השוואות הבחירות

סכום המנדטים של הרשימות בכל גוש, בחישוב באדר־עופר שמשחזר את התוצאה הרשמית בכל אחת מהכנסות. הרשימות השנויות במחלוקת נספרות לפי הגדרות הגושים שלמעלה. שיוך הרשימות לגושים

לכל רשימה אפשר לבחור עמודה, או להסתיר אותה. השינוי חל רק על הגרף הזה. ברירת המחדל לפי "גושים וצבעים" שלמעלה.

אותם קולות, ארבעה חישובים. יחסי לגמרי: 120 כפול חלק הרשימה מהקולות הכשרים, בלי עיגול. אחוז החסימה: רשימות מתחת ל־3.25% יוצאות, וכל רשימה שעברה מקבלת 120 כפול חלקה מהקולות של הרשימות שעברו, עדיין בלי עיגול. מנדטים שלמים: שיטת באדר־עופר עם אחוז החסימה ובלי הסכמים. השיטה מחלקת את המנדטים לפי המודד הגדול ביותר, וזה מעגל בדרך כלל לטובת הרשימות הגדולות. הסכמי העודפים: התוצאה הרשמית. החלוקה בין השלבים תלויה בסדרם: כשמעגלים לפני אחוז החסימה, רשימות שלא מגיעות למנדט שלם ממילא נעלמות כבר בעיגול. לכנסות 22–23 אין בידינו את ההסכמים, אבל החישוב בלעדיהם משחזר את התוצאה הרשמית, ולכן שני השלבים האחרונים שם זהים. רשימות קטנות שלא קיבלו מנדט באף שלב מאוחדות לשורה אחת, והיא מוסתרת בתצוגת שני הגושים. בתוך כל עמודה מופיעות קודם רשימות הגוש עצמו, מהגדולה, ואחריהן רשימות שהועברו אליו. פירוט

המנדטים בפועל מחושבים בשיטת באדר־עופר עם אחוז חסימה של 3.25% והסכמי העודפים, ומשחזרים בדיוק את התוצאה הרשמית. החלוקה היחסית: 120 כפול חלק הרשימה מהקולות הכשרים. פירוט

מוסיפים או מחסירים קולות לרשימה אחת, כשכל השאר קבוע, עד שמספר המנדטים שלה משתנה. מתחת למספר: הרשימה שהמנדט נלקח ממנה או עובר אליה. רשימה בהסכם עודפים מאבדת לפעמים מנדט אחרי מעט קולות, אבל הוא עובר לשותפתה ונשאר בזוג. לכן כדאי להסתכל גם על עמודות "הזוג". זה מודד כמה צמוד היה המנדט האחרון, לא כמה מצביעים היו צריכים לעבור. בעמודות "עם השותפה" עוצרים רק כשמשתנה מספר המנדטים של הרשימה ושל שותפתה להסכם העודפים יחד. כך מנדט שעובר בין השותפות לא נספר. למשל, אם רע״ם מאבדת קולות, המנדט הראשון שהיא מאבדת עובר למשותפת, ורק בהמשך המנדט יוצא מהזוג. אצל רשימה בלי הסכם עודפים העמודות האלה ריקות.

בכל תרחיש משנים את מספר הקולות של חלק מהרשימות, ומחשבים מחדש את כל 120 המנדטים בשיטת באדר־עופר, עם אחוז החסימה והסכמי העודפים של 2026. הקואליציה היוצאת: הליכוד, עוצמה יהודית, הציונות הדתית, ש״ס ויהדות התורה. ההצבעה הערבית כמו ב־2022: האזורים הסטטיסטיים הערביים, בלי הדרוזיים, מחולקים לשישה אזורים (הגליל, המשולש ואזור חיפה, הנגב, ערים מעורבות, אזורים נוצריים ואחר). בכל אזור כל הקולות בקלפיות הרגילות מוכפלים ביחס בין אחוז ההצבעה של 2022 לזה של 2026, כולל הערכת המעטפות הכפולות בשתי השנים. כך כל רשימה מאבדת שם אותו חלק מקולותיה, גם רשימות יהודיות. קולות של מצביעים ערבים מחוץ לאזורים האלה, ובמעטפות הכפולות, לא משתנים. לכן הרשימות הערביות נשארות עם יותר קולות מאשר ב־2022: מספר בעלי זכות הבחירה גדל, וחלק מהקולות שלהן לא מגיע מהאזורים האלה. התרחיש של קולות 2022 מכסה את המקרה הזה: שם הרשימות הערביות מקבלות בדיוק את מספר הקולות של 2022. בכל התרחישים ההנחה היא שהמצביעים האחרים לא משנים את הצבעתם, והקמפיינים, הרשימות והבריתות נשארים כפי שהיו. זה חשבון, לא תחזית של מה שהיה קורה באמת.

קולות לרשימות שקיבלו פחות מ־3.25% מהקולות הכשרים. "שווה מנדטים": 120 כפול חלקם מהקולות הכשרים. הגושים לפי השיוך העריכתי של הפרויקט בכל בחירות, והמפלגות החרדיות בנפרד מגוש נתניהו. "אחרות": רשימות שלא שויכו לאף גוש, למשל המילואימניקים והכלכלית ב־2026 והבית היהודי ב־2022, וכן רשימות קטנות מאוד. בטבלה מופיעות בשמן רשימות עם 0.5% ומעלה שיש לנו את שמן. קול שהלך לאיבוד לא נעלם לגמרי: המנדטים מתחלקים בין הרשימות שעברו לפי חלקן, כך שכל הרשימות שעברו מרוויחות ממנו מעט, והגדולות יותר. כנסת 26 לפי התוצאות הרשמיות.

המעטפות הכפולות הן הקולות של מי שהצביע מחוץ לקלפי שלו: חיילים, אנשי צוותי הקלפיות, אסירים, מאושפזים ועוד. הן נספרות רק בימים שאחרי הבחירות. ב־2026 הספירה שלהן הסתיימה: המספרים כאן הם הקולות שנספרו בהן בפועל, לפי התוצאות הרשמיות של ועדת הבחירות. "מנדטים בלי המעטפות הכפולות": חלוקת המנדטים, עם אחוז החסימה והסכמי העודפים, לפי הקולות בקלפיות הרגילות בלבד. בליל הבחירות, לפני שהמעטפות נספרו, הכרטיס הציג תחזית: הכמות לפי מספר המעטפות שדיווחה הוועדה (430–480 אלף), וההרכב לפי ההטיה של כל רשימה במעטפות של 2022.

מנדטים לפי הקלפיות הרגילות בלבד, מול התוצאה הסופית, עם הסכמי העודפים של כנסות 24–26. לכנסות 22–23 אין בידינו את ההסכמים, אבל החישוב בלעדיהם משחזר את התוצאה הרשמית.

הנתונים: מפת אחוזי ההצבעה של הוועדה, כל קלפי לפי הדיווח האחרון שלה. לפי שעה: האחוז המצטבר מכלל בעלי זכות הבחירה. עד 2021 מטבלת הוועדה (אומדן הלמ״ס), ב־2022 מהדיווחים בחדשות, ו"סופי" הוא התוצאה הרשמית. ב־2026 "סופי" מחושב מקובץ התוצאות הרשמיות: כל המצביעים, כולל פתקים פסולים ומעטפות כפולות, מתוך כל בעלי זכות הבחירה. השעה של היום היא ההודעה האחרונה של הוועדה שלפני העדכון; הודעה שהמפה עוד לא הגיעה אליה מוזנת ידנית. לפי מגזר ולפי גוש: רק קלפיות שכבר דיווחו ושאפשר להשוות ל־2022 (אותו מקום הצבעה, בלי שינוי גדול במספר הבוחרים), מול אחוז ההצבעה הסופי שלהן ב־2022, ולכן האחוזים נמוכים מהארצי. המגזר לפי האזור הסטטיסטי ב־2022. "שינוי בנקודות": 2026 פחות 2022 באותן קלפיות. "ביחס לכלל הארץ": היחס בין הקבוצה לכלל הארץ היום, לעומת אותו יחס ב־2022. שעות הדיווח השונות לא מתוקנות. הגוש שהוביל: הגוש עם הכי הרבה קולות כשרים בקלפי ב־2022 (גוש נתניהו: הקואליציה היוצאת), "65% ומעלה" כשקיבל לפחות 65%. זה מתאר מקומות, לא את מצביעי הגוש. קבוצה שנוהגת להצביע מאוחר תיראה איטית בצהריים ותשלים בערב.

מגזר לכל אזור סטטיסטי לפי מפקד 2022 (דת ורמת דתיות). בכל מגזר מסכמים את בעלי הזכות, המצביעים והקולות של כל האזורים שעונים על הסינון, ומחשבים מהסכום. איך נקבע מגזר

אוכלוסייה לפי אזור סטטיסטי וגיל מהלמ״ס (סוף 2022), בגבולות האזורים של 2011, מקודמת ליום הבחירות: כל קבוצת גיל עולה בהתאם לזמן שעבר, ובני 65 ומעלה נפטרים לפי לוחות התמותה של הלמ״ס. בכנסת 26 זה חשוב: מאז סוף 2022 הצטרפו לבוגרים בעיקר צעירים מאזורים עם משפחות גדולות. כל קלפי משויכת לאזור 2011 לפי מיקום המבנה. היחידה היא תת־רובע (כמה אזורים סטטיסטיים), כי בוחרים מאזור בלי קלפי מצביעים באזור הסמוך.

1. לפי תושבים: מצביעים חלקי תושבים בוגרים, במקום חלקי הרשומים. יורדים ומי שעבר דירה נשארים רשומים, ולכן אחוז ההצבעה מהרשומים מנמיך את ההצבעה של מי שגר במקום. העמודה "רשומים לתושב בוגר" בטבלה מראה בכמה: 1.10 פירושו שכ־9% מהרשומים לא גרים באזור.
2. מעטפות כפולות: אין להן מיקום. הקולות של כל רשימה במעטפות הכפולות מתחלקים בין המגזרים לפי הקולות שלה בקלפיות הרגילות בכל מגזר.

בלי תקנון לגיל: אצל החרדים הרבה יותר צעירים. אם גם אצלם צעירים מצביעים פחות, כמו במדינות שיש בהן נתוני מרשם, ההצבעה שלהם גבוהה יותר בהשוואה לבני גילם. בישראל אין נתונים על הצבעה לפי גיל, ואת ההשפעה של הגיל אי אפשר ללמוד מנתונים לפי אזור.

זה ניתוח אקולוגי, ברמת האזור ולא ברמת הפרט. פירוט ומגבלות

מצביעים: המצביעים בקלפיות הרגילות ביישוב, ועוד אומדן של המעטפות הכפולות: הקולות של כל רשימה במעטפות מחולקים בין הקלפיות לפי הקולות שלה בקלפיות הרגילות.

תושבים בוגרים: אומדן הלמ״ס לסוף 2022 לפי יישוב וקבוצות גיל, כמעט באותו זמן כמו הבחירות לכנסת 25. לכנסת 26: קבוצות הגיל של 2022 מקודמות ליום הבחירות (מי שהיה בן 14 בסוף 2022 הוא בן 18 באוקטובר 2026), ובני 65 ומעלה נפטרים לפי לוחות התמותה של הלמ״ס. את התוצאה מכפילים במקדם ההגירה של היישוב: האוכלוסייה שלו בקובץ היישובים של הלמ״ס לסוף 2024, חלקי מה שהייתה אמורה להיות בלי הגירה (אנשי 2022 שנתיים אחר כך, ועוד הלידות של שנתיים). המקדם כולל מעברים בין יישובים, הגירה לחו״ל, וגם את התיקון שהלמ״ס עשה אחרי מפקד 2022, אבל לא את הלידות: עיר עם הרבה ילדים לא מקבלת מהם בוגרים. בתל אביב יוצאים כ־368 אלף תושבים בוגרים, קרוב ל־365 אלף שבחישוב של העירייה. לא נכללים: עובדים זרים, ירושלים (רוב תושבי מזרח העיר הם תושבי קבע ולא אזרחים) והכפרים הדרוזיים ברמת הגולן. בשורת "כל הארץ" ירושלים נכללת בלי השכונות הערביות.

מגבלות: גם המספר הזה לא מדויק, בשני הכיוונים. מי שגר ביישוב ורשום במקום אחר, למשל סטודנטים וצעירים בשכירות שרשומים אצל ההורים, נספר בין התושבים, אבל לא יכול להצביע ביישוב. מי שרשום ביישוב וגר במקום אחר נספר בין המצביעים כשהוא מגיע להצביע. ביישובים שבהם מסתובבים הרבה צעירים, כמו תל אביב, המספר האמיתי כנראה בין שני המספרים. פירוט

אי אפשר לדעת מנתוני קלפי מה אחוז ההצבעה של מצביעי כל מפלגה. אפשר למדוד את השינוי: בקלפיות שבהן מפלגה הייתה חזקה, האם ההצבעה עלתה יותר או פחות מבשאר?

1. לוקחים רק קלפיות ברות השוואה: אותו מספר, אותו מבנה, ושינוי בבעלי הזכות שמוסבר בגידול היישוב.
2. לכל קלפי: השינוי באחוז ההצבעה (בנקודות), וחלקי המפלגות בה בבחירות הקודמות.
3. רגרסיה בלי חותך: השינוי = Σ (חלק המפלגה × δ של המפלגה). δ הוא השינוי באחוז ההצבעה בקלפי היפותטית שכולה מצביעי אותה מפלגה.
4. מול הממוצע: δ פחות השינוי הממוצע בכל הקלפיות. טעויות התקן מ־50 דגימות bootstrap של הקלפיות.

הסינון לא חל כאן: המודל מותאם פעם אחת על כל הקלפיות ברות ההשוואה. פירוט ומגבלות

בדיקת עמידות פשוטה לרגרסיה: 10% האזורים הסטטיסטיים שבהם כל מפלגה הייתה הכי חזקה בבחירות הקודמות, והשינוי באחוז ההצבעה שם מול השינוי הארצי באותם אזורים. אם שתי השיטות מסכימות על הכיוון, הממצא יציב יותר.

מי שיהיו בני 18 ביום הבחירות היו בני 14–17 במפקד 2022: כ־4 מתוך 20 שנתוני הגיל 0–19 בכל אזור סטטיסטי. בלי השכונות הערביות בירושלים, שרוב תושביהן אינם אזרחים. ההנחה שהגילים מתפזרים שווה בתוך 0–19 מגדילה מעט את ההערכה במגזרים עם משפחות גדולות. פירוט

השאלה: מאיזה חלק ממצביעי כל מפלגה בבחירות הקודמות הגיעו הקולות של כל מפלגה הפעם? אין נתונים על אנשים, רק סיכומים לכל קלפי, ולכן מסיקים את זה מהשוואה בין קלפיות.

1. הנתונים: קלפיות ברות השוואה בלבד. בכל אחת: הקולות לכל מפלגה בשתי הבחירות, ו"לא הצביעו" (בעלי זכות פחות קולות כשרים). מפלגות מתחת ל־1% מאוחדות ל"אחרות".
2. התאמה לגידול: הקולות של הפעם הקודמת מוכפלים ביחס בין מספרי בעלי הזכות, כך ששתי הבחירות מתארות אותו מספר אנשים.
3. המודל: מחפשים טבלה אחת של אחוזי מעבר, שכאשר מפעילים אותה על קולות כל קלפי בפעם הקודמת, היא מנבאת הכי טוב את הקולות שלה הפעם (ריבועים פחותים על כל הקלפיות יחד). כל אחוז בין 0 ל־100, וכל שורה מסתכמת ל־100%.
4. למה זה עובד: אם בקלפיות שבהן מפלגה א' הייתה חזקה, מפלגה ב' קיבלה הרבה, המודל מסיק שמצביעי א' עברו לב'.

המגבלות העיקריות: המודל מניח שהמעברים זהים בכל הקלפיות. הוא רואה רק תנועה נטו, כך שהנאמנות למפלגות הגדולות נראית גבוהה מדי. ו"לא הצביעו" מערבב מצביעים חדשים, פטירות ומעברי דירה. כדאי לקרוא את הטבלה כאינדיקציה לזרמים הגדולים, לא כספירה. הסינון לא חל כאן. ההסבר המלא, כולל הנוסחה

לכל אזור סטטיסטי (לפי מיקום מבנה ההצבעה): חלק המדד מהקולות הכשרים בבחירות הקודמות ובאלה שאחריהן, וההפרש בנקודות אחוז. באחוז הצבעה: מצביעים חלקי בעלי זכות. כל עמודה בהיסטוגרמה היא מספר האזורים שהשינוי בהם נופל בטווח. המעטפות הכפולות אינן כלולות, כי אין להן מיקום. רק אזורים שהיו בהם קלפיות בשתי הבחירות, ובהם לפחות מספר בעלי הזכות שנבחר בסינון (ברירת המחדל: 1,000).

ההשוואה בין "לפני" ל"אחרי" נכונה רק כשהמדד מוגדר אותו דבר בשתי הבחירות. לכן גוש שמגדירים אחרת בין בחירות (ימינה בכנסת 24) משנה את התמונה. פירוט

בכל קבוצת אזורים מסכמים את הקולות של כל חלק בשתי הבחירות ומחלקים בסך הקולות הכשרים. השינוי בכל חלק הוא ההפרש בנקודות אחוז. "הפער" הוא גוש נתניהו פחות גוש השינוי: כשהוא עולה, המאזן זז לטובת גוש נתניהו. הגושים לפי הגדרות הגושים שלמעלה, והפילוח לפי מה שנבחר בכרטיס התזוזה. פירוט

החלק הארצי של גוש הוא ממוצע של החלק שלו בכל מגזר, משוקלל לפי חלק המגזר מכל הקולות הכשרים. לכן השינוי בו מתפרק בדיוק לשני חלקים. הרכב המצביעים: מגזרים שמשקלם בקלפי גדל (בגלל אחוז הצבעה או גידול בבעלי זכות הבחירה), כפול ההפרש בין החלק של הגוש במגזר לחלקו הארצי. מגזר שהגוש חלש בו ומשקלו גדל מוריד את הגוש, גם אם אף מצביע לא שינה את הצבעתו. ההצבעה בתוך המגזר: השינוי בחלק הגוש בתוך כל מגזר, כפול משקל המגזר. בשני החלקים משתמשים בממוצע של שתי הבחירות, ולכן הפירוק מדויק ולא תלוי בסדר. המגזר של כל אזור סטטיסטי לפי המפקד, ואם אין, לפי ההצבעה בכנסת 25, כמו בשאר הדף. המעטפות הכפולות הן שורה נפרדת. גם זה פירוק חשבוני של סכומים: "בתוך המגזר" כולל גם שינוי במי שהצביע בתוך המגזר, למשל אם מצביעי גוש אחד במגזר יצאו להצביע יותר. כנסת 25 מול כנסת 26, לפי התוצאות הרשמיות.

השינוי הכולל במדד (בנקודות אחוז, באזורים שעונים על הסינון) מתחלק בדיוק בין היישובים: התרומה של יישוב היא הקולות שהמדד קיבל בו הפעם חלקי סך הקולות הכשרים הפעם, פחות אותו חישוב לבחירות הקודמות. סכום התרומות של כל היישובים שווה לשינוי הכולל.

כל תרומה מתפרקת לשני חלקים. תזוזה: השינוי בחלק המדד בתוך היישוב, כפול המשקל של היישוב בציבור המצביעים. משקל: השינוי במשקל של היישוב, כפול חלק המדד בו. יישוב שבו המדד חזק מהממוצע ושמספר המצביעים בו גדל מוסיף למדד, גם אם ההצבעה בתוכו לא זזה. (המשקל והחלק הם הממוצע של שתי הבחירות, ולכן שני החלקים מסתכמים בדיוק לתרומה.) "קולות מהתזוזה" הם השינוי בחלק המדד ביישוב כפול מספר הקולות הכשרים בו הפעם: כמה קולות המדד הרוויח או הפסיד שם בגלל התזוזה.

זה פירוק חשבוני של סכומים, לא זיהוי של מצביעים שעברו. המעטפות הכפולות לא כלולות, כי אין להן מיקום. נכללים רק אזורים שהיו בהם קלפיות בשתי הבחירות, ובהם לפחות מספר בעלי הזכות שנבחר בסינון (ברירת המחדל: 1,000). לכן "השינוי ביישוב" הוא השינוי באזורים האלה, ולא בתוצאה של היישוב כולו: שכונות חדשות, שלא היו בהן קלפיות ב־2022, לא נכללות. פירוט

אין רשימה רשמית אחת של היישובים שפונו. כאן: יישובים שמרכזם עד 7 ק״מ מרצועת עזה או עד 5 ק״מ מגבול לבנון, וקריית שמונה. המרחקים מגבולות Natural Earth.

גוש נתניהו לפי ברירת המחדל של השיוך לגושים, כאחוז מהקולות הכשרים בקלפיות הרגילות של היישוב (בלי המעטפות הכפולות, שאין להן מיקום), בשתי הבחירות באותו אופן. השינוי הוא בנקודות אחוז. השינוי באזור הוא ממוצע השינויים ביישובים שלו, כשכל יישוב שוקל לפי הקולות הכשרים שלו ב־2022. כך אין משמעות לשינוי במשקל של יישוב בתוך האזור (למשל, שדרות גדלה, ובקיבוצים שנפגעו הכי קשה מעטים הצביעו בקלפיות הרגילות). הצפוי לפי הרכב המגזרים: אילו כל מגזר באזור (לפי המפקד, ובמשקלו ב־2022) היה זז כמו אותו מגזר בכל הארץ. האזורים היהודיים הם כל האזורים הסטטיסטיים שאינם ערביים או דרוזיים לפי המפקד, והשינוי בכל הארץ כולל גם את הזינוק בהצבעה בחברה הערבית.

האזורים הסטטיסטיים היהודיים מסודרים לפי הנתון, ומחולקים לעשרה עשירונים שבכל אחד כעשירית מבעלי זכות הבחירה (בכנסת 25). העשירונים קבועים: הסינון רק בוחר אילו אזורים נכנסים לסכום בכל עשירון. זו השוואה בין אזורים, לא בין אנשים. פירוט

המחנה שמוביל בכל אזור סטטיסטי (2022) לפי הקולות הכשרים בקלפיות שלו. האזורים של כל מחנה בעיר מסוכמים יחד. אחוז ההצבעה מהתושבים: המצביעים, כולל אומדן המעטפות הכפולות, חלקי אומדן הלמ״ס לתושבים בני 18 ומעלה (ראו הכרטיס "כמה הצביעו מבין מי שגר ביישוב"). כשהחישוב יוצא מעל 100%, אומדן התושבים באזורים האלה נמוך מדי (למשל בשכונות חדשות), ובמקום מספר מוצג "—". השכר: השכר החציוני לשכיר באזור במפקד 2022, ממוצע משוקלל לפי בעלי זכות הבחירה.

מדד ההפרדה (dissimilarity index): חצי מסכום ההפרשים, על פני האזורים בעיר, בין החלק של כל אזור מכלל מצביעי גוש נתניהו בעיר לבין החלק שלו מכלל מצביעי גוש השינוי. אפשר לקרוא אותו כאחוז המצביעים של אחד הגושים שהיו צריכים לעבור אזור כדי ששני הגושים יתפזרו בעיר באותה צורה. המדד תלוי בגודל האזורים, ולכן מתאים להשוואה בין ערים גדולות.

כפר דרוזי: יישוב שרוב בעלי זכות הבחירה בו גרים באזורים שהמפקד מסווג כדרוזיים, עם 1,500 בעלי זכות ומעלה. בכפרים ברמת הגולן (מג'דל שמס, בוקעאתא) רוב התושבים אינם אזרחים, ואחוז ההצבעה מחושב רק מבעלי האזרחות שרשומים בפנקס. הערים המעורבות לפי רשימת הלמ״ס, בלי ירושלים, שבה רוב התושבים הערבים אינם אזרחים. "גוש נתניהו" כאן הוא בלי המפלגות החרדיות.

צורת היישוב והמועצה האזורית לפי קובץ היישובים של הלמ״ס (סוף 2024). מושבים כוללים מושבים שיתופיים. "ערים ויישובים עירוניים": יישובים יהודיים ומעורבים עירוניים מכל גודל. המועצות: רק יישובים שיש בהם קלפי, ומועצות עם 3,000 בעלי זכות ומעלה ב־2026. "גוש נתניהו" כאן הוא בלי המפלגות החרדיות. ב־2022 הבית היהודי לא שויך לאף גוש, ולכן ביישובים שבהם הוא היה חזק (גוש עציון, ערבות הירדן, הר חברון) העלייה של גוש נתניהו נובעת בחלקה מכך שמצביעיו עברו לרשימות שבגוש, ולא ממצביעים שעברו מגוש השינוי.

הפירוק: בכל אזור, הקולות לרשימות הערביות בקלפיות הרגילות הם מכפלה של שלושה גורמים: מספר בעלי זכות הבחירה, אחוז ההצבעה, וחלק הרשימות הערביות מהמצביעים. השינוי בקולות מתחלק בין שלושת הגורמים בשיטת LMDI. זה פירוק מדויק: החלקים מסתכמים בדיוק לשינוי, וסדר הגורמים לא משנה. הקולות לרשימות הערביות באזורים היהודיים ובמעטפות הכפולות לא שייכים לאף אזור, ולכן הם מופיעים בשורה נפרדת. בפירוק, אחוז ההצבעה הוא בקלפיות הרגילות בלבד, ולכן הוא נמוך מאחוז ההצבעה עם הערכת המעטפות הכפולות שמופיע בכרטיסים האחרים. האזורים: אזורים סטטיסטיים ערביים ודרוזיים לפי המפקד, כמו בכרטיס "בתוך החברה הערבית". הרשימות הערביות: רע״ם והמשותפת ב־2026; רע״ם, חד״ש־תע״ל ובל״ד ב־2022. היישובים: יישובים שרוב בעלי זכות הבחירה בהם גרים באזורים ערביים (בלי דרוזיים), עם 3,000 בעלי זכות ומעלה ב־2026. כאן אחוז ההצבעה כולל אומדן של המעטפות הכפולות. השיפוע והמתאם משוקללים לפי מספר בעלי זכות הבחירה. מנדט הוא בערך 47 אלף קולות.

אזורים ערביים ודרוזיים לפי סוג: דרוזים ואזורים נוצריים לפי המפקד, ערים מעורבות, ושאר האזורים לפי מחוז (הנגב, המשולש ואזור חיפה, הגליל).

המגזר של כל קלפי הוא המגזר של האזור הסטטיסטי שלה לפי מפקד 2022, כמו בשאר הדף. "כל האזורים היהודיים" הוא חסם עליון: בערים מעורבות ובסביבת יישובים בדואיים יש מצביעים ערבים גם באזורים שרובם יהודים (למשל ברמלה, בלוד, בעכו ובנוף הגליל). ההגדרות ההדוקות מוציאות את הערים המעורבות (חיפה, תל אביב־יפו, לוד, רמלה, עכו, נוף הגליל, מעלות־תרשיחא), או משאירות רק קלפיות שבהן הרשימה המשותפת, חד״ש־תע״ל ובל״ד קיבלו פחות מ־1% או מחצי אחוז מהקולות. גם הן לא מושלמות: חד״ש מקבלת גם קולות של יהודים, וקלפי עם מעט מצביעים ערבים יכולה לעבור את הסינון. קולות המעטפות הכפולות לא משויכים לאף מגזר.

כל סקר או מדגם מושווה לתוצאות הרשמיות של ועדת הבחירות, כולל המעטפות הכפולות. הסקר האחרון: הסקר האחרון של כל גוף לפני יום הבחירות. ממוצע 30 או 60 יום: ממוצע המנדטים של כל רשימה בכל הסקרים של אותו גוף בתקופה הזו, ואז ההשוואה לתוצאה, כך שסקר אחד חריג משפיע פחות. מדגמי 22:00 והמדגמים המעודכנים: ארבעת הערוצים שפרסמו מדגם (כאן 11, חדשות 12, חדשות 13 ועכשיו 14), והעדכון האחרון של כל אחד מהם בלילה. ההפרש בגוש: המנדטים שהסקר נתן לגוש פחות המנדטים שלו בתוצאה, לפי הגדרות הגושים של ברירת המחדל. "טעות ממוצעת לרשימה": ממוצע ההפרשים המוחלטים במנדטים, על פני כל הרשימות שקיבלו מנדטים בסקר או בתוצאה. ערוץ 14 (הסקרים) ועכשיו 14 (המדגמים) מוצגים לעיון, ואינם נכללים בממוצעים שבראש הכרטיס.

כמו באתר עוד כיסא: לכל סקר משקל שווה. בברירת המחדל נכנס הסקר האחרון של כל אחד משישה גופים: כאן חדשות, מעריב, ישראל היום, זמן ישראל, חדשות 12 וחדשות 13. ערוץ 14, ערוץ 16, i24 ווואלה לא נכללים בברירת המחדל, ואפשר להוסיף אותם. כל סקר מחלק 120 מנדטים, ולכן גם הממוצעים מסתכמים ב־120. הם מעוגלים למנדטים שלמים בשיטת השארית הגדולה ביותר, כך שהסך נשאר 120. רשימה שעוברת את אחוז החסימה בכל הסקרים מקבלת את המנדטים שלה. רשימה שעוברת רק בחלק מהסקרים מוצגת "על הסף": המנדטים שלה מוצגים בנפרד ולא נספרים לאף רשימה, כי ההכרעה אם תעבור מזיזה את כל השאר. הקואליציות הן צירופים אפשריים של מנדטים, לא תחזית: רשימה ששתי קואליציות כוללות אותה נספרת בשתיהן. המקור: ארכיון הסקרים של themadad.com.

ממוצע יומי משוקלל לפי זמן (מחצית חיים של 7 ימים) של הסקרים מ־themadad.com, בלי ערוץ 14, אחרי ניכוי ההטיה הקבועה של כל סוקר. בתצוגת הגושים: סכום הקווים של הרשימות בכל גוש, כפי שהם מוגדרים בקואליציות האפשריות שלמעלה. הקו של רשימה כולל גם סקרים שבהם היא מתחת לאחוז החסימה (0 מנדטים), כך שרשימה שעוברת רק בחלק מהסקרים תורמת לגוש חלק מהמנדטים. פירוט

סקרי השבועיים האחרונים לפני הבחירות ומדגמי 22:00 (מוויקיפדיה), מול התוצאה. טעות: ממוצע הטעות המוחלטת למפלגה, במנדטים. הטיה: מנדטי הגוש בסקר פחות מנדטי הגוש בתוצאה, לפי הגדרות הגושים שלמעלה.

קלפיות עם 100 מצביעים לפחות שעוררו לפחות בדיקה אחת: הצבעה של 95% ומעלה, יותר מצביעים מבעלי זכות, פסולים חריגים ביישוב, הצבעה או רשימה מובילה רחוקות מהקלפיות באותו אזור, או כמעט פה אחד לרשימה שלא הייתה כזו באזור קודם. סימון הוא סיבה לבדוק, לא ממצא. פירוט

קלפיות באותו מספר ובאותו מבנה שבהן מספר בעלי זכות הבחירה שונה ביותר מ־10% ממה שגידול היישוב מנבא, בדרך כלל בגלל פיצול או איחוד. אותן לא משווים ישירות.

אותו מבנה לפי כתובת ושם. השינוי בבעלי זכות הבחירה מעבר למה שגידול היישוב מסביר. רווח לצד הפסד באותה עיר הוא בדרך כלל העברה בין מבנים.

מקום המגורים לפי הביוגרפיה של כל נבחר במאגר של עוד כיסא, עם מקור לכל נבחר. זה מקום המגורים הידוע האחרון, ולא תמיד העדכני. המחוז לפי קובץ היישובים של הלמ״ס (2023). הפריפריה לפי מדד הפריפריאליות של הלמ״ס (2020), אשכולות 1–4. זה מדד של מרחק ממרכזי פעילות, לא של מצב כלכלי. יהודה ושומרון לפי מחוז 7 של הלמ״ס. יישובים שלא זוהו בקובץ (חברון, פני קדם, יישוב הדעת) לא נספרים.

מהמאגר של עוד כיסא, עם מקור לכל נבחר (ויקיפדיה, ויקינתונים, מאגר הנתונים הפתוח של הכנסת ואתרי המפלגות). אחוזים מתוך הנבחרים שהנתון ידוע להם. אין כאן השוואה לכנסת 25: המאגר מכסה רק את המועמדים של 2026. שירות צבאי: שירות סדיר בצה״ל או בצבא אחר. תפקיד לחימה: לפי הביוגרפיה. מי שלא שירת נספר בלי תפקיד לחימה. דרג בכיר בביטחון: אלוף בצה״ל, או דרג מקביל במשטרה, בשב״כ או במוסד. רוב הערבים והחרדים לא מתגייסים, ולכן ההבדלים בין הגושים נובעים בעיקר מהרכב הרשימות.

מהמאגר של עוד כיסא, עם מקור לכל נבחר (ויקיפדיה, ויקינתונים, מאגר הנתונים הפתוח של הכנסת ואתרי המפלגות). אחוזים מתוך הנבחרים שהנתון ידוע להם. אין כאן השוואה לכנסת 25: המאגר מכסה רק את המועמדים של 2026. התואר: תואר במשפטים (JD) נספר כתואר שני, ורופאים כדוקטורט. הכשרה מקצועית או תורנית בלי תואר נספרת "בלי תואר אקדמי". מסלול החינוך: סוג בית הספר שבו תועדו לימודים, לפי סיווג המוסד. לא לכל נבחר ידוע בית הספר, והסיווג הוא של המוסד היום, לא בהכרח בשנות הלימודים.

מהמאגר של עוד כיסא, עם מקור לכל נבחר (ויקיפדיה, ויקינתונים, מאגר הנתונים הפתוח של הכנסת ואתרי המפלגות). אחוזים מתוך הנבחרים שהנתון ידוע להם. אין כאן השוואה לכנסת 25: המאגר מכסה רק את המועמדים של 2026. שר: כיהן כשר לפחות פעם אחת. שלטון מקומי: ראש רשות, סגן או חבר מועצה. סיעה אחרת: כיהן בכנסת בסיעה של מפלגה אחרת.