אורית סטרוק

הצביעה נגד עסקת החטופים; תמכה בהמשך הלחימה גם כשנשאלה על הסיכון לחייהם

סטרוק הצביעה בממשלה נגד עסקת החטופים שאושרה בלילה שבין 17 ל־18 בינואר 2025. היא הייתה אחת משמונה שרים שהתנגדו, מול 24 שתמכו, אף שראשי מערכת הביטחון המליצו לאשר את המתווה. דיווח על ההצבעה ושמות המתנגדים, כלכליסט ↗.

ב־20 באוגוסט 2025 נשאלה אם תצביע בעד המשך הלחימה גם במחיר רצח חטופים, והשיבה: ״בוודאי, ולא רק אני״. לאחר הפרסום טענה שדבריה הוצאו מהקשרם: לשיטתה, הכרעת חמאס הייתה הדרך לשחרר אותם. הדברים ותגובתה, N12 ↗.

לעסקה הראשונה, בנובמבר 2023, הצביעה בעד לאחר שניצן אלון הציג לשרי מפלגתה את יתרונותיה. התמיכה ההיא היא חלק מהרקורד, לצד התנגדותה לעסקה המאוחרת. שחזור ההחלטה, ynet ↗.

אמרה לאם חטוף שתמכה בעסקה: ״אז את קוברת את הבן שלך״

סטרוק אמרה את הדברים לאסתר בוכשטב, אמו של יגב, בפגישה במאי 2024, לאחר שהאם הביעה תמיכה בעסקה גם אם בנה לא ישוחרר בשלב הראשון. N12 הביא את עדותה ועדויות של שני בני משפחות נוספים שנכחו בפגישה. סביבת סטרוק הסבירה שהתכוונה לסכנה שלדעתה נשקפת למי שיישארו בשבי אחרי עסקה חלקית; בתגובתה הרשמית טענה שלא יישארו מנופי לחץ לשחרורם. העדויות ותגובת השרה, N12 ↗.

שוללת מדינה פלסטינית; תומכת בריבונות מלאה ובהתיישבות יהודית בעזה

סטרוק שוללת במפורש מדינה פלסטינית. בריאיון בנובמבר 2024 כינתה את פתרון שתי המדינות אסון, ותיארה ריבונות ישראלית ביהודה ושומרון שבה לפלסטינים יהיו זכויות פרט, אך לא זכות לבחור לכנסת. ביולי 2026 הבהירה שתפיסתה כוללת גם את שטחי A ו־B, וקראה להקים התיישבות בשטחי A. הריאיון ל־ynet ↗; הריאיון לערוץ 7, יולי 2026 ↗.

סטרוק תומכת גם בהתיישבות יהודית בתוך רצועת עזה. בדצמבר 2024 אמרה שעזה היא חלק מארץ ישראל כמו תל אביב, והבהירה שאינה מסתירה את תמיכתה בהתיישבות שם. באותו ריאיון הבחינה בין עמדתה האישית לבין מטרות המלחמה שקבעה הממשלה, שאינן כוללות התיישבות. הריאיון בגלי ישראל, 25.12.2024 ↗.

ביחס לדרום לבנון, סטרוק קראה ביוני 2026 להימנע מנסיגה ולהשאיר את השטח הסמוך לגבול באחריות צה״ל בלבד. העמדה שהיא מציגה במקור הזה היא המשך שליטה צבאית ישראלית בשטח לבנון. טור שכתבה בערוץ 7, 12.6.2026 ↗.

הרחיבה את תקציב משרדה והאיצה בנייה בהתנחלויות בזמן המלחמה

תקציב משרדה של סטרוק גדל ב־2023 מ־133 מיליון שקל שאושרו במאי ל־543 מיליון בתקציב המתוקן, ועוד 110 מיליון ברזרבה קואליציונית — 653 מיליון בסך הכול. מתוך הרזרבה, 75 מיליון נועדו למרכיבי ביטחון ביו״ש; יתרתה כללה גם פעילות קהילתית וצוותי חירום ברחבי הארץ. השימוש ברזרבה הותנה בחוות דעת משפטית: מדובר בהקצאה, לא בהוכחה שהכסף כולו הוצא. פירוט התקציב בדיון ועדת הכספים, כלכליסט, 12.12.2023 ↗.

ביולי 2024, בשיחה מוקלטת עם תושבי גבעה לא מוסדרת בהר חברון, תיארה את התקדמות הבנייה כ״תקופה של נס״ והסבירה שצריך להספיק לבנות כל עוד הממשלה מחזיקה מעמד. האמירה התייחסה להרחבת ההתנחלויות בתקופת המלחמה. בתגובתה אמרה שהיא מקדמת גם טיפול ביישובים המפונים בצפון ובדרום. ההקלטה והתגובה, N12 ↗.

התעדוף נמשך דרך החטיבה להתיישבות: תחקיר המקום הכי חם הצביע על ייעוד עשרות מיליונים למאחזים ולתשתיות ביו״ש תחת סעיפי המלחמה. החטיבה עסקה גם בדיור זמני למפוני העוטף; אין בסיס לייחס את כל תקציבה להתנחלויות. התחקיר והמסמכים שעליהם הוא נשען ↗.

תקפה את ראשי מערכת הביטחון בעקבות גינוי פרעות בכפרים פלסטיניים

סטרוק השוותה ביוני 2023 את הרמטכ״ל הרצי הלוי, המפכ״ל יעקב שבתאי וראש השב״כ רונן בר ל״כוח וגנר״, לאחר שגינו יחד אלימות מתנחלים והגדירו אותה טרור לאומני. היא התנגדה להגדרה הזאת וטענה שאין זה תפקידם לקבוע נורמות ולהטיף מוסר לממשלה. אחרי הביקורת התנצלה על ההשוואה לשכירי החרב הרוסים, אך הבהירה שהיא עומדת מאחורי הביקורת על ראשי המערכות. הדברים וההתנצלות, ynet ↗.

תמכה בהכפפת בחירת השופטים לשיקולים פוליטיים

סטרוק הצביעה ב־27 במרץ 2025 בעד שינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים. השינוי מחליף את נציגי לשכת עורכי הדין במשפטנים שנבחרים בידי הקואליציה והאופוזיציה, ומגדיל את כוחם של הפוליטיקאים בקביעת זהות השופטים. המשמעות הדמוקרטית היא החלשת עצמאותו של הגוף שאמור להגביל את השלטון ולהגן על האזרח מפניו; חוות דעת של המכון הישראלי לדמוקרטיה הזהירה מהעדפת נאמנות פוליטית על שיקולים מקצועיים. השינוי נועד לחול מהכנסת הבאה, ואינו מעניק לקואליציה לבדה כוח לבחור את כל השופטים. ההצבעה האישית בכנסת ↗; ניתוח השינוי, המכון הישראלי לדמוקרטיה ↗.

כחברה בוועדה לבחירת שופטים החרימה בינואר 2025 את ההצבעה על מינוי יצחק עמית לנשיא העליון. היא נימקה את התנגדותה בטענות להתנהלותו ובהתנגדות להתערבות בג״ץ בהליך המינוי. החרמת ההצבעה, וואלה ↗; הסבריה בריאיון לערוץ 7 ↗.

התנגדה לחקירה ממלכתית והשתתפה בקביעת גבולות החלופה הממשלתית

סטרוק שללה ועדת חקירה ממלכתית בנימוק שגם שופטי העליון צריכים להיחקר על אחריותם לאירועי 7 באוקטובר. בהמשך מונתה לוועדת השרים שקובעת את נושאי החקירה החלופית. כך שרה שהייתה חברה בממשלה בזמן האסון משתתפת בקביעת היקף הבדיקה של התקופה שבה כיהנה. עמדתה בריאיון ל־ynet ↗; הרכב ועדת השרים ותפקידה ↗.

העמדה תורגמה גם להצבעות: בדצמבר 2025 תמכה בקריאה הטרומית בחלופה של הקואליציה, שבה הרכב החוקרים אינו נקבע בידי נשיא העליון; ביולי 2026 הצביעה נגד הצעת האופוזיציה להקמת ועדת חקירה ממלכתית. הצבעתה בעד החלופה ↗; הצבעתה נגד ועדה ממלכתית ↗.

תמכה בהקפאת האכיפה כלפי תלמידי ישיבות ובהארכת השירות למתגייסים

סטרוק קראה לגיוס חרדים בהסכמה ובהיקף משמעותי. אבל ביולי 2026 הצביעה בעד הקפאת הליכי מעצר, חקירה ואכיפה כלפי תלמידי ישיבות עד סוף נובמבר, ויומיים אחר כך בעד הארכת השירות הסדיר ל־32 חודשים עד 2029. הצירוף הזה משמר הקלה לקבוצה אחת ומאריך את החובה של המשרתים. עמדתה בטור בערוץ 7 ↗; הצבעתה על הקפאת האכיפה, 14.7.2026 ↗; הצבעתה על הארכת השירות, 16.7.2026 ↗.