בנימין נתניהו
הליכוד · מס׳ 1 · מחקר עודכן 21.9.2026
במבט אחד
נתניהו עמד בראש הממשלה שנכשלה בהגנה על אזרחי ישראל ב־7 באוקטובר. לפני המתקפה המשיכה ממשלתו בחקיקה המשפטית גם אחרי אזהרות על שחיקת ההרתעה. אחריה הוא הפנה אצבע לראשי מערכת הביטחון, התנגד לוועדת חקירה ממלכתית, ולא הכריע מי אחראי לטיפול במפונים גם לאחר פנייה מפורשת של מבקר המדינה. הוא פיטר את שר הביטחון גלנט בעיצומה של המלחמה. כשנחקרו יועציו בפרשת קטארגייט, כינה את החקירה ״ציד פוליטי״. ההתרעות; האחריות והחקירה; המפונים; פיטורי גלנט; קטארגייט. לפני המתקפה תמך גם בהעברות כסף קטארי לעזה. המדיניות וההתרעות.
תמונה: Avi Ohayon / Government Press Office of Israel · CC BY-SA 3.0 · פרטי שימוש וחיתוך
הרשימה שהוגשה לוועדת הבחירות ↗ · לאחר סגירת ההגשה · אומת 22.9.2026
השם ברישום: נתניהו בנימין
פרטים ומקורות 12 שדות מתועדים · 2 הנחות עבודה
- שנת לידה
- 1949ויקידאטה · בנימין נתניהו ↗
- ניסיון בכנסת
- כיהן/ה בכנסת בעברכנסות: 12, 13, 14, 15, 16, 17, 18, 19, 20, 21, 22, 23מאגר הנתונים הפתוח של הכנסת · תפקידי בנימין נתניהו ↗
- ניסיון מיניסטריאלי
- כיהן/ה כשר/הראש הממשלה · משרד ראש הממשלה (2013–2015); ראש הממשלה · משרד ראש הממשלה (2009–2013); ראש הממשלה · משרד ראש הממשלה (2013–2013); שר החוץ · משרד החוץ (2002–2003); שר האוצר · משרד האוצר (2003–2005); השר לענייני דתות · המשרד לענייני דתות (1996–1996); שר הבינוי והשיכון · משרד הבינוי והשיכון (1996–1999); שר החינוך · משרד החינוך, התרבות והספורט (1998–1998); השר לענייני דתות · המשרד לענייני דתות (1997–1997); השר לענייני דתות · המשרד לענייני דתות (1998–1998); שר האוצר · משרד האוצר (1998–1999); שר הביטחון · משרד הביטחון (1999–1999); ראש הממשלה · משרד ראש הממשלה (1996–1999); שר המדע · משרד המדע (1997–1997); שר החוץ · משרד החוץ (1998–1998); ראש הממשלה · משרד ראש הממשלה (2015–2015); ראש הממשלה · משרד ראש הממשלה (2015–2019); שר הבריאות · משרד הבריאות (2015–2015); שר החוץ · משרד החוץ (2015–2019); שר התקשורת · משרד התקשורת (2015–2017); השר לשיתוף פעולה אזורי · המשרד לשיתוף פעולה אזורי (2015–2016); שר הפנים · משרד הפנים (2015–2016); ממלא מקום שר הכלכלה והתעשייה · משרד הכלכלה (2015–2016); שר הכלכלה והתעשייה · משרד הכלכלה (2016–2016); ממלא מקום שר הבריאות · משרד הבריאות (2017–2018); שר הבריאות · משרד הבריאות (2018–2019); ממלא מקום שר הביטחון · משרד הביטחון (2018–2018); ממלא מקום שר העלייה והקליטה · משרד העלייה והקליטה (2018–2018); שר הביטחון · משרד הביטחון (2018–2019); ראש הממשלה · משרד ראש הממשלה (2019–2019); שר הבריאות · משרד הבריאות (2019–2019); שר הביטחון · משרד הביטחון (2019–2019); שר הביטחון · משרד הביטחון (2019–2019); שר הבריאות · משרד הבריאות (2019–2019); ראש הממשלה · משרד ראש הממשלה (2019–2020); שר התפוצות · משרד התפוצות (2019–2020); ממלא מקום שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים · משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים (2019–2019); ממלא מקום שר החקלאות ופיתוח הכפר · משרד החקלאות ופיתוח הכפר (2019–2020); שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים · משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים (2019–2020); ממלא מקום שר החינוך · משרד החינוך והתרבות (2019–2019); ממלא מקום שר התקשורת · משרד התקשורת (2019–2019); ממלא מקום שר התפוצות · משרד התפוצות (2020–2020); שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים · משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים (2020–2020); ראש הממשלה · משרד ראש הממשלה (2020–2020); ראש הממשלה · משרד ראש הממשלה (2020–2021); שר הבינוי והשיכון · משרד הבינוי והשיכון (2020–2020); ממלא מקום שר האוצר · משרד האוצר (1997–1997); ממלא מקום שר המשפטים · משרד המשפטים (1996–1996); ממלא מקום שר המדע · משרד המדע (1998–1998); שר הבינוי והשיכון · משרד הבינוי והשיכון (1999–1999); ראש הממשלה · משרד ראש הממשלה (1999–1999); שר החוץ · משרד החוץ (2003–2003); שר הבינוי והשיכון · משרד הבינוי והשיכון (2020–2020); שר הבריאות · משרד הבריאות (2009–2013); שר הבריאות · משרד הבריאות (2013–2013); ממלא מקום שר החוץ · משרד החוץ (2012–2013); ממלא מקום שר החוץ · משרד החוץ (2013–2013); שר המדע, התרבות והספורט · משרד המדע והטכנולוגיה (2009–2009); השר לענייני גמלאים · המשרד לאזרחים ותיקים (2009–2010); השר לאזרחים ותיקים · המשרד לאזרחים ותיקים (2010–2013); השר לאזרחים ותיקים · המשרד לאזרחים ותיקים (2013–2013); ממלא מקום שר הבריאות · משרד הבריאות (2014–2015); שר הבריאות · משרד הבריאות (2015–2015); שר הבריאות · משרד הבריאות (2015–2015); שר החוץ · משרד החוץ (2013–2013); ממלא מקום שר החוץ · משרד החוץ (2015–2015); ממלא מקום שרת המשפטים · משרד המשפטים (2014–2015); שר המשפטים · משרד המשפטים (2015–2015); שר המשפטים · משרד המשפטים (2015–2015); שר התקשורת · משרד התקשורת (2014–2015); שר התקשורת · משרד התקשורת (2015–2015); ממלא מקום השר להגנת הסביבה · המשרד להגנת הסביבה (2014–2015); השר להגנת הסביבה · המשרד להגנת הסביבה (2015–2015); השר להגנת הסביבה · המשרד להגנת הסביבה (2015–2015); ממלא מקום שר המדע, הטכנולוגיה והחלל · משרד המדע, הטכנולוגיה והחלל (2014–2015); שר המדע, הטכנולוגיה והחלל · משרד המדע, הטכנולוגיה והחלל (2015–2015); שר המדע, הטכנולוגיה והחלל · משרד המדע, הטכנולוגיה והחלל (2015–2015); ממלא מקום שר החינוך · משרד החינוך (2014–2015); שר החינוך · משרד החינוך (2015–2015); שר החינוך · משרד החינוך (2015–2015); שר הרווחה והשירותים החברתיים · משרד הרווחה והשירותים החברתיים (2014–2015); שר הרווחה והשירותים החברתיים · משרד הרווחה והשירותים החברתיים (2015–2015); שר הרווחה והשירותים החברתיים · משרד הרווחה והשירותים החברתיים (2015–2015)מאגר הנתונים הפתוח של הכנסת · תפקידי בנימין נתניהו ↗
- שירות צבאי
- שירת/ה בצה״ללוחם ומפקד צוות בסיירת מטכ"ל; נפצע במבצע סבנהבנימין נתניהו – ויקיפדיה ↗
- שירות לאומי
- לא שירת/ה בשירות לאומי — הנחת עבודהלפי השירות המתועד בצה״ל.הנחות העבודה שלי — שירות וניסיון ↗
- שירות קרבי
- שירות בתפקיד לחימהלוחם ומפקד צוות בסיירת מטכ"ל; נפצע במבצע סבנהבנימין נתניהו – ויקיפדיה ↗
- בכירות במערכת הביטחון
- לא בדרג בכיר במערכת הביטחוןדרגה לפי ויקידאטה: סרןויקידאטה · בנימין נתניהו ↗
- השכלה אקדמית
- תואר שניתואר שני במינהל עסקים, MIT סלואן (1976)בנימין נתניהו – ויקיפדיה ↗
- מסגרת החינוך בבית הספר
- מסגרת אחרתלימודים תיכוניים בארצות הברית; אין הקבלה לזרמי הפיקוח בישראל. מתייחס לחלק זה של מסלול הלימודים בלבד.בנימין נתניהו – ויקיפדיה ↗נבדק 12.9.2026
- מוסדות לימוד בבית הספר
- תיכון צ׳לטנהם, פנסילבניה, ארצות הבריתמוסדות שתועדו במקור; הרשימה אינה בהכרח מסלול הלימודים המלא.בנימין נתניהו – ויקיפדיה ↗נבדק 12.9.2026
- יישוב מגורים לפי המקור
- ירושליםלפי דיווח מ־28.6.2026 על מעבר למעון בירושלים; אין כאן קביעה שאין מגורים נוספים.וואלה · מעבר למעון בירושלים ↗נבדק 12.9.2026
- שלטון מקומי
- ללא ניסיון בשלטון המקומי — הנחת עבודההביוגרפיה בוויקיפדיה ובאתר הכנסת אינה מזכירה תפקיד נבחר ברשות מקומית.בנימין נתניהו — ויקיפדיה ↗נבדק 25.9.2026
- כיהן בסיעה אחרת
- כיהן/ה רק מטעם הרשימה הנוכחית או קודמתהכל הסיעות שכיהן בהן שייכות לרשימה הנוכחית או לקודמתהמאגר הנתונים הפתוח של הכנסת · תפקידי בנימין נתניהו ↗
הגיל משוער ומבוסס על שנת הלידה בלבד, ללא יום וחודש ל־3.10.2026.
זרם החינוך מתייחס ללימודים, לא לזהות דתית. יישוב המגורים לפי המקור וייתכן שהשתנה. שדה חסר לא אומת.
רקע וקבלות
ראש ממשלת ישראל ויושב ראש הליכוד, המכהן בתפקיד ברציפות מאז דצמבר 2022 ובעבר בשנים 1996–1999 ו־2009–2021. כיהן גם כשר האוצר, שר החוץ ושגריר ישראל באו״ם, ובעל תארים באדריכלות ובמינהל עסקים מ־MIT. הוא עומד בראש רשימת הליכוד לכנסת ה־26. ערוץ כנסת ↗; תוצאות הפריימריז בליכוד, 17.8.2026 ↗.
ראש הממשלה ויו״ר הליכוד; כהונה פרלמנטרית מאז 1988
קבלות מעשיות
התחייבויות לביצוע
עמדות
חמש סוגיות השינוי
5 מתוך 5 עם עמדה ברורה · כולן בולמות שינוי✕עמדה ברורה · בולמת שינוי
ממשלה עם נתניהו: הוא עצמו העומד בראשה✕עמדה ברורה · בולמת שינויאמירה מתועדת
בריאיון ב־30.6.2026 הסביר נתניהו שהוא מעוניין בממשלה לאומית רחבה בשל ההזדמנויות והאתגרים העומדים בפני ישראל, והבהיר שאינו מתכוון לוותר על שותפיו הנוכחיים. סיקור הריאיון ב־Jerusalem Post ↗ מבוסס על הריאיון שנערך בערוץ 14.
ממשלה עם הליכוד בלי נתניהו: הוא יושב ראש המפלגה✕עמדה ברורה · בולמת שינויפעילות מתועדת
נתניהו הוא יו״ר הליכוד ועומד בראש רשימתו לכנסת ה־26. בריאיון מיוני 2026 הציג רצון להרחיב את הממשלה תוך שמירה על שותפיו הנוכחיים. תוצאות הפריימריז ↗; Jerusalem Post — סיקור הריאיון בערוץ 14 ↗.
ועדת חקירה ממלכתית: מוביל חלופה פוליטית במקום ועדה ממלכתית✕עמדה ברורה · בולמת שינויפעילות מתועדת
נתניהו עומד בראש ועדת השרים שגיבשה את המנדט לוועדת חקירה שהרכבה נקבע פוליטית ולא בידי נשיא בית המשפט העליון, וב־22.12.2025 אמר שהיא צריכה לבדוק אירועים "מאוסלו ומההתנתקות ועד לסרבנות ולרפורמה". החוק אושר בקריאה ראשונה ב־6.7.2026 ברוב של 59 חברי קואליציה בלבד, בחרם של האופוזיציה. ההסבר על המהלך ↗; דיוני ועדת השרים ↗; ההצבעה בקריאה ראשונה ↗.
החקיקה המשפטית: הצהיר שהרפורמה נמשכת✕עמדה ברורה · בולמת שינויפעילות מתועדת
בריאיון ב־30.6.2026 אישר שבכוונתו להמשיך את השינויים במערכת המשפט. ממשלתו העבירה את ביטול עילת הסבירות (24.7.2023, 64 בעד), את שינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים (מרץ 2025) ואת חוק היועץ המשפטי לממשלה (15.7.2026). Jerusalem Post — סיקור הריאיון בערוץ 14 ↗; ההצבעה על עילת הסבירות ↗; ריכוז החקיקה ↗).
שותפות עם מפלגות ערביות: קמפיין נגדה✕עמדה ברורה · בולמת שינויאמירה מתועדת
בפברואר 2026 כתב בעמוד הפייסבוק שלו לנפתלי בנט "הממשלה היחידה שאתה תקים, אם תוכל, תהיה בשותפות עם תומכי הטרור והאחים המוסלמים". תיעוד הקמפיין, 18.2.2026 ↗.
הסימון הצבעוני מראה אם מצאתי למועמד עמדה ברורה בסוגיה, וכך היא נספרת גם בהשוואת המפלגות. בעמדה ברורה הצבע והסימן מראים גם את כיוונה: ✓ לעמדה שתומכת בשינוי, ✕ לעמדה שבולמת אותו. השאלה אם העמדה מספיקה לי ומה משקלה מופיעה בכותרת ובפירוט. התווית שלצדו מתארת את סוג התיעוד, ולכן עמדה ברורה יכולה להישען על תיעוד חלקי, ואמירה מתועדת אינה תמיד מכריעה בסוגיה.
עמדות לפי תחום
תיעוד ב־4 מתוך 6 תחומים · 3 עמדות ממוקדותדמוקרטיה, שלטון החוק והגבלת כוחנתניהו מתחייב להמשיך את השינויים במערכת המשפט. בהפעלת סמכותו לפטר את ראש השב״כ מצא בית המשפט בדעת רוב ניגוד עניינים ופגמים בהליך.
עצמאות המשפט, תקשורת חופשית, מחאה ובלמים על השלטון.
מסקנת הרוב מתייחסת להליך הפיטורים המסוים, שבוטל לפני פסק הדין; דעת המיעוט סברה שאין להכריע בעתירות שהתייתרו.
סיכום התיעוד · נבדק 22.9.2026הצהיר שהרפורמה נמשכת — לתיעוד המלא בפרופיל ←
הוביל את פיטורי ראש השב״כ כשהיה בניגוד עניינים — לתיעוד המלא בפרופיל ←
שוויון, זכויות הפרט ודת ומדינה — חסר תיעוד אישי: זכויות נשים ושוויון מגדרי · זכויות להט״ב.
ביטחון, הסכסוך והסדר מדינינתניהו מצהיר על שילוב כוח צבאי וגמישות מדינית ועל צמצום התלות בסיוע אמריקני. הרקורד כולל תמיכה בהעברות כסף קטארי לעזה והתעקשות על פילדלפי מול הסתייגויות מקצועיות בעניין עסקת חטופים.
מטרות מדיניות וביטחוניות, הפעלת כוח, הסדרים וחלוקת חובות השירות.
עמדותיו מ־2026 מופיעות לצד החלטות מוקדמות יותר. לשכתו חולקת על פרטים בהתרעות ובמסלול הכסף; המחלוקת על פילדלפי אינה מוכיחה שעסקה הייתה אפשרית אז.
סיכום התיעוד · נבדק 22.9.2026קידם העברת כסף קטארי לעזה; ההתרעות ותגובת לשכתו — לתיעוד המלא בפרופיל ←
קיבל מסמך אזהרה על חדירה ליישובים ולקיחת בני ערובה — לתיעוד המלא בפרופיל ←
דחה דיון בהזדמנויות לחיסול סינוואר, לפי בכיר ביטחוני; לשכתו מכחישה — לתיעוד המלא בפרופיל ←
המשיך בחקיקה למרות אזהרות על שחיקת ההרתעה — לתיעוד המלא בפרופיל ←
התעקש על פילדלפי מול אזהרה שהדבר מסכן עסקת חטופים — לתיעוד המלא בפרופיל ←
פיטר את שר הביטחון בזמן מלחמה וקשר את החלפתו לקידום חוק הגיוס — לתיעוד המלא בפרופיל ←
מדינה פלסטיניתשלילה
אמירה מתוארכת · 11.9.2025
בטקס חתימת תוכנית E1 במעלה אדומים (11.9.2025) הכריז נתניהו שלא תקום מדינה פלסטינית.
המקור וההקשר
אמרנו לא תקום מדינה פלסטינית, ואכן לא תקום מדינה פלסטיניתנתניהו חתם על תוכנית E1 במעלה אדומים: "לא תקום מדינה פלסטינית" ↗
נבדק 12.9.2026 · תיעוד אישי, ללא השלמה מעמדת המפלגה.
ריבונות וסיפוחתיעוד מעורב או שינוי לאורך זמן
אמירה מתוארכת · 28.9.2025
נתניהו אמר למשלחת מועצת יש״ע (28.9.2025) שיו״ש בלתי נפרדת מישראל אך סירב להתחייב ללוח זמנים להחלת ריבונות לאחר התנגדות טראמפ; במקביל מקדם בנייה ב־E1.
המקור וההקשר
inseparable from IsraelJudea, Samaria leaders say Netanyahu declines to set sovereignty timeline ↗
נבדק 12.9.2026 · תיעוד אישי, ללא השלמה מעמדת המפלגה.
גיוס חרדיםדרישה לחוק גיוס — מתווה לא פורט
אמירה מתוארכת · 30.6.2026
הצר בריאיון מ־30.6.2026 על כך שממשלתו לא הספיקה להעביר את חוק הגיוס. בריאיון לא פירט מכסות או מנגנון אכיפה.
יש הקשר נוסף או הסתייגות בתיעוד — בפירוט המקור.
המקור וההקשר
We did not manage to pass the draft law because we got to it lateNetanyahu: judicial reform will continue — Channel 14 interview (30.6.2026) ↗
הריאיון מתעד תמיכה בקידום החוק, אך אינו מפרט את מתכונתו. מהלכי הממשלה ואחריותו מפורטים בנפרד בפרופיל.
נבדק 22.9.2026 · תיעוד אישי, ללא השלמה מעמדת המפלגה.
כוח צבאי, גמישות מדינית ותלות בארה״בשילוב גמישות וכוח; שאיפה להפחתת הסיוע האמריקני
נתניהו הציג ביוני 2026 גישה של גמישות מדינית לצד שימוש בכוח ועמידה על אינטרסים. הוא ביקש להפחית בהדרגה את הסיוע מארה״ב לאורך עשר שנים. בעניין עזה אישר שהגירה מרצון עדיין על הפרק, אך נמנע מתשובה על חידוש ההתיישבות היהודית.
סיקור הריאיון בערוץ 14, Jerusalem Post, 30.6.2026 ↗
אלה עמדות שהציג בריאיון, לא אימות להישגים שטען להם. הימנעות מתשובה על התיישבות אינה התחייבות בעדה או נגדה.
נבדק 22.9.2026
כלכלה, חלוקת משאבים ויוקר המחיה — חסר תיעוד אישי.
שירותים ציבוריים והזדמנות שווהנתניהו לא הכריע במחלוקת הממשלתית על האחריות למפונים גם אחרי פנייה ישירה של מבקר המדינה. זהו כשל מתועד ביצירת כתובת ממשלתית לטיפול באזרחים שנעקרו מבתיהם.
חינוך, בריאות, רווחה, תחבורה ותשתיות; איכות השירות והגישה אליו.
הממצא עוסק בניהול המענה בחירום, ואינו מסכם את מדיניותו בכל מערכות הבריאות, החינוך והרווחה. האחריות לכשלי הפינוי התחלקה בין כמה גופים.
סיכום התיעוד · נבדק 22.9.2026לא הכריע מי אחראי למפונים, גם אחרי שנדרש להתערב — לתיעוד המלא בפרופיל ←
חינוך, ליבה ושוויון הזדמנויות — חסר תיעוד אישי.
יושרה, אחריות ואופן הפעלת השלטוןנתניהו מתנגד למינוי חוקרי 7 באוקטובר בידי נשיא העליון ודורש מנגנון בהסכמה פוליטית. בפיטורי ראש השב״כ יזם מהלך שבית המשפט קבע בדעת רוב שנעשה בניגוד עניינים ובפגמים בהליך.
אחריות לכישלונות, חקירה עצמאית, שקיפות, מינויים וניגודי עניינים.
ההתנגדות היא למסלול הממלכתי, לא לכל חקירה. החלטת פיטורי בר בוטלה לפני פסק הדין; דעת המיעוט סברה שאין להכריע בעתירות שהתייתרו.
סיכום התיעוד · נבדק 22.9.2026האשים את ראשי המערכת והתנגד לוועדת חקירה ממלכתית — לתיעוד המלא בפרופיל ←
הוביל את פיטורי ראש השב״כ כשהיה בניגוד עניינים — לתיעוד המלא בפרופיל ←
חוסר תיעוד אינו עמדה, ואין להסיק ממנו אם הייתה פעילות בנושא. ״נבדק״ הוא מועד הבדיקה; תאריכי האירועים מופיעים בגוף הסעיף.
ללא כהונה בכנסת שבה נערכו ההצבעות — ההצבעות אינן רלוונטיות: לימודי ליבה ותקצוב — הצבעה · טיפולי המרה לקטינים — הצבעה · אלימות כלכלית במשפחה — הצבעה · בוררות בבתי דין דתיים — הצבעה.
התנהלות במבחן המעשה
מקרים מתועדים של פשרות, עקביות וביצוע. אין כאן ציון כולל או מסקנה על תכונת אופי.
יכולת ביצועמחלוקת על אחריות למפונים נותרה ללא הכרעה
מבקר המדינה פנה לנתניהו כדי שיקבע מי אחראי למפונים. בביקורת מפברואר 2026 מצא שלא יישב את המחלוקת.
הכשל האישי הוא הימנעות מהכרעה בתפקיד ראש הממשלה; אין לייחס לו לבדו כל כשל פינוי של גוף אחר.
נבדק 22.9.2026בהירות ועשייה
העמדות ברורות ומתועדות בהצהרות אישיות ובפעולות ממשלתיות, ולא רק בקו מפלגתי. אין אצלו עמימות בסוגיות הנבחנות כאן; ההפך, הוא מנסח אותן כמצע.
רקורד ואחריות
מדיניות, רקורד ואחריות · החלטות, התרעות ועמדות לאורך השנים, לצד תיעוד הכהונה בממשלות · נבדק 21.9.2026
קידם העברת כסף קטארי לעזה; ההתרעות ותגובת לשכתו
נתניהו תמך בהעברות הכסף הקטארי לעזה והציג בקבינט ב־2018 את מנגנון התשלומים. תחקיר ניו יורק טיימס, שפרטיו פורסמו ב־ynet, מתאר את המשך התמיכה בהעברות גם לנוכח חשש במוסד שחלק מהכסף משמש להתעצמות חמאס. דיווח ynet על התחקיר, 10.12.2023 ↗.
נתניהו הוזהר בשנים 2019–2020 מפני השתלטות חמאס על חלק מהכספים, על פי תחקיר N12 מ־25.3.2025. לשכתו הכחישה שקיבל מסמך שלפיו כספי המענק הועברו לטרור, וטענה שהדיווח על הסטת כספים עסק בתקציב אזרחי ממקורות אחרים. זו מחלוקת מהותית על המידע שנמסר לו ועל מסלול הכסף; אין כאן קביעה שכל גורמי הביטחון התנגדו לכל העברה לאורך השנים. התחקיר ותגובת לשכת נתניהו ↗.
קיבל מסמך אזהרה על חדירה ליישובים ולקיחת בני ערובה
נתניהו קיבל משר הביטחון ליברמן מסמך אזהרה מ־21 בדצמבר 2016, שתיאר תרחיש של חדירת כוחות חמאס לישראל, השתלטות על יישובים ולקיחת בני ערובה. ליברמן המליץ בו על יוזמה צבאית מקדימה. פרסום המסמך וקטעים מצולמים ב־ynet, 30.10.2023 ↗.
זו אזהרה מוקדמת מפני תרחיש אסטרטגי, ולא התרעה על מועד המתקפה ב־7 באוקטובר. עצם קבלתה אינה מוכיחה איזו פעולה הייתה מונעת את האסון.
דחה דיון בהזדמנויות לחיסול סינוואר, לפי בכיר ביטחוני; לשכתו מכחישה
נתניהו סירב לדון בהזדמנויות לחיסול סינוואר לפני המתקפה, לפי בכיר במערכת הביטחון שצוטט ב־N12 בינואר 2026. אותו גורם טען שהשב״כ הציג 11 הזדמנויות, ושההצעות לא קודמו לדיון. לשכת נתניהו הכחישה וטענה שהוא דרש לפגוע בצמרת חמאס וגורמי הביטחון בלמו זאת. דיווח N12 וההכחשה, 28.1.2026 ↗.
המספר והשתלשלות ההחלטות הם טענת המקור בפרסום, ואינם ממצא חקירה עצמאי. אין בפרסום הוכחה שחיסול מסוים היה מונע את המתקפה.
המשיך בחקיקה למרות אזהרות על שחיקת ההרתעה
נתניהו קיבל מאמ״ן ארבעה מסמכי התרעה בין מרץ ליולי 2023, שתיארו כיצד אויבי ישראל מזהים בשסע הפנימי פגיעה בלכידות ובהרתעה והזדמנות לפעול נגדה. גם אחרי האזהרות המשיכה הממשלה בראשותו בחקיקה, וב־24 ביולי העבירה הקואליציה את ביטול עילת הסבירות ביחס להחלטות הממשלה והשרים. אישור צה״ל למסירת ההתרעות ↗; העברת החוק ↗.
אלה היו אזהרות מפני היחלשותה של ישראל בעיני אויביה, ולא התרעה על תוכנית המתקפה של 7 באוקטובר. לשכת נתניהו השיבה כי ההערכות שנמסרו לו הציגו את חמאס כמי שמעוניין ברגיעה, וכי גם הוא הזהיר מפגיעה בהרתעה בשל סרבנות. תגובת הלשכה וההבחנה בין סוגי ההתרעות ↗.
האשים את ראשי המערכת והתנגד לוועדת חקירה ממלכתית
נתניהו פרסם ב־29 באוקטובר 2023 הודעה שלפיה לא הוזהר מפני כוונות המלחמה של חמאס, והפנה במפורש להערכות של ראש אמ״ן וראש השב״כ. אחרי הביקורת מחק את ההודעה והתנצל. בריאיון ל־ABC בנובמבר אמר שהוא נושא באחריות להגנת האזרחים, אך דחה את בירור הכישלון לאחר המלחמה. ההודעה וההתנצלות ↗; הריאיון ל־ABC ↗.
בנובמבר 2025 עדיין התנגד להקמת ועדת חקירה ממלכתית. בנאום בכנסת טען שמחצית הציבור לא תיתן אמון בוועדה שחבריה ימונו בידי נשיא בית המשפט העליון, והציע מנגנון שיתבסס על הסכמה בין המחנות. זו עמדה נגד מסלול החקירה הממלכתי העצמאי, גם אם אינה התנגדות לכל חקירה שהיא. עמדתו בכנסת, 10.11.2025 ↗.
התעקש על פילדלפי מול אזהרה שהדבר מסכן עסקת חטופים
נתניהו הביא ב־29 באוגוסט 2024 לאישור הקבינט את המשך נוכחות צה״ל בציר פילדלפי במסגרת עסקה אפשרית. גלנט הזהיר בדיון שהבחירה מסכנת את שחרור החטופים; הרמטכ״ל אמר שאפשר לסגת לשישה שבועות ולחזור, וראש המוסד הסתייג מעצם ההצבעה באותו שלב. נתניהו עמד על קיום ההצבעה וההחלטה אושרה. דיווח על הדיון בקבינט ↗.
לשכתו טענה שהבהרת העמדה הישראלית דווקא תקדם הסכם, ושההחלטה משאירה גמישות למשא ומתן. בהמשך תמך נתניהו בעסקת ינואר 2025 ובהסכם שאושר באוקטובר 2025 לשחרור החטופים שנותרו. הביקורת כאן נוגעת להחלטה שקיבל באוגוסט 2024 מול האזהרות שהושמעו לו; אין בה הוכחה שאפשר היה להשלים אז עסקה, או שהוא התנגד לכל עסקה. תגובת הלשכה ↗; אישור עסקת ינואר ↗; אישור הסכם אוקטובר ↗.
פיטר את שר הביטחון בזמן מלחמה וקשר את החלפתו לקידום חוק הגיוס
נתניהו הודיע ב־5 בנובמבר 2024 על פיטורי יואב גלנט, בעיצומה של המלחמה, והחליפו בישראל כ״ץ. הוא נימק את הפיטורים במשבר אמון ובמחלוקות על ניהול המערכה. גלנט אמר שפוטר בשל עמדותיו בעד גיוס חרדים, עסקת חטופים והקמת ועדת חקירה ממלכתית. הפיטורים והנימוקים שהציגו השניים ↗.
נתניהו קשר בעצמו את חילופי הבכירים לקידום החוק בשיחה עם הרב משה הלל הירש ממרץ 2025, שפורסמה ביוני. בדבריו על קידום חוק הגיוס תיאר את שר הביטחון והרמטכ״ל כגורמים שבלמו התקדמות ואמר: ״היו לנו מכשולים עצומים שהסרנו״. לשכתו טענה שהדברים מתייחסים להסרת חסמים להקמת יחידות ייעודיות לשירות חרדים. השיחה כפי שפורסמה בחדשות 13 ותגובת הלשכה ↗.
כ״ץ הגיע לתפקיד בלי ניסיון בפיקוד צבאי בכיר או בניהול מערכת הביטחון. הוא השתחרר מצה״ל בדרגת סרן וכיהן קודם לכן, בין היתר, כשר החוץ וכשר לענייני מודיעין. אלה תפקידים רלוונטיים, אך אינם הניסיון הצבאי והפיקודי הבכיר שהיה לגלנט. שירותו הצבאי של כ״ץ ↗; תפקידיו הקודמים, באתר משרד הביטחון ↗; הרקע הצבאי של גלנט והשלכות החילופים ↗.
לא הכריע מי אחראי למפונים, גם אחרי שנדרש להתערב
נתניהו קיבל ביוני 2024 פנייה ישירה ממבקר המדינה להכריע במחלוקת בין משרדי הממשלה על האחריות למפונים ולמתפנים השוהים במלונות. המבקר הזהיר שהמחלוקת פוגעת בטיפול באנשים שנעקרו מבתיהם, ודרש מראש הממשלה לקבוע מי מרכז את המענה. פניית המבקר, 27.6.2024 ↗.
בביקורת שפורסמה בפברואר 2026 קבע המבקר שנתניהו לא יישב את המחלוקת, למרות פנייתו. האחריות לכשלים התחלקה בין כמה משרדים וגופים; הכשל האישי המיוחס כאן לנתניהו הוא הימנעות מהכרעה שנדרשה ממנו כראש הממשלה, בזמן שהאזרחים נזקקו לכתובת מתפקדת. ממצאי מבקר המדינה, 24.2.2026 ↗.
הגן על יועציו ותקף את חקירת קטארגייט
נתניהו כינה את חקירת קטארגייט ״ציד פוליטי״ ואת יועציו העצורים יונתן אוריך ואלי פלדשטיין ״בני ערובה״. הוא אמר זאת ב־31 במרץ 2025, לאחר שמסר עדות פתוחה בפרשה, בזמן ש־59 חטופים עדיין הוחזקו בעזה. מטה משפחות החטופים מחה על השימוש בביטוי. דבריו ותגובת המשפחות ↗.
אוריך ופלדשטיין נחקרו בחשד לקידום מסרים אוהדים לקטאר ולהשחרת מצרים כמתווכת בעסקת החטופים, במסגרת קשרים עסקיים עם גורם שפעל עבור קטאר. בהחלטת המעצר מ־1 באפריל קבע בית המשפט שיש חשד סביר המחייב חקירה; הוא הדגיש שמדובר בחשד בלבד. בהמשך פורסמו גם התכתבויות בין היועצים על המסרים שהועברו לעיתונאים. החלטת המעצר, עמ׳ 1–3 ↗; ההתכתבויות והעברת התיק לפרקליטות בינואר 2026 ↗.
נתניהו טען בעדותו שלא ידע על הקשר עם קטאר, ושידע שלאוריך יש עיסוקים נוספים בלי לדעת מהם. לדבריו שנחשפו בבית המשפט, ״אין בזה שום פסול. קטאר היא לא מדינת אויב״. עדותו נגבתה כעד, ולא כחשוד. תמלילי עדותו שפורסמו ב־N12 ביולי 2026 ↗.
הוביל את פיטורי ראש השב״כ כשהיה בניגוד עניינים
נתניהו יזם במרץ 2025 את פיטורי רונן בר, בזמן שהשב״כ חקר פרשות שנגעו לאנשי לשכתו. בפסק הדין מ־21 במאי נקבע בדעת רוב שהוא היה בניגוד עניינים שהיה צריך למנוע ממנו לעסוק בפיטורים. עוד נקבע שההחלטה התקבלה בלי תשתית עובדתית מספקת, בלי בחינת הוועדה המייעצת ותוך פגיעה בזכות הטיעון של בר. פסק הדין, פסקאות 85–87 ו־104–105, בעותק באתר המכון הישראלי לדמוקרטיה ↗.
נתניהו נימק את המהלך באובדן אמון מקצועי, ושלל קשר לחקירות; הוא עצמו לא היה חשוד בהן באותה עת. הממשלה ביטלה את החלטת הפיטורים לאחר שבר הודיע על סיום כהונתו, עוד לפני פסק הדין. השופט סולברג סבר שבנסיבות האלה אין מקום להכריע בעתירות, משום שהפכו לתיאורטיות. הנימוקים, תגובת נתניהו ודעת המיעוט ↗.
כהונה בממשלה והצבעות בכנסת
- בקואליציית נתניהו, הכנסת ה־25 · ראש הממשלה וחבר כנסת מטעם הליכוד
בנימין נתניהו מכהן כראש הממשלה ה-37 מאז 29.12.2022 וכחבר כנסת מטעם הליכוד ברציפות מ-2003, וכיהן בתפקיד ב-7.10.2023.
ויקיפדיה: ממשלת ישראל ה-37 ↗ - הצבעה בעד החקיקה המשפטית · ראש הממשלה וחבר כנסת מהקואליציה
ב-24.7.2023 היה חבר כנסת מהקואליציה, שאישרה את צמצום עילת הסבירות ברוב 64 ללא מתנגדים בהחרמת האופוזיציה; היה חבר כנסת גם ב-27.3.2025, כשאושר שינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים ברוב 67–1.
ynet, 24.7.2023: עילת הסבירות בוטלה ברוב 64 מול 0 ↗ - בממשלת נתניהו–גנץ 2020–2021 · ראש הממשלה
כיהן כראש הממשלה ה-35 (ממשלת נתניהו–גנץ) מ-17.5.2020 עד 13.6.2021.
ויקיפדיה: ממשלת ישראל ה-35 ↗
ההערכה שלי
נתניהו עמד בראש הממשלה שנכשלה בהגנה על אזרחי ישראל ב־7 באוקטובר. לפני המתקפה המשיכה ממשלתו בחקיקה המשפטית גם אחרי אזהרות על שחיקת ההרתעה. אחריה הוא הפנה אצבע לראשי מערכת הביטחון, התנגד לוועדת חקירה ממלכתית, ולא הכריע מי אחראי לטיפול במפונים גם לאחר פנייה מפורשת של מבקר המדינה. הוא פיטר את שר הביטחון גלנט בעיצומה של המלחמה. כשנחקרו יועציו בפרשת קטארגייט, כינה את החקירה ״ציד פוליטי״. ההתרעות; האחריות והחקירה; המפונים; פיטורי גלנט; קטארגייט.
הרקורד שלפני המתקפה כולל תמיכה בהעברות הכסף הקטארי וקבלת אזהרה מוקדמת מפני תרחיש של חדירה ליישובים וחטיפה. גם ההחלטות האלה צריכות להיבחן כחלק מאחריותו, לצד המחלוקות על ההתרעות ועל הצעות התקיפה. מדיניות הכסף; אזהרת 2016; הצעות התקיפה וההכחשה.