנשים להמנע ממסחר עצמאי - היא שהם יתחילו להזיז את הכסף ממקום למקום. לנהל אותו. חשוב להפנים - המעבר למסחר עצמאי ראוי שיהיה אירוע חד פעמי. לא רגע שהחל ממנו מנהלים את הכסף. אם תתעסקו איתו בקביעות, ולא רק חד פעמית - אתם עלולים להפסיד המון כסף.
(קוראים בשלב מתקדם: אתם צודקים, לא הזכרנו כאן איזון שנתי של התיק שיכול להיות מאוד חשוב, או קיזוז הפסדים. זה לא הנושא כרגע.)
החשש הוא שמי שעשה קצת מאמץ והתחיל לנהל את הכסף, ירצה להזיז אותו. לא כל יום. לא כל שבוע, אבל נניח פעם בשנה. אז לא. להעביר את הכסף מהשקעה אחת לאחרת לא רק יגזול המון זמן, אלא ככל הנראה יוביל להפסד כסף, בגלל המיסים.
את קופת הגמל אפשר להעביר למסלול אחר, בלי אירוע מס. כסף שמושקע בנייר ערך - נניח תעודה שמחקה את S&P 500 - אי אפשר להעביר למסלול אחר בלי לפדות אותו ולשלם מס על הרווחים.
בדיוק בגלל זה השיח כאן הוא על מסחר פאסיבי.
המעבר בעיקרו הוא חד פעמי, כי טעות לעשות שינויים גדולים, גם פעם בשנה. מי שלא יצליח לעמוד בפיתוי, וינסה להיות "חכם" ולהזיז כסף ממקום למקום - בסיכוי מאוד גבוה יפסיד הרבה מכספו.

אירוע מס

כאמור, מדי פעם אנחנו רוצים לעשות שינוי. בואו נבחן עד כמה הוצאת הכסף ממקומו, תשלום מס והחזרתו להשקעה מחדש עלולה לפגוע ברווחים שלנו.
אפשר לדלג על החלק הזה. הוא מיועד למי שמוכן להתעמק קצת ולהבין עד כמה הנסיון להיות חכמים ולהזיז את הכסף למקום "טוב יותר" הוא מסוכן.
נניח שהשקעתם בכלי שמחקה את SP500 (כולל דיוידנדים, ובשקלים, אגב). נניח עוד שאין לכם כלל דמי ניהול, אך יש מס על הרווח (בסך של 25% ממנו) בכל פעם שמושכים את הכסף. ונניח גם שלאחר כל משיכה - הכסף חוזר לאותה השקעה מחדש, בניקוי המס. נשווה את התשואה שנקבל אם נמשוך את הכסף ונחזיר אותו מחדש כל חודש, פעם בחצי שנה, פעם בשנה או רק בסוף התקופה.

אם ליאורה השקיעה 100,000 שקלים ב 2003 במחקה מושלם של S&P500 צובר דיוידנדים, ליאורה תמצא בחשבונה 550,000 ₪ אחרי 30 שנה. כלומר, אם היא לא הזיזה את הכסף ממקומו. אחרי מס. (הסכום שצברה גדול יותר, אגב. היא תראה בחשבון יותר מ 1,400,000 ₪. רק שעם כל שקל אפשר לקנות פחות משהיה אפשר לקנות לפני 30 שנים, וזה הסכום שליאורה תקבל אחרי תקנון למדד. אנחנו מקטינים את המספר שמוצג, כדי להראות רווח מעבר למדד).
ניר לעומתה, השקיע סכום זהה באותה שנה. גם הוא באותו נייר מחקה S&P500 אבל פעם בשנה, ניר הזיז את הכסף. לשם הפשטות נניח שהוא הוציא את הכסף, שילם מס רווחים, ומייד החזיר אותו בדיוק לאותו מקום. ניר ימצא בחשבונו אחרי 30 שנה 350,000 ₪ בלבד. מי שהשקיע מליון שקלים לפני 30 שנה (ללא דמי ניהול, תיכף נוסיף אותם) יהיה הבעלים המאושר של מעל ל 3 מליון שקלים, אם "ינהל" את הכסף אחת לשנה. מי שלא יגע בהשקעה - יהיה הבעלים המאושר עוד יותר של מעל ל 5 מליון שקלים.

אז כן, אפשר וכדאי לאזן את ההשקעות (כלומר, לדאוג שאם אתה משקיע בכמה דברים, ואחד מהם עלה ואחר ירד - להעביר מאחד לשני כדי שהחלק של כל אחד ישאר כפי שהיה בהתחלה), אבל חשוב מאוד להמנע מלהזיז את הכסף.

בשורה התחתונה - הרבה אירועי מס תמימים (כלומר העברת הכסף מהשקעה א' להשקעה ב') יכולים לגרום להפסדים גדולים. פאסיביות היא שם המשחק. נותנים לזמן לעשות את שלו.

בסדר, את המוטיבציה למה לא צריך את כאב הראש הזה כבר נתנו. אבל גם התחלנו בעקיפין לתת את המוטיבציה למה זה כדאי - מדובר בהרבה כסף, וההבדל בין שני דברים שנראים "דומים" מסתכם לסכומים מאוד גדולים.
אז אחרי ההקדמה והאזהרה הזאת, אפשר לעבור לטאב על השפעת עמלות ומסים, ולראות מה בעצם המשמעות של עוד קצת דמי ניהול, ולמה זה באמת המון כסף.
או אם תרצו: להסבר למה החלטתי להוציא את הכסף מפוליסות חסכון, ואז הבנתי שגם מהרבה יותר מרק פוליסות החסכון.

דמי הניהול

מכירים את "יש לך תשואה כל כך גדולה, מה זה משנה 0.5% דמי ניהול?". אז בואו ננסה להסתכל עד כמה זה באמת משנה.
(משנה הרבה. מכאן זה הופך כמותי, ואין בעיה לדלג ולהמשיך הלאה לקופות גמל להשקעה)
התרשים הבא מניח שהכסף נשאר בקופה לאורך כל התקופה, ומשווה תשואה בהתאם לדמי הניהול (והוצאות ניהול ההשקעות)

בפשטנות, דמי ניהול במסחר עצמאי יהיו כ 0.2% ודמי הניהול בפוליסת חסכון (ובפרט לאחר תוספת "הוצאות ניהול השקעה") יהיו כ 0.7%.
מי שהשאיר 100,000 ₪ עם דמי ניהול של 0.7% לשנה ב 1993, כשהם צמודים למדד S&P 500 (כולל השקעה מחודשת של מרבית הדיוידנדים) מצא עצמו עם יותר מ 450,000 ₪, לאחר מס רווחי הון ולאחר תקנון למדד.
לעומתו, מי שהשקיע באותו מחקה בדיוק עם דמי ניהול של 0.2% בלבד, יהיה עם כ 550,000 ₪ בכיס. אחרי מס רווחי הון (ועם כ 1,300,000 ₪ אם לא נתקנן למדד).

ההבדל עצום.
כל שינוי של 0.1% בדמי הניהול יכול להיות הבדל של אלפי שקלים רבים עבורכם, בהשקעה ארוכת טווח
(זה עוד מקום טוב להזכיר שיש לזכור את "הוצאות ניהול ההשקעות". מרכיב שמשפיע עלינו בדיוק כמו דמי הניהול, אך בדרך כלל נשכח בחישוב דמי הניהול)
אתם יכולים לשחק בדמי הניהול למעלה, ולראות את ההשפעה. שחקו גם בתקופת ההשקעה (חשוב לשחק לא רק במשך ההשקעה, אלא גם במועד ההתחלה, לראות מה קרה בשנים שונות).

עכשיו נחבר את מה שראינו עד כה - דמי הניהול והשפעת אירועי המס כתלות בתדירות בה מזיזים את הכסף:

בואו ננסה לחבר עכשיו יחדיו את דמי הניהול ואת השפעת אירועי המס כתלות בתדירות בה מזיזים את הכסף

תשומת לב שהקו המקווקו עוזר לראות עד כמה משמעותי שינוי בדמי הניהול (בתוספת הוצאות ניהול ההשקעות שנחבאים קצת), ואכן מדובר בסכומים משמעותיים
מוזמנים לשחק ולראות את ההשפעה - של התאריכים (הן בשל אורך התקופה, והן בשל מגמות שונות במדד SP500 בתקופות שונות), ושל ערכים שונים לדמי הניהול
כמו-כן, תשומת לב להשפעה הדרמטית של אירועי מס. כאמור, ככל שסביר יותר שתרצו שינוי "מסלול" בעתיד - יתכן שהעמלה הגבוהה של בתי ההשקעות, שנותנת גמישות רבה יותר בשינוי מסלול ללא אירוע מס, מוצדקת יותר.
עם זאת, מי שמשקיע במחקה מדד (למשל ב SP500) ומתכוון להתמיד בכך לתקופה ארוכה- ככה"נ ירוויח הרבה מהעברת כל סכום שלא חייב לשבת בפוליסת חסכון (אך לא רק) לתעודת סל בחשבון בניהול אישי.

בפוליסת חסכון השיקול פשוט - דמי ניהול גבוהים. התשואה, אגב, לא מחקה את המדדים טוב כמו האפשרויות בתיק אישי (לא מבין בזה, אבל אמרו לי שהם מחויבים במיסוי גדול יותר על הדיוידנדים, שהם משאירים גם כסף במזומן לשם גמישות), אבל העיקר הוא העמלות שאנחנו משלמים כל שנה לבית ההשקעות.
אצלי, למשל, הייתה פוליסת חסכון עם דמי ניהול של 0.7% והוצאות ניהול השקעה של 0.25%. ביחד 0.95% קופון לאחרים שמכונה כאן דמי ניהול - יותר מברירת המחדל שהכנסתי בגרפים למעלה.

בקופת גמל להשקעה המצב מורכב יותר.
הסיפור, להבנתי, הוא שיש לנו אופציה להטבת מס. להגיע לגיל פרישה ולא לשלם את מס רווחי ההון. התרשים הבא מאפשר לראות שזה יכול להיות המון כסף.
אז החלטתי לנסות להעריך כמה הטבת המס הזאת שווה, והאם הדבקות שלי עד היום להעביר כספים (וליצר ארוע מס) רק כדי למלא את המכסה האפשרית של הטבת המס בקופת הגמל להשקעה הייתה מומלצת.
ספויילר - הגעתי למסקנה שכדאי שהכסף שלי ישב במקום אחר. אבל על זה בטאב הבא.

אז אמרנו שקופת גמל להשקעה מעניינת כי יש בה הטבת מס. לכן, כך הבטחתי, רציתי לראות את הכדאיות שלה, עבורי.
השורה התחתונה, למי שאין כח לכל הגרפים: מהרתי להוציא את הכסף שלי מקופות הגמל להשקעה. הגעתי למסקנה שאצליח למשוך קצבה גדולה יותר וגם להשאיר לילדי יותר כסף בהשקעה עצמאית, למרות הטבת המס של קופת הגמל להשקעה.

קופת גמל להשקעה (וגם השוואת השפעת דמי הניהול על תשואות פוליסות חסכון, לעומת השקעה עצמאית בקרן מחקה)

נשווה את התשואה של שלושה כלי השקעה מרכזיים:
1. פוליסת חסכון - אמצעי עם דמי ניהול גבוהים וללא כל הטבת מס
2. קופת גמל להשקעה - אמצעי עם דמי ניהול גבוהים (אך קצת פחות) עם הטבת מס אחרי גיל 60
3. השקעה עצמית בקרן מחקה מדד (למשל הקרן CSPX מס' נייר בארץ 1159250) ללא גמישות לשינוי מסלול, ללא הטבות מס - אך עם דמי ניהול נמוכים
לשם הפשטות, נמשיך לראות מה תהיה התשואה מהשקעה ארוכת טווח בקרן מחקה S&P500.

בתרשים הבא נשווה את התשואה כתלות בגיל תחילת ההשקעה (כי הטבת המס היא גיל 60) ובדמי הניהול.
אגב, לא לשכוח לכלול גם את הוצאות ניהול ההשקעה כחלק מדמי הניהול, ולא רק את החלק שמדווח רשמית כדמי ניהול. בקופת גמל להשקעה במסלול מנייתי זה בהחלט יכול להיות 0.25% תוספת. המון.
בכל מועד רואים את שווי הכסף, אחרי תשלום מס רווחי הון.

קופת גמל להשקעה

פוליסת חסכון

השקעה עצמאית

מה ניתן לראות?
ראשית - לפוליסת חסכון קשה למצוא הצדקה בנתונים. דמי ניהול גבוהים, ללא הטבת מס. התוצאה, פחות כסף בכיס.
מה לגבי קופת גמל להשקעה?
בהגעה לגיל 60, הטבת המס שניתן לקופת גמל להשקעה משמעותית מאוד.
אבל - למתנה הזו יש תנאים. התנאי הוא שהכסף יהפוך לקצבה. זה אומר שמאותו רגע הכסף לא "עובד" יותר (מעבר להצמדה למדד), אלא רק מחולק. אני לא בטוח שזה מדויק עד הסוף, אבל להבנתי - פחות או יותר. לכן, בעוד הכסף בהשקעות אחרות ממשיך לגדול, הכסף של קופת הגמל להשקעה (אם נבחר במסלול בו יש הטבת מס) הוא כסף שמתאים לשימוש השוטף שלנו.
(בשביל פשטות ההצגה היא של סכום קבוע, צמוד מדד, אך בפועל אי אפשר למשוך אותו, אלא מקבלים אותו כקצבה. עוד רגע ננסה להמחיש גם את זה. חכו להפתעות)
אם קצבת הפנסיה לא מספיקה לקיום השוטף, יש בזה הגיון. מגיעים לגיל פרישה, ועכשיו משתמשים בכסף, לא משקיעים אותו יותר, ובטוחים שהקצבה הזו תמשיך להגיע באופן קבוע כל החיים, גם אם השוק יעלה או ירד.
אבל אם יש קצבת פנסיה שכן מספיקה לקיום השוטף, אז נראה שיש הרבה מאוד חסרונות בלקיחת המתנה של הטבת המס, עם כל החבילה שמגיעה איתה.
כמובן שיש עוד שיקולים (פנו ליעוץ פנסיוני)

רגע, זה נהיה עוד יותר מעניין.
נניח שאנחנו כן מעוניינים בקצבה. מה יקרה אם נוותר על הטבת המס, ופשוט נוציא כל חודש סכום זהה לקצבה?
זה הרעיון של התרשים הבא. בגיל 60 הכסף, אחרי פטור ממס, מחולק לתשלומים שווים ל 25 שנים, ומוצמד למדד.
במסלול קופת הגמל להשקעה (קו אדום) רואים קפיצה גדולה בגיל 60 (הטבת המס) אבל אחריה אין יותר קופה. אין כסף שאפשר למשוך. מה יש? קצבה, שאפשר לראות בקו כתום למטה, כיצד היא מצטברת.
במסלול ההשקעה העצמאית, הקו הכחול, אנחנו מושכים כל חודש את אותה קצבה נטו (ולשם כך מוציאים יותר כסף, בגלל שצריך לשלם על המשיכה מס רווחי הון) אך ממשיכים להשקיע את הסכום הנותר במחקה S&P 500.
כמו מקודם, הקו הכחול מייצג את הסכום שנקבל ליד אחרי שנשלם מס רווחי הון, בכל רגע שנחליט לפדות את היתרה.
מה שיקרה מרגע זה תלוי בשוק. יכול להיות שנפסיד כסף, ונצטער על הרגע. אבל כמעט תמיד יקרה ההפך. בהנחה שנחיה עד גיל 85 (ועד 120) יש לכסף מספיק זמן לעבוד, ובמרבית התרחישים ישאר לנו כסף יפה להוריש לילדים, למרות שאנחנו מפרישים מההשקעה קצבה בכל חודש.
בשנים הראשונות אנחנו מושכים קצבה, אבל היא חלק קטן מאוד מהכסף שנצבר, כך שרוב הכסף ממשיך לצבור תשואה. כך אפשר להרוויח גם קצבה גדולה יותר מבקופת הגמל להשקעה (שכן אנחנו נשקיע עם פחות דמי ניהול והוצאות ניהול השקעה) גם מהמשך ניצול שוק ההון אחרי גיל 60 וגם מגמישות לשמור, למשוך או להוריש את הכסף.

במילים פשוטות: כמעט תמיד אפשר לקבל קצבה שקולה לזו שנקבל מקופת הגמל להשקעה וגם להשאר עם כסף נוסף לשימוש בעת זקנה, או להוריש לילדים.

קופת גמל להשקעה

השקעה עצמאית

נדמה שהמסקנה היא שלאנשים רבים מאוד - קופת גמל להשקעה *אינה* השקעה נבונה.

אגב, ההשוואה כאן מוטה לטובת קופת גמל להשקעה. ממספר סיבות.
בקופת גמל להשקעה במסלול מחקה - החיקוי יהיה פחות טוב. חלק מהכסף ישמר במזומן. מיסוי הדיוידנדים יהיה כנראה כפול. זה בקלות מוסיף לדמי הניהול ולהוצאות ניהול ההשקעה עוד 0.8% מס, בפועל.
בקופת גמל להשקעה יש פחות אפשרות לבחור מסלול שונה - עד לאחרונה, למשל, לא היה מסלול מחקה S&P 500 ברוב בתי ההשקעות, וגם עתה אין מסלול שמחקה, למשל, מניות ערך קטנות.
בנוסף, הגרף מציג שכבה אחת בלבד מההשקעה. אם אתם משקיעים בקופת גמל להשקעה כל שנה 70,000 ש"ח, אז הטבת המס לשנים האחרונות לפני גיל 60 כבר לא ממש משמעותית.

עם זאת, יש לציין שהגרף מניח מיסוי של 25% על הרווח הריאלי בהתאם למדד המחירים לצרכן בישראל. זה ככל הנראה נכון להשקעה במחקה S&P 500 אבל עשוי לא להיות נכון לניירות ערך אחרים.

הערה: הדיון אינו נכון לגבי קרנות השתלמות. אפשר להעביר ל IRA (זהירות - זה כאב ראש גדול יותר מחשבון השקעות, ויש חשש סביר שתוך שנים ספורות תצטרכו לחזור לעוד סיבוב של העברת הכספים) אך לדעתי לא נכון למשוך את הכספים כדי להשקיע אותם עצמאית, למרות שאפשר.

מזכיר שוב שאני לא מומחה בתחום, ויכול בהחלט להיות שהכתוב הוא שטויות שנובעות מחוסר הבנה בסיסית או מטעות חישוב. החלטות אישיות - על אחריותכם העצמאית, בלבד.

מוכנים לשפל של עשר שנים ויותר?
בהשקעה ארוכת טווח - שוק המניות מנצח. תמיד. אבל כמה ארוכה? שוק המניות גם נופל, והשפל שלו, שגורם לנו להפסיד כספים, יכול להמשך גם שנים ארוכות.
להמחשה - התרשים הבא מראה את התשואה שהיינו מקבלים מהשקעה צמודה ל SP500 במשך 15 שנים (או כל טווח אחר שתרצו, יכולים לשחק). בכל תאריך רואים את התשואה השנתית הממוצעת ב 15 השנים שקדמו לו.

מצד אחד - כמעט תמיד השקעה ארוכת טווח תניב את התשואה הטובה ביותר אם תהיה במניות. מצד שני - קיימת גם האפשרות שאפילו בסיום תקופה ארוכה כמו 15 שנים נגלה שבידנו פחות כסף מהסכום איתו התחלנו.

כל מי שמחליט להשקיע השקעה ארוכת טווח, וזה לא משנה אם במסחר עצמאי או דרך קופת גמל להשקעה, צריך להיות מוכן נפשית לאפשרות שיחכה הרבה שנים, נניח 10, ולא ירוויח אפילו שקל אחד.
זה לא שכיח, אבל בהחלט מתרחש. זה המסר בתרשים למעלה.
(לחילופין, אפשר לא להרוויח, וגם לא להפסיד)

אז מה עושים?
ראשית, בדיוק בגלל זה ממליצים לנו לעבור להשקעות סולידיות יותר ויותר עם הגיל. לא לאבד את הכסף רגע לפני שצריך אותו.
ככל שההשקעה היא ארוכת טווח יותר - הדילמה נהיית פשוטה. ניתן לזמן לעשות את שלו. כשיש סבלנות - ההצלחה כמעט מובטחת.

מה עוד? מגוונים את ההשקעות.
למרות שזה נשמע מאוד הגיוני, העצה הזו היא קצת עבודה על עצמנו בעיניים, לדעתי (המאוד לא מלומדת, זה הזמן להזכיר. רוצים מומחים בהשקעות - חפשו אותם, אני לא אחד כזה)
לכאורה - ההמלצה היא להשקיע בכמה דברים שונים, כולם עם תשואה גבוהה, אבל הפיזור יגרום לכך שכשאחד יהיה בשפל, האחר יפצה עליו.
במציאות, הקורלציה בין תקופות השפל של האלטרנטיבות המקובלות להשקעה מפוזרת - גבוהה מאוד. הן עולות ויורדות באותן שנים, פחות או יותר.
בעצם, חלק ניכר מהבחירה בתיק שמשלב השקעות שונות כשמראים לנו שסטיית התקן שלו היא קטנה יותר (ושמספר שנות השפל המרבי שלו היה קטן יותר) - היא בעצם בחירה בתיק עם תשואה צפויה קטנה יותר.
זה מה שהוביל אותנו למניות מלכתחילה, לא? עבור תנודתיות (אי-ודאות) גבוהה בטווח הקצר, מתוגמלים בתשואה גבוהה בטווח הארוך. אז הרבה מהמלצות הפיזור היא לקחת צעד או שניים לאחור.
כלומר, לוותר על תשואה כדי לשכך את עוצמת הנפילה כשהיא מתרחשת.

הטאב האחרון, כנראה העיקרי באתר הזה, נועד להשוות בין כל מני חלופות השוואה.
הוא גם זה שהוביל אותה למסקנה שהתיקים ברובם לא עושים את המובטח. אני בטח טועה, וזו ההזדמנות שלכם ליצור קשר ולהסביר לי hovav@hotmail.com.

אנחנו כבר יודעים שהשקעה פאסיבית במסחר עצמאי תהיה עם הרבה פחות עמלות. אבל כמה זה יוצא בכל זאת?
למיטב הבנתי יש תשלום קבוע לגוף ההשקעות (משהו כמו 15 או 25 שקלים לחודשים, ובדרך כלל מתקזז עם פעולות או אפילו מקבלים פטור).
בנוסף:
יש דמי ניהול של תעודת הסל עצמה, למשל 0.2%. עבור מחקה SP500 מדובר ב 0.07%, אבל להרבה דברים אחרים מדובר ב 0.3%.
הכסף הרבה פעמים צריך להיות במטבע חוץ, ועל ההמרה גם משלמים. למשל, 0.5% מהסכום בהמרת השקלים למטח, ואחוז זהה בהמרה ממטח לשקלים, במימוש.
יש גם עמלת קניה ומכירה. למשל סנט למניה. יש לה גם עמלת מינימום, ובמקרים רבים היא שקובעת. למשל, $7.5.
וזהו

to

אז בואו ננסה לראות עד כמה זה משפיע על התמורה

אם פרק הזמן של ההשקעה אינו קצר מאוד, נראה שהעמלות החד פעמיות (קניה ומכירה, המרת מט"ח) אינן משמעותיות.
(להשקעה חד פעמית, גדולה יחסית. להשקעה חודשית קטנה, בפרט שאינה שקלית, העמלה החד פעמית יכולה להיות ענקית באחוזים. עמלת המינימום להשקעה בדולרים היא אחד הדברים החשובים שיש לשים לב אליהם בבחירת בית השקעות)
דמי הניהול משפיעים כמו בקופות גמל - אך זולים יותר.

מס רווחי הון הוא 25% מהרווח. המידע הזה הוא התחלה, אבל הוא מאוד חלקי. מה שלא מצוין כאן הוא מאיזה רווח.
הבשורה הטובה - לקרנות שקליות, מהרווח הריאלי. כלומר, אם הייתה אינפלציה, המיסוי לא יהיה על הסכום עצמו, אלא על חלק קטן יותר - שמייצג את הרווח שהשגת בניקוי עליית המדד.
הבשורה המסובכת: לקרנות שנסחרות במטבע חוץ, אין התחשבות במדד, והרווח נקבע לפי שער המטבע שבה נסחרת הקרן.
את כל זה ועוד למדתי בפוסט הזה בקבוצת הפייסבוק קהילת המשקיעים הפאסיביים של ישראל
זה מסתבך עוד קצת. אם אנחנו משקיעים בניירות ערך זרים, נשלם את המינימום בין הרווח בפועל לפי המטבע בו הם נסחרים, והרווח הנומינלי בשקלים. מסובך, אבל נחמד.
עוד משהו נחמד - לפעמים ניירות ערך שנסחרים בארץ ועוקבים אחרי נכסים זרים ממוסים כאילו היו ניירות שקליים. לא יודע מתי כן ומתי לא.

בפוסט הפייסבוק הצביעו על חסרון משמעותי למיסוי בהצמדה למטבע חוץ, בהסתמך על דוגמה סינטטית אחת.
כאן ניתן לראות את ההבדל בין המיסוי בשתי הדרכים בהתאם לתקופות שונות, כולל שער הדולר, מדד המחירים לצרכן בישראל ותנודות המדד בפועל - לפי ההסטוריה במציאות בתאריכים שנבחרים.

אכן יש הבדל משמעותי בין שתי אפשרויות המיסוי.
לראשונה בניתוח רואים יתרון מסוים לקופות הגמל והאמצעים המסורתיים - שם להבנתי המיסוי הוא כאילו מדובר בהשקעה שקלית. בשורה התחתונה עדיין נרוויח שם פחות, אבל למען ההגינות ההבדל הזה כן קיים.
בהשקעה בתעודה מחקת מניות ערך קטנות בארה"ב (כדוגמא) נשלם בדרך כלל מס רווחי הון לפי הרווח הנומינלי, או קרוב לכך. השינוי במטבע הוא לרוב קטן יחסית לשינוי במדד.
כלומר, בדרך כלל המס שנשלם יהיה על כל הרווח, ולא על הרווח לאחר תיקון לאינפלציה.
מה זה אומר פרקטית? אני חושב שפחות ממה שנדמה ברגע הראשון. אם יש אופציה לאותה השקעה שמעניינת אתכם עם מיסוי ריאלי - לכו עליה. אחרת, זו עדיין לא סיבה לשנות את ההשקעה הרצויה. סתם קצת מבאס. יש גם אפשרויות למשחקים שונים של העברת נכסים לפני מימוש. תקראו בתגובות לפוסט הפייסבוק. לא מבין בזה.
בטאב מניות ערך קטנות, אגב, תוכלו לראות את ההבדל בין השקעה בהן עם מיסוי נומינלי להשקעה ב S&P 500 במיסוי ריאלי. לדעתי ממחיש למה זה לא צריך להיות השיקול להשקעה.

האם להעביר קופות גמל וקרנות השתלמות ל IRA?

עד עתה עסקנו בכסף שיושב בפוליסות חסכון ובקופות גמל להשקעה. כספים אלו אפשר להעביר לניהול עצמאי, אלטרנטיבי. האלטרנטיבה אינה פוליסת חסכון ואינה קופת גמל להשקעה. האלטרנטיבה היא להפוך את הכסף למזומן, ולהשקיע אותו מחדש באופן עצמאי.
מה לגבי קופות גמל (לא להשקעה) וקרנות השתלמות? אותן אפשר להעביר כפי שהן ל IRA מבלי לממש ומבלי לאבד את הזכויות.
נשמע טוב. אבל.
עם היתרונות (כמו בשאר ההשקעות - דמי ניהול נמוכים יותר, וגמישות רבה יותר בהשקעה) יש גם חסרונות, וכלל לא בטוח שזה מתאים לכל אחד.

כמה חסרונות שלדעתי כדאי לדעת על המעבר ל IRA ואז להחליט:
1. תהליך המעבר ארוך ומסורבל. ארוך בזמן, אך גם ידרוש מכם הרבה יותר מלהמתין בפאסיביות שיסתיים.
2. הכסף שלכם עשוי לצאת ממקומו הנוכחי, אך לא לעבור לרשותכם אלא להשאר כלוא במזומן תקופה לא זניחה, ולכן עלות המעבר עלולה להיות גבוהה.
3. אין באמת כתובת לבעיות שיתעוררו. אתם בעצם לבד.
4. העיסוק בשוטף גדול יותר מבאלטרנטיבה (קרן השתלמות וכו' בבית השקעות רגיל).
5. ההליך ככה"נ אינו חד פעמי.
6. אין כמעט תחרות, בארץ. כשאין תחרות - השירות והתנאים עלולים להיות לא טובים.


אז לוותר על IRA? לא אמרתי. את כספי העברתי, והיתרונות כאמור משמעותיים - פוטנציאל לדמי ניהול נמוכים יותר, פחות עמלות סמויות ויכולת להשקיע באפיקים שלא מוצעים לנו אחרת, ויש להם יתרון.
אבל כדאי לדעת על החסרונות, ולהחליט אם זה מתאים לכם. בשונה מהעברת קופת גמל להשקעה לבית השקעות, תהליך שמצאתי פשוט וקל - כאן מדובר במשהו שידרוש מכם הרבה יותר.

ארה"ב או השקעה מאוזנת בעולם כולו?

כמעט בכל מקום מומלץ לפזר את ההשקעות בין השוק האמריקאי לשווקים גאוגרפיים אחרים. נשמע נכון ואינטואיטיבי, ובדעת מיעוט (שיש להזהר ממנה, בדיוק בשל עובדה זו) אני מתרשם שההמלצה לכל הפחות אינה מובנת מאליה.
דיון בנושא תוכלו למשל לקרוא בפוסט הפייסבוק הזה שכותרתו האם השקעה ב-S&P 500 מספיקה מבחינת פיזור? האם השוק האמריקאי תמיד מוביל?
לפוסט צורפה גם התמונה שכאן למטה, שאמורה להראות לנו שבהשוואה לשאר העולם ארה"ב לפעמים מובילה, ולפעמים משיגה פחות, ושאין לדעת האם ניפול על תקופה כזו או כזו.

שוק המניות האמריקאי מהווה, בשווי שוק, כ 60% משוק המניות העולמי, ובדרך כלל מומלץ לחקות את היחס הזה. גם זה בפני עצמו לא ברור לי. למה ההשקעה שלנו צריכה להיות חיקוי של אחוז שווי השוק העולמי, אגב.
בכל מקרה, הדגשתי בתרשים למעלה משהו שנראה שנסתר מהדיון. ההמחשה נעשתה בהנחה של השקעה של 5 שנים (כלומר, התשואה המוצגת היא תשואה ממוצעת על פני 5 שנים לאחור).
זו נקודה חשובה. אם היינו לוקחים מיצוע על שנה בודדת, בודאי שהיינו מצפים שיהיה פעם לטובת X ופעם לטובת Y. אם היינו לוקחים יום בודד, בודאי שלא היינו מופתעים מכך שגם אופציה פחות טובה תהיה הרבה פעמים טובה יותר על בסיס יומי.
לכן שאלה חשובה היא מה אופק ההשקעה עליו מסתכלים. השקעה במניות היא תנודתית, ומוכיחה את עצמה ככל שמוכנים לתת לכסף לעבוד יותר זמן בלי להתערב. לכן הבחירה באופציה של 5 שנים אינה מוצלחת בעיני.
בתרשים הבא אפשר לראות האם ואיך התמונה משתנה אם מסתכלים על השקעה של 10 שנים ושל 15 שנים.

בממוצע נע על 15 שנים התמונה נראית שונה לחלוטין. יש עדיפות ברורה להשקעה במניות אמריקאיות על פני שאר העולם המפותח.
כלומר, ההמחשה לפיה נתוני העבר מראים שיש תנודתיות וסימטריה בין יתרון למניות אמריקאיות למניות שאר העולם - שגויה. נתוני העבר מראים ממש את ההפך.

נותר לנו לשפר את ההשוואה עוד קצת. ההמלצה המקובלת היא להשקיע בקרן ש 60% מושקע בארה"ב ורק 40% בשאר העולם. האם זה משנה את התמונה?

לא ממש. כיוון שרוב ההשקעה (60%) זהה ובאמריקה - ההבדלים קטנים יותר. אך בנתוני העבר אין יתרון ברור להשקעה מאוזנת בין ארה"ב לשאר העולם. להפך. יש יותר שנים בהם השקעה רק באמריקה הייתה מוצלחת יותר מהשקעה גלובלית. אפילו אם מדובר בטווח של 5 שנים בלבד.

חוץ מזה, מעניין לראות השוואה גם של התשואה האבסולוטית, ולא רק של התשואה היחסית בין שני אפיקי ההשקעה:

ומה לגבי התשואה? בפוסט בפייסבוק נטען שפיזור גלובלי משיג את אותה תשואה כמו בארה"ב, רק עם תנודתיות נמוכה יותר.
גם בגרף כאן למעלה וגם בטאב העיקרי, שמשווה תיקים עצלים, תוכלו לראות עד כמה הטענה הזו נכונה. בערך.
כפי שכתוב גם בפוסט המקורי - להשקעה מחוץ למניות אמריקאיות יש תשואה נמוכה יותר. עם זאת, נכתב שם שהשילוב (ואני הנחתי 60% אמריקאיות ו 40% שאר העולם המפותח) אכן מציג גם תשואה ממוצעת דומה וגם סטיית תקן דומה (לא יותר טובה, אבל באמת דומה)
לכן, יש הגיון מסוים בשילוב - אם השילוב עצמו, בניגוד למניות כלל העולם לבדם, לא פוגע אלא רק מהווה אלטרנטיבה.
החסרונות? ראשית, דמי ניהול גבוהים יותר. במקום 0.07% להשקעה ב S&P 500 דמי ניהול של 0.2% לנייר שמחקה את המדד הגלובלי. שנית, הצורך לאזן את התיק מדי שנה, במקום לתת לו לרוץ על אוטומט.
לבסוף, מבחינתי, יש יותר עניין במניות ערך קטנות מאשר בשוק המניות הכללי. במפתיע הן נותנות שילוב של תשואה גבוהה יותר עם מספר שנות שפל מרבי קטן יותר.
מידע עליהן באירופה ובשווקים מתפתחים יש לי רק מהשנים האחרונות (בהן לארה"ב היה יתרון ברור), ואני מעדיף לא להסתכן בהחלטה ללא נתונים הסטוריים על שנים רבות.

בדיון בפוסט הוסבר כנגד מה שהוצג עד כה כי ארה"ב הובילה על העולם המפותח ב-2% בממוצע לשנה ב 40 השנים האחרונות, אבל כשמנטרלים את ההתייקרות ב-valuations היא הובילה ב-0.4% בלבד. ול-valuations הנוכחיים יש השפעה גבוהה על התשואות העתידיות.
שאלתי האם "יש נתונים שמראים שההתייקרויות ב valuation בתהליך צמצום? (מבין מהסרטון את ההשערה שב 40 השנים האחרונות התייקרות זו נתנה את היתרון לארה"ב, אבל מה זה אומר על מה שצפוי ב 20 השנים הבאות?)" ומהתשובה אני מתרשם שאין עדיין, אבל זה נתון בהחלט מחשיד.
אישית, אני מעדיף להסתמך על נתוני עבר שיש להם שנים רבות של הסטוריה, למעט כשיש שינוי שהוא כבר מוחשי שגורם לחשוד בהם. במקרה הזה, ובהסתכלות לאופק של השנים הקרובות, הרושם הלא מקצועי שלי הוא שהחשיבות של איזון בין שווקים גאוגרפיים מוצגת עם משקל גבוה ממה שמגיע לה.

והנה עוד תרשים באותו נושא:

אז בואו נעבור על מה שגילינו: האמירה שהשקעה גלובלית הייתה תמיד "ארוחת חינם" היא לא נכונה. במרבית השנים השקעה רק בארה"ב הייתה הבחירה העדיפה. התובנה הזו נחשבת לדעת מיעוט, שכן רוב הכותבים בנושא טוענים אחרת - דעה שנשמעת יותר אינטואיטיבית. היא מעלה תהיות על הטענה המקובלת של "ארוחת חינם יחידה" בשני אופנים: ראשית, האיזון בהשקעה גלובלית לא הוביל בעבר ליותר שנים של תשואה חיובית. להפך. שנית, בנוגע לטענה שגיוון לשוק העולמי מסייע לנו, כשבפועל במקרה האופייני בעבר הוא לא סיפק יותר הגנה מנפילות שווקים, וכן פגע בתשואה.

מניות ערך קטנות

במהלך השיעור הזה בשבועות האחרונים גיליתי במקרה את מניות הערך הקטנות (באנגלית Small Cap Value ולעיתים אשתמש לקיצור ב SCV)
אני מוצא בהן קסם רב, ושוקל ברצינות להשקיע בהן את כל (100%) התיק המנייתי שלי. גם זאת, בניגוד למקובל להמליץ.
למה? ביחנו אותם בעצמכם בטאב הבא אל מול חלופות.
בעצם, הנה כבר הקדמה:


התשואה שלהן משמעותית יותר גבוהה. לפעמים כשרואים זאת רק באחוזים של תשואה שנתית ממוצעת, קשה להבין עד כמה. לכן הוספתי בטאב השוואת תיקים עצלים את התצוגה של "פי כמה הכסף הכפיל את עצמו ב 15 שנים". רואים? וואוו.
החסרון? סטיית התקן גבוהה מאוד. רגע, זה מטעה. ראשית, כיוון שכשהתשואה גבוהה יותר סטיית תקן לא מציגה סיכון גבוה יותר בפני עצמה.
אבל יותר מזה, כמו למניות מול אגרות חוב - למניות ערך קטנות יש תנודתיות גבוהה בטווח הקצר, אך וודאות של תשואה גבוהה יותר בטווח הארוך. רגע, זה משתפר. בנתוני העבר הן מתאוששות ממשברים מהר יותר מאשר המניות הרגילות. כן, מספר שנות השפל המרבי קטן יותר, וכך גם לאחוזונים אחרים של תשואות.
כאמור, בטאב הבא באפשרותכם לשחק עם הנתונים ולהשוות.
מי שאוהב תרשימים קצת יותר מורכבים מוזמן להציץ גם בגרף הבא:

להשקעה במניות ערך קטנות יש עוד חסרון - מיסוי. נכון להיום ניתן להשקיע ב S&P 500 באמצעות קרן אירית שקלית ולהנות ממיסוי ריאלי, בעוד שהשקעה במניות ערך קטנות תמוסה על כל הרווח, הנומינלי, או עם הגנה לפי השינוי של שער הדולר, בלבד).
התרשים הבא משווה (אם לא טעיתי בחישוב) בין הרווח השקלי הריאלי לאחר ניקוי המס - כשאת מניות הערך הקטנות, ורק אותן, ממסים במס הגבוה, הנומינלי או הדולרי.
למרות שהמס גבוה יותר, התשואה עדיין נראית מבטיחה יותר, ברוב השנים

דיון בנושא תוכלו למשל לקרוא בפוסט הפייסבוק הזה שכתבתי בקבוצת הפייסבוק קהילת המשקיעים הפאסיביים של ישראל
האינטואיציה של הרבה אנשים היא שמשקל רב מאוד רק למניות הללו ורק בארה"ב זה משגה. אבל הטעונים הם לא כמותיים אלא בעיקר מעולם התחושות.
טעונים עיקריים שעלו שם נגד:
* לא ברור שהשוק האמריקאי ישאר דומיננטי
* למדוד סיכון עם שארפ אחרת ההשוואה שגויה. בסוף תשואה גבוהה יותר היא גם סיכון גבוה יותר.
* תשואות עבר אינן מידע תומך החלטה
* כלכלה עולמית תמשיך לצמוח
* אין ודאות שמה שהיה בעבר ישוחזר בעתיד
* פלח שוק שמהווה רק 4.5% מהשוק העולמי

מחשבות:
* לא ברור שהשוק האמריקאי ישאר דומיננטי? ל 15 השנים הקרובות מאוד סביר להניח שכן.
* מדידת סיכון עם שארפ - נדמה לי שיש כאן טעון עמוק יותר משהפנמתי. עם זאת, ישנם סיכונים (כמו סחירות) שלדעתי לא צריכים להטריד בהשקעה ארוכת טווח, ובודאי שיש הרבה דרכים לאמידת סיכונים ותנודתיות. סטיית התקן גם בעיני היא מדד מטעה (אחרת SCV לא היה בחירה טובה, אגב), בגלל התלות בתוחלת. מרגיש נח עם מדד שבוחן עד כמה התשואה הייתה נמוכה (שלילית, או סתם נמוכה) בהשוואה למדדים אחרים או לתיקים שמשלבים אותם. אופציה בה בתוחלת התשואה נמוכה יותר מוצדקת, בגישה זו, רק אם היא מקטינה את הסיכון להפסד (או לרווח קטן יותר). כאן נדמה שלפחות בעבר מדדים אחרים ושילובים שלהם הובילו ליותר הפסדים (או רווחים קטנים), כלומר ליותר סיכון.
* כלכלה עולמית תמשיך לצמוח? בינתיים עוד לא ממש צומחת ביחס לארה"ב
* תשואות עבר אינן מידע תומך החלטה. אני לא מקבל גישה שעלינו להיות אדישים למידע מהעבר בקבלת ההחלטות. אני בהחלט מקבל שאפשר ונכון להוסיף לו עוד רבדי מידע.
* אין ודאות שמה שהיה בעבר ישוחזר בעתיד. נכון. גם אין ודאות שיקרה ההפך. בעצם, אין ודאות. אני מחפש בנתונים משהו ששולל גישה נבחנת. דווקא את גישת ההשקעה הכלל עולמית אפשר לבקר בהסתכלות לאחור. בניגוד לעקביות של SCV.
* את הטעון על כך שמדובר בפלח קטן מהשוק העולמי אני לא מבין מספיק טוב. למה בעצם זה חשוב?
בשורה התחתונה, נדמה לי שהטעון המרכזי, גם אם לא מנוסח בדיוק כך, הוא שההגיון אומר שגיוון מגן עלינו, ואת ההגיון הפשוט הזה צריך לשמר אפילו אם נתוני העבר מראים אחרת. החשש הוא, אולי, מנפילה שונה ממה שראינו בחמישים השנים האחרונות. כזו שהשפל שלה נאמד אחרת, ותשפיע בעיקר על SCV אמריקאי.
או כמו שנכתב שם - טעון הנגד העיקרי להשקעה ב US SCV הוא איכותי ולא כמותי.

יש גם מגוון מומחים שכותבים באופן דומה. הנה דוגמה של הכלכלן פול מרימן.

אחרי כל ההקדמה הזו הגענו לנקודה בה מתלבטים לא האם להשקיע את הכסף, אלא באיזה תמהיל של תעודות סל.
בפרט, לכאורה לפחות, כדי לאזן את הסיכון מחלופות שונות. לא להיות רק בשוק האמריקאי. לא להיות רק במניות ערך קטנות, וכו'

הרושם הנוכחי שלי, כפי שכתבתי בטאב הקודם, הוא שקשה למצוא נקודת איזון טובה, ודווקא החלופות הפשוטות מושמצות שלא בצדק.
בכל מקרה, העמוד הזה מאפשר להשוות חלופות השוואה שונות, שלא דורשות מהמשקיע להתעמק במניות שבתוכן או לדאוג לקנות ולמכור לעיתים תכופות. השקעת שגר ושכח (עד כדי מושג האיזון). לתיקים כאלה נהוג לקרוא תיקים עצלים.

תיקים עצלים
כדי שיהיה לנו תיק שיאזן בין גורמים שונים שכל אחד עצמו תנודתי - יש בספרות הרבה מאוד המלצות לתיקים עצלים. יותר מ 50 דוגמאות תוכלו למצוא, למשל, כאן וגם כאן. השתמשתי בחלק מהדוגמאות לטובת ההשוואה המצורפת של חלופות השקעה.
אגב, יש עוד מקומות רבים למצוא תיקים כאלה, למשל כאן, ובהם כמובן גם במגרש הישראלי הביתי - הסולידית.

התרשים הבא מאפשר להשוות בין התשואה הריאלית של תיקים שונים, למידת התנודתיות שלהם.
לתשואה, נשתמש בשני מדדים - תשואה ריאלית (CAGR מתוקנן למדד) ופי כמה הכסף היה גדל, ריאלית, בהשקעה של 15 שנים עם תשואה כזו.
את התנודתיות נציג הן כסטיית התקן של התשואה, והן כמספר השנים של השפל הממושך ביותר (הנתון שלפחות אותי מטריד ביותר).
את החישוב עשיתי בעצמי, מבלי שמישהו בדק את נכונותו. את נתוני הגלם של המרכיבים של כל תיק לקחתי מכאן. דאגתי לאזן כל תיק מדי שנה. נדמה לי שנתוני הגלם לא כוללים חישוב של דיבידנדים.






יש הרבה הסתייגויות להשוואות האלה. אחת מהן היא שמספר השנים עליהן יש נתונים לחישוב תשואה של תיקים שונים - אינו זהה. בשל כך גודל הנקודה בתרשימים מעיד על מספר השנים בשימוש, ונקודות קטנות יש לקחת בערבות מוגבל.
זו גם הסיבה שאפשר לצמצם את התקופה ולבחור שנים שונות, באמצעות הכלי שמתחת לתרשימים.

בעיניים שלי, הלא מיומנות והסובייקטיביות - רוב התיקים העצלים לא מקנים יתרון משמעותי על תיקים מאוד פשוטים, בהם נצמדים לאינדקס אחד בלבד.
מזכיר שוב, שאינני מומחה בתחום, וגם שהחישובים שלי לא עברו בדיקה חיצונית (ובקושי בדיקה שעשיתי לעצמי).

מבנה תיקי ההשקעות מפורט כאן:

ההנחות על דמי הניהול מפורטות כאן:

נדמה לי שאני כותב רק לעצמי. אם מישהו קורא, והיה רוצה שאמשיך - תן סימן hovav@hotmail.com


עד עכשיו הדיון היה בהשקעה של הכסף כדי שיהיה לנו מספיק יום אחד. איך נדע שהגיע היום? לכמה זמן הכסף שחסכנו יספיק לנו?
התשובה כמובן מורכבת, ואתם מוזמנים לחפש יעוץ פנסיוני. כאן אשתף רק במשהו קטן שהכנתי לעצמי, לשימוש מתעניינים נוספים.
כשנפסיק לעבוד נשאר עם נכסים (למשל דירה, ואולי גם כזו שיש ממנה שכר דירה) ובין הנכסים העיקריים לרובנו יהיו קצבה חודשית מקרן פנסיה, ומה שיוותר בתיק ההשקעות הפרטי.
מקווה שתזכו לפרוש עם תיק השקעות גדול, שיאפשר לכם למשוך קצבה גדולה.

כשיש מספיק כסף אפשר להגיע לקסם מדהים - גם למשוך קצבה חודשית ועדיין להשאר עם כסף שממשיך לעבוד.
מחקר טריניטי דיבר על היכולת למשוך 4% מתיק ההשקעות כל שנה, במשך 30 שנים ברציפות, מבלי שהסכום יגמר.
הלשונית הנוכחית מאפשרת לכם לעשות מחקר טריניטי משלכם. בחרו סכום השקעה ראשונית, סכום משיכה חודשית, מספר שנים ובמה הכסף הושקע
ותוכלו לראות האם התיק שרד את כל התקופה, כמה כסף היה בו בסיום וזאת לאורך כל השנים שיש לי עליהם מידע.

מה רואים בגרף?
קודם כל צריך לבחור:
    - במה הכסף מושקע? ברירת המחדל כאן, למשל, היא במניות ערך קטנות.
    - כמה כסף מושקע? ברירת המחדל כאן היא 4,000,000 עימם הגענו לגיל פרישה.
    - כמה שנים אנחנו רוצים למשוך מהכסף בלי שהוא יסתיים? ברירת המחדל כאן היא 30 שנים.
    - איזה אחוז מהכסף ימשך בכל שנה? ברירת המחדל היא 4%. לצידה מופיע גם הסכום החודשי שימשך (וגם 75% מהסכום, בהנחה מחמירה שכל ההשקעה התחלתית היא בעצם רווח)
    - הקצבה קבועה. כלומר אם 4% הם 10,000 שקלים, אז ההנחה להמשך היא של משיכת סכום של 10,000 שקלים - צמוד למדד לאורך כל התקופה. ה 4% קובע רק את סכום ההתחלתי.
    - מצד אחד זו הנחה שונה מזו שבמחקר טריניטי המקורי בו נלקח אחוז קבוע בכל שנה, אך זה מה שמעניין אותי. לדעת אם אני יכול לסמוך על משיכת קצבה בגובה נתון לאורך שנים רבות בלי שהכסף יגמר.

ומה רואים בתוצאות שעל הגרף?
    - הציר האופקי מציין את שנת הסיום. כלומר את השנה שבה הסתיימו 30 שנים בהן משכנו קצבה חודשית (או מספר אחר של שנים, לפי בחירתכם).
    - הציר האנכי הוא כמה כסף נותר לנו, למרות שרק משכנו כסף לאורך 30 שנים.
      כך למשל מי שמשך את כספו בשנת 2022 לאחר 30 שנים של השקעה במניות ערך קטנות ומשיכה של 4% מסכום ההשקעה הראשוני כל שנה, עדיין נותר עם סכום השקעה (או ירושה) של כמעט 50 מליון!
      וזה למרות שלאורך התקופה רק משך כסף, בסכום מצטבר של כמעט 5 מליון
    - למעלה משמאל יש טקסט שמציין בכמה מקרים של השקעה בת 30 שנה הכסף לא הספיק לכל התקופה.
      בנתוני ברירת המחדל, למשל, מדובר בשני מקרים מתוך 65 אפשרויות של השקעה בת 30 שנים. שני המקרים הם התחלת השקעה ב 1928 וב 1929, אגב.
      עוד רואים שב 95% מהמקרים יוותר לנו, לירושה, יותר כסף משהיה לנו בהתחלה, למרות משיכה של 10,000 בחודש לאורך 30 שנה.
      הכל צמוד למדד. גם גובה המשיכה החודשית וגם הסכום שיוותר לנו.

מה שיש כאן שונה ממה שבדרך מוצג בהקשר למחקר טריניטי.
ראשית, הוא מאפשר לכם לשחק עם סוג ההשקעה, וברירת המחדל היא 100% במניות ערך קטנות - שונה מאוד ממה שבדרך כלל מביאים לפנינו.
שנית, הוא מאפשר לראות כמה כסף היה נשאר לנו בפעולה דומה בעבר - ולא רק מה הסיכוי שהכסף היה מספיק לכל התקופה.
לבסוף, הוא מניח משיכה בסכום קבוע (שנקבע על פי האחוז מסכום ההשקעה לפני המשיכה הראשונה) כשהוא צמוד למדד, ולא אחוז קבוע.

אודות

לפני כמה שבועות החלטתי לעשות קצת סדר בחסכונות וההשקעות שלי, ומשיכה קטנה בקצה חבל הובילה לעדר פילים.
קודם כל יצרתי מערכת להשוואת קרנות השתלמות, קופות גמל, קופות גמל להשקעה, פוליסות חסכון וקרנות פנסיה. תוכלו למצוא אותה כאן
למה? כי היה לי קשה לראות את מה שרציתי בגמלנט. בכל מקרה, חלק ממה שלמדתי מהתהליך אפשר לקרוא בבלוג.
בין התגליות היו "הוצאות ניהול השקעות" שמהרבה בחינות הם דמי ניהול מוסתרים. אז ראיתי שאני משלם על פוליסת חסכון בשילוב של דמי ניהול והוצאות ניהול השקעות בערך 1% מכל הכסף שיש שם, כל שנה.
זה היה האות להבין כמה זה באמת עולה לי, והאם יש חלופות. אופס, פתאום מדברים על השקעות פאסיביות וחשבון מסחר עצמאי.
אם יש מתעניינים - ימצאו כאן שיתוף של תהליך הלמידה האישי שאני עובר, שעם הימים מעלה תובנה מרכזית של חשיבות העברת נכסים מפוליסות חסכון וקופות גמל להשקעה - לחשבון מסחר עצמאי.
חוץ מזה, תוך כדי יצרתי משהו שמאפשר להשוות תיקי השקעות באופן אותו קיוויתי לראות, אך לא מצאתי בקלות. משתף, למקרה שמישהו יתעניין או יוכל להעזר באותו כלי. או - יפתח את עיני לדברים גדולים שאני עדיין מחמיץ.

כסת"ח: תשומת לב שהמידע לא מובא כיעוץ פיננסי, יתכנו טעויות ושגיאות מכל סוג שהוא (ביצעתי מעט מאוד בדיקות מהימנות) ובכל מקרה - השימוש באפליקציה הוא באחריותך בלבד. על אף תקוותי שהמידע יועיל, מודגש שאין כל ערבות לדיוק, שלמות, עדכניות, נכונות של המידע. זהו גם לא יעוץ פיננסי. כל העושה שימוש, עושה זאת על דעת עצמו ומוזמן להתייעץ עם גורמי מקצוע. לא תהיה נשיאה באחריות לכל נזק או הפסד שיגרם מהשימוש באפליקציה או במידע שמופיע בה.

כל נתוני הגלם מגיעים ממקורות מידע גלויים. חלקם כתובים בדפים עצמם. בכל מקרה, יש שימוש בנתוני בנק ישראל על מדד המחירים לצרכן ועל שער הדולר לאורך החודשים והשנים, ב API של Yahoo Finance דרך quantmod לנתונים הסטוריים על מדדים שונים ובפרט לגבי מדדי ת”א 125, נאסדק, Dow Jones וגם S&P 500 לפני חלוקת דיוידנדים, בנתוני דיוידנדים של S&P 500 ואופן חישוב המדד כשהוא כולל השקעה חוזרת של הדיוידנדים בהסתמכות על פר’ רוברט שילר מאוניברסיטת yale, בתיקים עצלים מכאן ומכאן, בנתונים הסטוריים על סוגי נכסים מכאן ומכאן.
חישובי התשואות והתקנון למדד, לדולר, לדמי הניהול ולהשקעה חוזרת של דיוידנדים לאחר מיסוי - עשיתי בעצמי (עם מעט מאוד בדיקות שאין שגיאות במתודולוגיה או במימוש).
הרבה למדתי מהבלוג של Simplifynance וגם נעזרתי בשירותים שלהם. ממליץ. יש גם אחרים טובים. יש גם הרבה דברים שאני חושב שהם שוגים (ומופיעים בעצם כאן בטאבים השונים)

מאחל לכם מספיק כסף כדי שיהיו מעט דאגות כלכליות, ויותר דברים מעניינים אחרים בחיים.

אודותי
כלי ההשוואה של קופות גמל ושות' נעשה כפרויקט חג, כשניסיתי להשוות בין קופות שונות לשימוש אישי, ואיכשהו משם נגררתי לעשות גם את זה כשהבנתי שהפסדתי הרבה כסף על השארת החסכונות במקומות עם דמי ניהול גבוהים (בענק) משאפשר להשיג. זה לא המקצוע שלי (שוב, ראו הוזהרתם).
מוזמנים גם לעיין בבלוג "כמותית". תדירות הכתיבה בו נמוכה מאוד - רשומה עד שתיים בשנה, אם לא פחות. עם הזמן הצטברו מגוון נושאים.
אם יש שאלות, הארות, הערות או כל משוב שהוא - אל תהססו לפנות אלי בכתובת hovav@hotmail.com אשמח לשמוע האם היה שימוש בכלי, והאם הייתה בו תועלת.

פרטיות ואיסוף מידע
אין כל איסוף מידע אישי של משתמשים. חלק מהאפליקציות משתמשות ב google analytics שלמיטב הבנתי לא משתמש ב cookies אך אולי אני לא מכיר היטב. מעבר לכך, כאמור, אינני אוסף כל מידע אישי על המשתמשים ואופן השימוש שלהם.