בנימין נתניהו
הליכוד · מס׳ 1 · מחקר עודכן 21.9.2026
במבט אחד
נתניהו עמד בראש הממשלה שנכשלה בהגנה על אזרחי ישראל ב־7 באוקטובר. לפני המתקפה המשיכה ממשלתו בחקיקה המשפטית גם אחרי אזהרות על שחיקת ההרתעה. אחריה הוא הפנה אצבע לראשי מערכת הביטחון, התנגד לוועדת חקירה ממלכתית, ולא הכריע מי אחראי לטיפול במפונים גם לאחר פנייה מפורשת של מבקר המדינה. הוא פיטר את שר הביטחון גלנט בעיצומה של המלחמה. כשנחקרו יועציו בפרשת קטארגייט, כינה את החקירה ״ציד פוליטי״. ההתרעות; האחריות והחקירה; המפונים; פיטורי גלנט; קטארגייט. לפני המתקפה תמך גם בהעברות כסף קטארי לעזה. המדיניות וההתרעות.
תמונה: Avi Ohayon / Government Press Office of Israel · CC BY-SA 3.0 · פרטי שימוש וחיתוך
הרשימה שהוגשה לוועדת הבחירות ↗ · לאחר סגירת ההגשה · אומת 22.9.2026
השם ברישום: נתניהו בנימין
פירוט: שירות, כנסת וממשלה, שלטון מקומי, השכלה ומגורים, עם מקורות▾12 שדות מתועדים · 2 הנחות עבודה
- שנת לידה
- 1949ויקידאטה · בנימין נתניהו ↗
- ניסיון בכנסת
- חבר הכנסת ה־25כנסות: 12, 13, 14, 15, 16, 17, 18, 19, 20, 21, 22, 23, 24, 25מאגר הנתונים הפתוח של הכנסת · תפקידי בנימין נתניהו ↗נבדק 5.10.2026
- ניסיון מיניסטריאלי
- כיהן כשרראש הממשלה · משרד ראש הממשלה (2013–2015); ראש הממשלה · משרד ראש הממשלה (2009–2013); ראש הממשלה · משרד ראש הממשלה (2013–2013); שר החוץ · משרד החוץ (2002–2003); שר האוצר · משרד האוצר (2003–2005); השר לענייני דתות · המשרד לענייני דתות (1996–1996); שר הבינוי והשיכון · משרד הבינוי והשיכון (1996–1999); שר החינוך · משרד החינוך, התרבות והספורט (1998–1998); השר לענייני דתות · המשרד לענייני דתות (1997–1997); השר לענייני דתות · המשרד לענייני דתות (1998–1998); שר האוצר · משרד האוצר (1998–1999); שר הביטחון · משרד הביטחון (1999–1999); ראש הממשלה · משרד ראש הממשלה (1996–1999); שר המדע · משרד המדע (1997–1997); שר החוץ · משרד החוץ (1998–1998); ראש הממשלה · משרד ראש הממשלה (2015–2015); ראש הממשלה · משרד ראש הממשלה (2015–2019); שר הבריאות · משרד הבריאות (2015–2015); שר החוץ · משרד החוץ (2015–2019); שר התקשורת · משרד התקשורת (2015–2017); השר לשיתוף פעולה אזורי · המשרד לשיתוף פעולה אזורי (2015–2016); שר הפנים · משרד הפנים (2015–2016); ממלא מקום שר הכלכלה והתעשייה · משרד הכלכלה (2015–2016); שר הכלכלה והתעשייה · משרד הכלכלה (2016–2016); ממלא מקום שר הבריאות · משרד הבריאות (2017–2018); שר הבריאות · משרד הבריאות (2018–2019); ממלא מקום שר הביטחון · משרד הביטחון (2018–2018); ממלא מקום שר העלייה והקליטה · משרד העלייה והקליטה (2018–2018); שר הביטחון · משרד הביטחון (2018–2019); ראש הממשלה · משרד ראש הממשלה (2019–2019); שר הבריאות · משרד הבריאות (2019–2019); שר הביטחון · משרד הביטחון (2019–2019); שר הביטחון · משרד הביטחון (2019–2019); שר הבריאות · משרד הבריאות (2019–2019); ראש הממשלה · משרד ראש הממשלה (2019–2020); שר התפוצות · משרד התפוצות (2019–2020); ממלא מקום שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים · משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים (2019–2019); ממלא מקום שר החקלאות ופיתוח הכפר · משרד החקלאות ופיתוח הכפר (2019–2020); שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים · משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים (2019–2020); ממלא מקום שר החינוך · משרד החינוך והתרבות (2019–2019); ממלא מקום שר התקשורת · משרד התקשורת (2019–2019); ממלא מקום שר התפוצות · משרד התפוצות (2020–2020); שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים · משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים (2020–2020); ראש הממשלה · משרד ראש הממשלה (2020–2020); ראש הממשלה · משרד ראש הממשלה (2020–2021); שר הבינוי והשיכון · משרד הבינוי והשיכון (2020–2020); ממלא מקום שר האוצר · משרד האוצר (1997–1997); ממלא מקום שר המשפטים · משרד המשפטים (1996–1996); ממלא מקום שר המדע · משרד המדע (1998–1998); שר הבינוי והשיכון · משרד הבינוי והשיכון (1999–1999); ראש הממשלה · משרד ראש הממשלה (1999–1999); שר החוץ · משרד החוץ (2003–2003); שר הבינוי והשיכון · משרד הבינוי והשיכון (2020–2020); שר הבריאות · משרד הבריאות (2009–2013); שר הבריאות · משרד הבריאות (2013–2013); ממלא מקום שר החוץ · משרד החוץ (2012–2013); ממלא מקום שר החוץ · משרד החוץ (2013–2013); שר המדע, התרבות והספורט · משרד המדע והטכנולוגיה (2009–2009); השר לענייני גמלאים · המשרד לאזרחים ותיקים (2009–2010); השר לאזרחים ותיקים · המשרד לאזרחים ותיקים (2010–2013); השר לאזרחים ותיקים · המשרד לאזרחים ותיקים (2013–2013); ממלא מקום שר הבריאות · משרד הבריאות (2014–2015); שר הבריאות · משרד הבריאות (2015–2015); שר הבריאות · משרד הבריאות (2015–2015); שר החוץ · משרד החוץ (2013–2013); ממלא מקום שר החוץ · משרד החוץ (2015–2015); ממלא מקום שרת המשפטים · משרד המשפטים (2014–2015); שר המשפטים · משרד המשפטים (2015–2015); שר המשפטים · משרד המשפטים (2015–2015); שר התקשורת · משרד התקשורת (2014–2015); שר התקשורת · משרד התקשורת (2015–2015); ממלא מקום השר להגנת הסביבה · המשרד להגנת הסביבה (2014–2015); השר להגנת הסביבה · המשרד להגנת הסביבה (2015–2015); השר להגנת הסביבה · המשרד להגנת הסביבה (2015–2015); ממלא מקום שר המדע, הטכנולוגיה והחלל · משרד המדע, הטכנולוגיה והחלל (2014–2015); שר המדע, הטכנולוגיה והחלל · משרד המדע, הטכנולוגיה והחלל (2015–2015); שר המדע, הטכנולוגיה והחלל · משרד המדע, הטכנולוגיה והחלל (2015–2015); ממלא מקום שר החינוך · משרד החינוך (2014–2015); שר החינוך · משרד החינוך (2015–2015); שר החינוך · משרד החינוך (2015–2015); שר הרווחה והשירותים החברתיים · משרד הרווחה והשירותים החברתיים (2014–2015); שר הרווחה והשירותים החברתיים · משרד הרווחה והשירותים החברתיים (2015–2015); שר הרווחה והשירותים החברתיים · משרד הרווחה והשירותים החברתיים (2015–2015); ראש הממשלה · משרד ראש הממשלה (2022–מכהן)מאגר הנתונים הפתוח של הכנסת · תפקידי בנימין נתניהו ↗נבדק 5.10.2026
- שירות צבאי
- שירת בצה״ללוחם ומפקד צוות בסיירת מטכ"ל; נפצע במבצע סבנהבנימין נתניהו – ויקיפדיה ↗
- שירות לאומי
- לא שירת בשירות לאומי — הנחת עבודהלפי השירות המתועד בצה״ל.הנחות העבודה שלי — שירות וניסיון ↗
- שירות קרבי
- שירות בתפקיד לחימהלוחם ומפקד צוות בסיירת מטכ"ל; נפצע במבצע סבנהבנימין נתניהו – ויקיפדיה ↗
- בכירות במערכת הביטחון
- לא בדרג בכיר במערכת הביטחוןדרגה לפי ויקידאטה: סרןויקידאטה · בנימין נתניהו ↗
- השכלה אקדמית
- תואר שניתואר שני במינהל עסקים, MIT סלואן (1976)בנימין נתניהו – ויקיפדיה ↗
- מסגרת החינוך בבית הספר
- מסגרת אחרתלימודים תיכוניים בארצות הברית; אין הקבלה לזרמי הפיקוח בישראל. מתייחס לחלק זה של מסלול הלימודים בלבד.בנימין נתניהו – ויקיפדיה ↗נבדק 12.9.2026
- מוסדות לימוד בבית הספר
- תיכון צ׳לטנהם, פנסילבניה, ארצות הבריתמוסדות שתועדו במקור; הרשימה אינה בהכרח מסלול הלימודים המלא.בנימין נתניהו – ויקיפדיה ↗נבדק 12.9.2026
- יישוב מגורים לפי המקור
- ירושליםלפי דיווח מ־28.6.2026 על מעבר למעון בירושלים; אין כאן קביעה שאין מגורים נוספים.וואלה · מעבר למעון בירושלים ↗נבדק 12.9.2026
- שלטון מקומי
- ללא ניסיון בשלטון המקומי — הנחת עבודההביוגרפיה בוויקיפדיה ובאתר הכנסת אינה מזכירה תפקיד נבחר ברשות מקומית.בנימין נתניהו — ויקיפדיה ↗נבדק 25.9.2026
- סיעות בכנסת
- כיהן רק מטעם הרשימה הנוכחית או קודמתהכל הסיעות שכיהן בהן שייכות לרשימה הנוכחית או לקודמתהמאגר הנתונים הפתוח של הכנסת · תפקידי בנימין נתניהו ↗
הגיל משוער ומבוסס על שנת הלידה בלבד, ללא יום וחודש ל־23.10.2026.
זרם החינוך מתייחס ללימודים, לא לזהות דתית. יישוב המגורים לפי המקור וייתכן שהשתנה. שדה חסר לא אומת.
רקע וקבלות
ראש ממשלת ישראל ויושב ראש הליכוד, המכהן בתפקיד ברציפות מאז דצמבר 2022 ובעבר בשנים 1996–1999 ו־2009–2021. כיהן גם כשר האוצר, שר החוץ ושגריר ישראל באו״ם, ובעל תארים באדריכלות ובמינהל עסקים מ־MIT. הוא עומד בראש רשימת הליכוד לכנסת ה־26. ערוץ כנסת ↗; תוצאות הפריימריז בליכוד, 17.8.2026 ↗.
ראש הממשלה ויו״ר הליכוד; כהונה פרלמנטרית מאז 1988
קבלות מעשיות
התחייבויות לביצוע
עמדות
חמש סוגיות השינוי
5 מתוך 5 עם עמדה ברורה · כולן בולמות שינוי✕עמדה ברורה · בולמת שינוי
ממשלה עם נתניהו: הוא עצמו העומד בראשה✕עמדה ברורה · בולמת שינויאמירה מתועדת
בריאיון ב־30.6.2026 הסביר נתניהו שהוא מעוניין בממשלה לאומית רחבה בשל ההזדמנויות והאתגרים העומדים בפני ישראל, והבהיר שאינו מתכוון לוותר על שותפיו הנוכחיים. סיקור הריאיון ב־Jerusalem Post ↗ מבוסס על הריאיון שנערך בערוץ 14.
ממשלה עם הליכוד בלי נתניהו: הוא יושב ראש המפלגה✕עמדה ברורה · בולמת שינויפעילות מתועדת
נתניהו הוא יו״ר הליכוד ועומד בראש רשימתו לכנסת ה־26. בריאיון מיוני 2026 הציג רצון להרחיב את הממשלה תוך שמירה על שותפיו הנוכחיים. תוצאות הפריימריז ↗; Jerusalem Post — סיקור הריאיון בערוץ 14 ↗.
ועדת חקירה ממלכתית: מוביל חלופה פוליטית במקום ועדה ממלכתית✕עמדה ברורה · בולמת שינויפעילות מתועדת
נתניהו עומד בראש ועדת השרים שגיבשה את המנדט לוועדת חקירה שהרכבה נקבע פוליטית ולא בידי נשיא בית המשפט העליון, וב־22.12.2025 אמר שהיא צריכה לבדוק אירועים "מאוסלו ומההתנתקות ועד לסרבנות ולרפורמה". החוק אושר בקריאה ראשונה ב־6.7.2026 ברוב של 59 חברי קואליציה בלבד, בחרם של האופוזיציה. ההסבר על המהלך ↗; דיוני ועדת השרים ↗; ההצבעה בקריאה ראשונה ↗.
החקיקה המשפטית: הצהיר שהרפורמה נמשכת✕עמדה ברורה · בולמת שינויפעילות מתועדת
בריאיון ב־30.6.2026 אישר שבכוונתו להמשיך את השינויים במערכת המשפט. ממשלתו העבירה את ביטול עילת הסבירות (24.7.2023, 64 בעד), את שינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים (מרץ 2025) ואת חוק היועץ המשפטי לממשלה (15.7.2026). Jerusalem Post — סיקור הריאיון בערוץ 14 ↗; ההצבעה על עילת הסבירות ↗; ריכוז החקיקה ↗).
שותפות עם מפלגות ערביות: קמפיין נגדה✕עמדה ברורה · בולמת שינויאמירה מתועדת
בפברואר 2026 כתב בעמוד הפייסבוק שלו לנפתלי בנט "הממשלה היחידה שאתה תקים, אם תוכל, תהיה בשותפות עם תומכי הטרור והאחים המוסלמים". תיעוד הקמפיין, 18.2.2026 ↗.
הסימון הצבעוני מראה אם מצאתי למועמד עמדה ברורה בסוגיה, וכך היא נספרת גם בהשוואת המפלגות. בעמדה ברורה הצבע והסימן מראים גם את כיוונה: ✓ לעמדה שתומכת בשינוי, ✕ לעמדה שבולמת אותו. השאלה אם העמדה מספיקה לי ומה משקלה מופיעה בכותרת ובפירוט. התווית שלצדו מתארת את סוג התיעוד, ולכן עמדה ברורה יכולה להישען על תיעוד חלקי, ואמירה מתועדת אינה תמיד מכריעה בסוגיה.
עמדות לפי תחום
תיעוד ב־4 מתוך 6 תחומים · 3 עמדות ממוקדות · 5 הצבעותדמוקרטיה, שלטון החוק והגבלת כוחנתניהו מתחייב להמשיך את השינויים במערכת המשפט. בהפעלת סמכותו לפטר את ראש השב״כ מצא בית המשפט בדעת רוב ניגוד עניינים ופגמים בהליך.
עצמאות המשפט, תקשורת חופשית, מחאה ובלמים על השלטון.
מסקנת הרוב מתייחסת להליך הפיטורים המסוים, שבוטל לפני פסק הדין; דעת המיעוט סברה שאין להכריע בעתירות שהתייתרו.
סיכום התיעוד · נבדק 22.9.2026הצהיר שהרפורמה נמשכת — לתיעוד המלא בפרופיל ←
הוביל את פיטורי ראש השב״כ כשהיה בניגוד עניינים — לתיעוד המלא בפרופיל ←
ביטול עילת הסבירות — הצבעהבעד אישור החוק
הצבעה · 24.7.2023
בנימין נתניהו — הצבעה בעד בקריאה השלישית: חוק־יסוד: השפיטה (תיקון מס׳ 3), ביטול עילת הסבירות. התיקון אסר על בתי המשפט לדון בסבירות החלטות של הממשלה, של ראש הממשלה ושל השרים.
המקורות וההקשר
הצבעה 39785 — כל 64 הרשומות השמיות ↗ · הצבעה 39785 — חוק־יסוד: השפיטה (תיקון מס׳ 3), ביטול עילת הסבירות ↗ · עמוד ההצבעה באתר הכנסת ↗
הצבעה סופית על חוק מסוים. אינה מספיקה לקביעת עמדה כוללת, מניע אישי או נכונות לעמוד בלחצים. היעדר רישום אינו עמדה, הימנעות או היעדרות. בג״ץ ביטל את התיקון בינואר 2024. האופוזיציה החרימה את ההצבעה, ולכן אין בה רישומי נגד.
נבדק 8.10.2026
הרכב הוועדה לבחירת שופטים — הצבעהבעד אישור החוק
הצבעה · 27.3.2025
בנימין נתניהו — הצבעה בעד בקריאה השלישית: חוק־יסוד: השפיטה (תיקון מס׳ 4), הרכב הוועדה לבחירת שופטים. במקום שני נציגי לשכת עורכי הדין, הקואליציה והאופוזיציה בוחרות כל אחת נציג ציבור משפטן; תחילת השינוי בכנסת הבאה.
המקורות וההקשר
הצבעה 43884 — כל 70 הרשומות השמיות ↗ · הצבעה 43884 — חוק־יסוד: השפיטה (תיקון מס׳ 4), הרכב הוועדה לבחירת שופטים ↗ · עמוד ההצבעה באתר הכנסת ↗
הצבעה סופית על חוק מסוים. אינה מספיקה לקביעת עמדה כוללת, מניע אישי או נכונות לעמוד בלחצים. היעדר רישום אינו עמדה, הימנעות או היעדרות. רוב האופוזיציה החרים את ההצבעה.
נבדק 8.10.2026
נבצרות ראש הממשלה — הצבעהבעד אישור החוק
הצבעה · 23.3.2023
בנימין נתניהו — הצבעה בעד בקריאה השלישית: חוק־יסוד: הממשלה (תיקון מס׳ 12), הגבלת הנבצרות. התיקון מגביל הכרזה על נבצרות ראש הממשלה לאי־מסוגלות פיזית או נפשית, בהודעתו או ברוב של שלושה רבעים בממשלה, ובאישור שני שלישים בוועדת הכנסת.
המקורות וההקשר
הצבעה 38567 — כל 108 הרשומות השמיות ↗ · הצבעה 38567 — חוק־יסוד: הממשלה (תיקון מס׳ 12), הגבלת הנבצרות ↗ · עמוד ההצבעה באתר הכנסת ↗
הצבעה סופית על חוק מסוים. אינה מספיקה לקביעת עמדה כוללת, מניע אישי או נכונות לעמוד בלחצים. היעדר רישום אינו עמדה, הימנעות או היעדרות. בג״ץ קבע שהתיקון יחול רק מהכנסת הבאה.
נבדק 8.10.2026
סמכויות השר על המשטרה — הצבעהבעד אישור החוק
הצבעה · 28.12.2022
בנימין נתניהו — הצבעה בעד בקריאה השלישית: חוק לתיקון פקודת המשטרה (מס׳ 37). החוק מעגן את סמכות השר לביטחון לאומי להתוות את מדיניות המשטרה, ובתחום החקירות מדיניות כללית לאחר שמיעת היועמ״ש, בלי לגרוע מחובות המשטרה בתיק מסוים.
המקורות וההקשר
הצבעה 37885 — כל 116 הרשומות השמיות ↗ · הצבעה 37885 — חוק לתיקון פקודת המשטרה (מס׳ 37) ↗ · עמוד ההצבעה באתר הכנסת ↗
הצבעה סופית על חוק מסוים. אינה מספיקה לקביעת עמדה כוללת, מניע אישי או נכונות לעמוד בלחצים. היעדר רישום אינו עמדה, הימנעות או היעדרות.
נבדק 8.10.2026
הרחבת החוק הנורבגי — הצבעהבעד אישור החוק
הצבעה · 23.1.2023
בנימין נתניהו — הצבעה בעד בקריאה השלישית: חוק־יסוד: הכנסת (תיקון מס׳ 52), הרחבת החוק הנורבגי. התיקון מרחיב את האפשרות של שרים וסגני שרים להתפטר זמנית מהכנסת ולהכניס במקומם את הבאים ברשימה, גם בסיעות קטנות ובמספר גדול יותר בסיעות גדולות.
המקורות וההקשר
הצבעה 38032 — כל 84 הרשומות השמיות ↗ · הצבעה 38032 — חוק־יסוד: הכנסת (תיקון מס׳ 52), הרחבת החוק הנורבגי ↗ · עמוד ההצבעה באתר הכנסת ↗
הצבעה סופית על חוק מסוים. אינה מספיקה לקביעת עמדה כוללת, מניע אישי או נכונות לעמוד בלחצים. היעדר רישום אינו עמדה, הימנעות או היעדרות.
נבדק 8.10.2026
בחירת נציב התלונות על שופטים — הצבעה — אין במאגר רישום אישי להצבעה.
חוק היועץ המשפטי לממשלה — הצבעה — אין במאגר רישום אישי להצבעה.
חוק השידורים — הצבעה — אין במאגר רישום אישי להצבעה.
פיטורי מורים בשל הזדהות עם טרור — הצבעה — אין במאגר רישום אישי להצבעה.
שוויון, זכויות הפרט ודת ומדינה — חסר תיעוד אישי: בוררות בבתי דין דתיים — הצבעה · זכויות נשים ושוויון מגדרי · זכויות להט״ב.
ביטחון, הסכסוך והסדר מדינינתניהו מצהיר על שילוב כוח צבאי וגמישות מדינית ועל צמצום התלות בסיוע אמריקני. הרקורד כולל תמיכה בהעברות כסף קטארי לעזה והתעקשות על פילדלפי מול הסתייגויות מקצועיות בעניין עסקת חטופים.
מטרות מדיניות וביטחוניות, הפעלת כוח, הסדרים וחלוקת חובות השירות.
עמדותיו מ־2026 מופיעות לצד החלטות מוקדמות יותר. לשכתו חולקת על פרטים בהתרעות ובמסלול הכסף; המחלוקת על פילדלפי אינה מוכיחה שעסקה הייתה אפשרית אז.
סיכום התיעוד · נבדק 22.9.2026קידם העברת כסף קטארי לעזה; ההתרעות ותגובת לשכתו — לתיעוד המלא בפרופיל ←
קיבל מסמך אזהרה על חדירה ליישובים ולקיחת בני ערובה — לתיעוד המלא בפרופיל ←
דחה דיון בהזדמנויות לחיסול סינוואר, לפי בכיר ביטחוני; לשכתו מכחישה — לתיעוד המלא בפרופיל ←
המשיך בחקיקה למרות אזהרות על שחיקת ההרתעה — לתיעוד המלא בפרופיל ←
התעקש על פילדלפי מול אזהרה שהדבר מסכן עסקת חטופים — לתיעוד המלא בפרופיל ←
פיטר את שר הביטחון בזמן מלחמה וקשר את החלפתו לקידום חוק הגיוס — לתיעוד המלא בפרופיל ←
מדינה פלסטיניתשלילה
אמירה מתוארכת · 11.9.2025
בטקס חתימת תוכנית E1 במעלה אדומים (11.9.2025) הכריז נתניהו שלא תקום מדינה פלסטינית.
המקור וההקשר
אמרנו לא תקום מדינה פלסטינית, ואכן לא תקום מדינה פלסטיניתנתניהו חתם על תוכנית E1 במעלה אדומים: "לא תקום מדינה פלסטינית" ↗
נבדק 12.9.2026 · תיעוד אישי, ללא השלמה מעמדת המפלגה.
ריבונות וסיפוחתיעוד מעורב או שינוי לאורך זמן
אמירה מתוארכת · 28.9.2025
נתניהו אמר למשלחת מועצת יש״ע (28.9.2025) שיו״ש בלתי נפרדת מישראל אך סירב להתחייב ללוח זמנים להחלת ריבונות לאחר התנגדות טראמפ; במקביל מקדם בנייה ב־E1.
המקור וההקשר
inseparable from IsraelJudea, Samaria leaders say Netanyahu declines to set sovereignty timeline ↗
נבדק 12.9.2026 · תיעוד אישי, ללא השלמה מעמדת המפלגה.
גיוס חרדיםהגנה על תלמידי ישיבות מפני אכיפת גיוס
אמירה מתוארכת · 20.10.2026
בריאיון לרדיו ״קול ברמה״ (20.10.2026) אמר שמעצרי עריקים חרדים ״לא מקובלים״, ועל חקיקת חוק הפטור לפני השבעת הממשלה אמר: ״הלוואי שנוכל לעשות את זה״.
יש הקשר נוסף או הסתייגות בתיעוד — בפירוט המקור.
המקור וההקשר
זה לא מקובל. צריך לשמר את עולם התורה כי הוא שימר אותנומעצרי עריקים? "לא מקובל" ↗
באותו ריאיון אמר גם שמי שלא לומד תורה חייב להתגייס, והליכוד הציג זאת כעמדתו. ב־30.6.2026 הצר על כך שחוק הגיוס לא עבר, ובאוגוסט 2026 הבטיח ש״מי שלא לומד תורה יתגייס – או ילך לכלא״. מהלכי הממשלה מפורטים ברקורד.
נבדק 21.10.2026 · תיעוד אישי, ללא השלמה מעמדת המפלגה.
כוח צבאי, גמישות מדינית ותלות בארה״בשילוב גמישות וכוח; צופה את סוף הסיוע האמריקני ומדבר על היערכות לסנקציות
נתניהו הציג ביוני 2026 גישה של גמישות מדינית לצד שימוש בכוח ועמידה על אינטרסים. הוא ביקש להפחית בהדרגה את הסיוע מארה״ב לאורך עשר שנים. בעניין עזה אישר שהגירה מרצון עדיין על הפרק, אך נמנע מתשובה על חידוש ההתיישבות היהודית. ב־23.10.2026 אמר בריאיון לערוץ הכלכלה על הסיוע האמריקני: ״תתרגלו שזה לא יהיה כי אמריקה השתנתה. זה נגמר, רק שאלה של זמן״. באותו ריאיון אמר שהוא חושש מסנקציות, גם בנקאיות, ושביקש להכין תוכנית ל״כלכלה עוקפת״ שהבלוקצ׳יין הוא ״אחת מהדרכים״ שלה.
סיקור הריאיון בערוץ 14, Jerusalem Post, 30.6.2026 ↗ · ynet — נתניהו על סנקציות ובלוקצ׳יין, 23.10.2026 ↗
אלה עמדות שהציג בריאיון, לא אימות להישגים שטען להם. הימנעות מתשובה על התיישבות אינה התחייבות בעדה או נגדה.
נבדק 23.10.2026
חוק־יסוד: לימוד תורה — הצבעה — אין במאגר רישום אישי להצבעה.
הקפאת האכיפה על תלמידי ישיבות — הצבעה — אין במאגר רישום אישי להצבעה.
כלכלה, חלוקת משאבים ויוקר המחיה — חסר תיעוד אישי.
שירותים ציבוריים והזדמנות שווהנתניהו לא הכריע במחלוקת הממשלתית על האחריות למפונים גם אחרי פנייה ישירה של מבקר המדינה. זהו כשל מתועד ביצירת כתובת ממשלתית לטיפול באזרחים שנעקרו מבתיהם.
חינוך, בריאות, רווחה, תחבורה ותשתיות; איכות השירות והגישה אליו.
הממצא עוסק בניהול המענה בחירום, ואינו מסכם את מדיניותו בכל מערכות הבריאות, החינוך והרווחה. האחריות לכשלי הפינוי התחלקה בין כמה גופים.
סיכום התיעוד · נבדק 22.9.2026לא הכריע מי אחראי למפונים, גם אחרי שנדרש להתערב — לתיעוד המלא בפרופיל ←
חינוך, ליבה ושוויון הזדמנויות — חסר תיעוד אישי.
יושרה, אחריות ואופן הפעלת השלטוןנתניהו מתנגד למינוי חוקרי 7 באוקטובר בידי נשיא העליון ודורש מנגנון בהסכמה פוליטית. בפיטורי ראש השב״כ יזם מהלך שבית המשפט קבע בדעת רוב שנעשה בניגוד עניינים ובפגמים בהליך.
אחריות לכישלונות, חקירה עצמאית, שקיפות, מינויים וניגודי עניינים.
ההתנגדות היא למסלול הממלכתי, לא לכל חקירה. החלטת פיטורי בר בוטלה לפני פסק הדין; דעת המיעוט סברה שאין להכריע בעתירות שהתייתרו.
סיכום התיעוד · נבדק 22.9.2026האשים את ראשי המערכת והתנגד לוועדת חקירה ממלכתית — לתיעוד המלא בפרופיל ←
הוביל את פיטורי ראש השב״כ כשהיה בניגוד עניינים — לתיעוד המלא בפרופיל ←
חוסר תיעוד אינו עמדה, ואין להסיק ממנו אם הייתה פעילות בנושא. ״נבדק״ הוא מועד הבדיקה; תאריכי האירועים מופיעים בגוף הסעיף.
התנהלות במבחן המעשה
מקרים מתועדים של פשרות, עקביות וביצוע. אין כאן ציון כולל או מסקנה על תכונת אופי.
יכולת ביצועמחלוקת על אחריות למפונים נותרה ללא הכרעה
מבקר המדינה פנה לנתניהו כדי שיקבע מי אחראי למפונים. בביקורת מפברואר 2026 מצא שלא יישב את המחלוקת.
הכשל האישי הוא הימנעות מהכרעה בתפקיד ראש הממשלה; אין לייחס לו לבדו כל כשל פינוי של גוף אחר.
נבדק 22.9.2026בהירות ועשייה
העמדות ברורות ומתועדות בהצהרות אישיות ובפעולות ממשלתיות, ולא רק בקו מפלגתי. אין אצלו עמימות בסוגיות הנבחנות כאן; ההפך, הוא מנסח אותן כמצע.
רקורד ואחריות
מדיניות, רקורד ואחריות · החלטות, התרעות ועמדות לאורך השנים, לצד תיעוד הכהונה בממשלות · מועד הבדיקה ליד כל פריט
קידם העברת כסף קטארי לעזה; ההתרעות ותגובת לשכתו
נתניהו תמך בהעברות הכסף הקטארי לעזה והציג בקבינט ב־2018 את מנגנון התשלומים. תחקיר ניו יורק טיימס, שפרטיו פורסמו ב־ynet, מתאר את המשך התמיכה בהעברות גם לנוכח חשש במוסד שחלק מהכסף משמש להתעצמות חמאס. דיווח ynet על התחקיר, 10.12.2023 ↗.
נתניהו הוזהר בשנים 2019–2020 מפני השתלטות חמאס על חלק מהכספים, על פי תחקיר N12 מ־25.3.2025. לשכתו הכחישה שקיבל מסמך שלפיו כספי המענק הועברו לטרור, וטענה שהדיווח על הסטת כספים עסק בתקציב אזרחי ממקורות אחרים. זו מחלוקת מהותית על המידע שנמסר לו ועל מסלול הכסף; אין כאן קביעה שכל גורמי הביטחון התנגדו לכל העברה לאורך השנים. התחקיר ותגובת לשכת נתניהו ↗.
קיבל מסמך אזהרה על חדירה ליישובים ולקיחת בני ערובה
נתניהו קיבל משר הביטחון ליברמן מסמך אזהרה מ־21 בדצמבר 2016, שתיאר תרחיש של חדירת כוחות חמאס לישראל, השתלטות על יישובים ולקיחת בני ערובה. ליברמן המליץ בו על יוזמה צבאית מקדימה. פרסום המסמך וקטעים מצולמים ב־ynet, 30.10.2023 ↗.
זו אזהרה מוקדמת מפני תרחיש אסטרטגי, ולא התרעה על מועד המתקפה ב־7 באוקטובר. עצם קבלתה אינה מוכיחה איזו פעולה הייתה מונעת את האסון.
דחה דיון בהזדמנויות לחיסול סינוואר, לפי בכיר ביטחוני; לשכתו מכחישה
נתניהו סירב לדון בהזדמנויות לחיסול סינוואר לפני המתקפה, לפי בכיר במערכת הביטחון שצוטט ב־N12 בינואר 2026. אותו גורם טען שהשב״כ הציג 11 הזדמנויות, ושההצעות לא קודמו לדיון. לשכת נתניהו הכחישה וטענה שהוא דרש לפגוע בצמרת חמאס וגורמי הביטחון בלמו זאת. דיווח N12 וההכחשה, 28.1.2026 ↗.
המספר והשתלשלות ההחלטות הם טענת המקור בפרסום, ואינם ממצא חקירה עצמאי. אין בפרסום הוכחה שחיסול מסוים היה מונע את המתקפה.
המשיך בחקיקה למרות אזהרות על שחיקת ההרתעה
נתניהו קיבל מאמ״ן ארבעה מסמכי התרעה בין מרץ ליולי 2023, שתיארו כיצד אויבי ישראל מזהים בשסע הפנימי פגיעה בלכידות ובהרתעה והזדמנות לפעול נגדה. גם אחרי האזהרות המשיכה הממשלה בראשותו בחקיקה, וב־24 ביולי העבירה הקואליציה את ביטול עילת הסבירות ביחס להחלטות הממשלה והשרים. אישור צה״ל למסירת ההתרעות ↗; העברת החוק ↗.
אלה היו אזהרות מפני היחלשותה של ישראל בעיני אויביה, ולא התרעה על תוכנית המתקפה של 7 באוקטובר. לשכת נתניהו השיבה כי ההערכות שנמסרו לו הציגו את חמאס כמי שמעוניין ברגיעה, וכי גם הוא הזהיר מפגיעה בהרתעה בשל סרבנות. תגובת הלשכה וההבחנה בין סוגי ההתרעות ↗.
האשים את ראשי המערכת והתנגד לוועדת חקירה ממלכתית
נתניהו פרסם ב־29 באוקטובר 2023 הודעה שלפיה לא הוזהר מפני כוונות המלחמה של חמאס, והפנה במפורש להערכות של ראש אמ״ן וראש השב״כ. אחרי הביקורת מחק את ההודעה והתנצל. בריאיון ל־ABC בנובמבר אמר שהוא נושא באחריות להגנת האזרחים, אך דחה את בירור הכישלון לאחר המלחמה. ההודעה וההתנצלות ↗; הריאיון ל־ABC ↗.
בנובמבר 2025 עדיין התנגד להקמת ועדת חקירה ממלכתית. בנאום בכנסת טען שמחצית הציבור לא תיתן אמון בוועדה שחבריה ימונו בידי נשיא בית המשפט העליון, והציע מנגנון שיתבסס על הסכמה בין המחנות. זו עמדה נגד מסלול החקירה הממלכתי העצמאי, גם אם אינה התנגדות לכל חקירה שהיא. עמדתו בכנסת, 10.11.2025 ↗.
התעקש על פילדלפי מול אזהרה שהדבר מסכן עסקת חטופים
נתניהו הביא ב־29 באוגוסט 2024 לאישור הקבינט את המשך נוכחות צה״ל בציר פילדלפי במסגרת עסקה אפשרית. גלנט הזהיר בדיון שהבחירה מסכנת את שחרור החטופים; הרמטכ״ל אמר שאפשר לסגת לשישה שבועות ולחזור, וראש המוסד הסתייג מעצם ההצבעה באותו שלב. נתניהו עמד על קיום ההצבעה וההחלטה אושרה. דיווח על הדיון בקבינט ↗.
לשכתו טענה שהבהרת העמדה הישראלית דווקא תקדם הסכם, ושההחלטה משאירה גמישות למשא ומתן. בהמשך תמך נתניהו בעסקת ינואר 2025 ובהסכם שאושר באוקטובר 2025 לשחרור החטופים שנותרו. הביקורת כאן נוגעת להחלטה שקיבל באוגוסט 2024 מול האזהרות שהושמעו לו; אין בה הוכחה שאפשר היה להשלים אז עסקה, או שהוא התנגד לכל עסקה. תגובת הלשכה ↗; אישור עסקת ינואר ↗; אישור הסכם אוקטובר ↗.
פיטר את שר הביטחון בזמן מלחמה וקשר את החלפתו לקידום חוק הגיוס
נתניהו הודיע ב־5 בנובמבר 2024 על פיטורי יואב גלנט, בעיצומה של המלחמה, והחליפו בישראל כ״ץ. הוא נימק את הפיטורים במשבר אמון ובמחלוקות על ניהול המערכה. גלנט אמר שפוטר בשל עמדותיו בעד גיוס חרדים, עסקת חטופים והקמת ועדת חקירה ממלכתית. הפיטורים והנימוקים שהציגו השניים ↗.
נתניהו קשר בעצמו את חילופי הבכירים לקידום החוק בשיחה עם הרב משה הלל הירש ממרץ 2025, שפורסמה ביוני. בדבריו על קידום חוק הגיוס תיאר את שר הביטחון והרמטכ״ל כגורמים שבלמו התקדמות ואמר: ״היו לנו מכשולים עצומים שהסרנו״. לשכתו טענה שהדברים מתייחסים להסרת חסמים להקמת יחידות ייעודיות לשירות חרדים. השיחה כפי שפורסמה בחדשות 13 ותגובת הלשכה ↗.
כ״ץ הגיע לתפקיד בלי ניסיון בפיקוד צבאי בכיר או בניהול מערכת הביטחון. הוא השתחרר מצה״ל בדרגת סרן וכיהן קודם לכן, בין היתר, כשר החוץ וכשר לענייני מודיעין. אלה תפקידים רלוונטיים, אך אינם הניסיון הצבאי והפיקודי הבכיר שהיה לגלנט. שירותו הצבאי של כ״ץ ↗; תפקידיו הקודמים, באתר משרד הביטחון ↗; הרקע הצבאי של גלנט והשלכות החילופים ↗.
לא הכריע מי אחראי למפונים, גם אחרי שנדרש להתערב
נתניהו קיבל ביוני 2024 פנייה ישירה ממבקר המדינה להכריע במחלוקת בין משרדי הממשלה על האחריות למפונים ולמתפנים השוהים במלונות. המבקר הזהיר שהמחלוקת פוגעת בטיפול באנשים שנעקרו מבתיהם, ודרש מראש הממשלה לקבוע מי מרכז את המענה. פניית המבקר, 27.6.2024 ↗.
בביקורת שפורסמה בפברואר 2026 קבע המבקר שנתניהו לא יישב את המחלוקת, למרות פנייתו. האחריות לכשלים התחלקה בין כמה משרדים וגופים; הכשל האישי המיוחס כאן לנתניהו הוא הימנעות מהכרעה שנדרשה ממנו כראש הממשלה, בזמן שהאזרחים נזקקו לכתובת מתפקדת. ממצאי מבקר המדינה, 24.2.2026 ↗.
הגן על יועציו ותקף את חקירת קטארגייט
נתניהו כינה את חקירת קטארגייט ״ציד פוליטי״ ואת יועציו העצורים יונתן אוריך ואלי פלדשטיין ״בני ערובה״. הוא אמר זאת ב־31 במרץ 2025, לאחר שמסר עדות פתוחה בפרשה, בזמן ש־59 חטופים עדיין הוחזקו בעזה. מטה משפחות החטופים מחה על השימוש בביטוי. דבריו ותגובת המשפחות ↗.
אוריך ופלדשטיין נחקרו בחשד לקידום מסרים אוהדים לקטאר ולהשחרת מצרים כמתווכת בעסקת החטופים, במסגרת קשרים עסקיים עם גורם שפעל עבור קטאר. בהחלטת המעצר מ־1 באפריל קבע בית המשפט שיש חשד סביר המחייב חקירה; הוא הדגיש שמדובר בחשד בלבד. בהמשך פורסמו גם התכתבויות בין היועצים על המסרים שהועברו לעיתונאים. החלטת המעצר, עמ׳ 1–3 ↗; ההתכתבויות והעברת התיק לפרקליטות בינואר 2026 ↗.
נתניהו טען בעדותו שלא ידע על הקשר עם קטאר, ושידע שלאוריך יש עיסוקים נוספים בלי לדעת מהם. לדבריו שנחשפו בבית המשפט, ״אין בזה שום פסול. קטאר היא לא מדינת אויב״. עדותו נגבתה כעד, ולא כחשוד. תמלילי עדותו שפורסמו ב־N12 ביולי 2026 ↗.
הוביל את פיטורי ראש השב״כ כשהיה בניגוד עניינים
נתניהו יזם במרץ 2025 את פיטורי רונן בר, בזמן שהשב״כ חקר פרשות שנגעו לאנשי לשכתו. בפסק הדין מ־21 במאי נקבע בדעת רוב שהוא היה בניגוד עניינים שהיה צריך למנוע ממנו לעסוק בפיטורים. עוד נקבע שההחלטה התקבלה בלי תשתית עובדתית מספקת, בלי בחינת הוועדה המייעצת ותוך פגיעה בזכות הטיעון של בר. פסק הדין, פסקאות 85–87 ו־104–105, בעותק באתר המכון הישראלי לדמוקרטיה ↗.
נתניהו נימק את המהלך באובדן אמון מקצועי, ושלל קשר לחקירות; הוא עצמו לא היה חשוד בהן באותה עת. הממשלה ביטלה את החלטת הפיטורים לאחר שבר הודיע על סיום כהונתו, עוד לפני פסק הדין. השופט סולברג סבר שבנסיבות האלה אין מקום להכריע בעתירות, משום שהפכו לתיאורטיות. הנימוקים, תגובת נתניהו ודעת המיעוט ↗.
הבטיח הכרעה מלאה ושליטה ביטחונית בכל עזה; הפסקת האש השאירה את חמאס חמוש
נתניהו הבטיח במסיבת עיתונאים ב־21 במאי 2025: ״בסוף המהלך, כל שטחי רצועת עזה יהיו בשליטה ביטחונית של ישראל – והחמאס יוכרע כליל״. באוגוסט 2025 הגדיר ״ניצחון״ כפירוק חמאס מנשקו, שליטה ביטחונית ישראלית ברצועה וממשל חלופי שאינו חמאס. תמליל מסיבת העיתונאים, אתר הממשלה ↗; הגדרת הניצחון, לשכת ראש הממשלה ↗.
הלחימה נעצרה בהפסקת האש של אוקטובר 2025. מאז צה״ל מחזיק רק בשטח שמאחורי הקו הצהוב, וביוני 2026 חמאס עדיין לא פורק מנשקו, ולפי אמ״ן נערך מחדש. כאן חדשות, יוני 2026 ↗.
במסגרת ההסכם הושבו כל החטופים החיים. ממשלתו מציגה את פירוק חמאס כתנאי לנסיגה מהקו הצהוב. עמדת הממשלה, i24NEWS ↗.
הבטיח חוק שיגייס אלפי חרדים בשנה; הקואליציה העבירה במקומו הקפאת מעצרים
נתניהו הבטיח באוגוסט 2025 להעביר ״מיד אחרי הפגרה״ חוק שיגייס ״אלפי חרדים מידי שנה״. החוק לא עבר. במרץ 2026 הודיעו הוא וסמוטריץ׳ שחוק הגיוס ״לא יקודם כעת״, על רקע המלחמה באיראן. במאי 2026, מול איום המפלגות החרדיות לפזר את הכנסת, חידש את הדיון בחוק הפטור בוועדת החוץ והביטחון. ביולי 2026 אישרה הכנסת את החוק להקפאת מעצרי עריקים חרדים. ההבטחה, i24NEWS ↗; ההקפאה במרץ, גלובס ↗; חידוש הדיון במאי, הארץ ↗; חוק הקפאת המעצרים, כאן ↗.
באוגוסט 2026 אמר שחוק הקפאת המעצרים ״לא צלח״, והבטיח ש״מי שלא לומד תורה יתגייס – או ילך לכלא״ בחוק שיחוקק אחרי הבחירות. דבריו, כאן ↗; מעריב ↗.
ב־20.10.2026, שבוע לפני הבחירות, אמר ברדיו ״קול ברמה״ שמעצרי עריקים חרדים ״לא מקובלים״, ועל חקיקת חוק הפטור לפני השבעת הממשלה אמר: ״הלוואי שנוכל לעשות את זה״. הליכוד הדגיש שבאותו ריאיון אמר גם שמי שלא לומד תורה חייב להתגייס. ynet ↗.
עוד הבטחות ומעשים מתועדים
זו אינה רשימה ממצה. ליד כל פריט מופיע גם ההסבר או ההקשר מצד המועמד, כשנמצא.
עזה והחטופים
בינואר 2024 אמר נתניהו: ״לא נשחרר אלפי מחבלים. כל זה לא יקרה״. בעסקאות ינואר ואוקטובר 2025 שוחררו אלפי אסירים ביטחוניים, 1,968 מהם ב־13 באוקטובר 2025. דבריו, ynet ↗; השחרור באוקטובר 2025, Jerusalem Post ↗.
השחרורים היו התמורה להשבת כל החטופים החיים. נתניהו הציג את עסקת אוקטובר כהישג שהחזיר את כולם בלי נסיגה מלאה מהרצועה.
באוגוסט 2024 אמר נתניהו ש״בשום מצב״ ישראל לא תיסוג מציר פילדלפי וממסדרון נצרים. בינואר 2025, במסגרת עסקת החטופים, אפשרה ממשלתו לעזתים לחזור לצפון הרצועה דרך מסדרון נצרים. ההצהרה, וואלה ↗; המעבר בנצרים, וואלה ↗.
בשלב הראשון של העסקה נשאר צה״ל בציר פילדלפי, והמעבר בנצרים היה חלק מעסקה ששחררה חטופים.
בספטמבר 2024 הסביר נתניהו שאסור לצאת מציר פילדלפי ומרפיח, כי ״אם אנחנו יוצאים לא נחזור״. בפברואר 2026 נפתח מעבר רפיח בהפעלת עובדים המזוהים עם הרשות הפלסטינית ומשלחת אירופית, וצה״ל מפקח מרחוק. ההצהרה, ynet ↗; פתיחת המעבר, ynet ↗.
ישראל מבצעת בידוק נוסף במתקן בשטח שבשליטתה ומאשרת מראש את רשימות החוצים. הפתיחה היא חלק מהסכם הפסקת האש.
ב־7 בנובמבר 2023 הצהיר נתניהו: ״אין כניסת דלק... ללא שחרור חטופים״. כעבור עשרה ימים אישר קבינט המלחמה הכנסת דלק לעזה בלי תמורה, בעקבות דרישה אמריקנית. ההצהרה, מקור ראשון ↗; החלטת הקבינט, וואלה ↗.
לפי וואלה הדלק נועד למערכות המים והביוב ונכנס תחת פיקוח, וגורם ישראלי אמר שבלעדיו לא ניתן יהיה להמשיך את הפעולה הקרקעית.
ב־18 באוקטובר 2023 הודיעה לשכת נתניהו שישראל לא תאפשר סיוע הומניטרי משטחה לעזה כל עוד החטופים לא הוחזרו. בדצמבר 2023 אישר הקבינט הכנסת סיוע דרך כרם שלום, בזמן שחטופים עדיין הוחזקו ברצועה. הודעת הלשכה, ynet ↗; החלטת הקבינט, הארץ ↗.
לפי הארץ, הצעד בא אחרי לחץ כבד של ארה״ב והקהילה הבינלאומית, ולשרים הוסבר שאי אפשר להעביר את כל הסיוע הדרוש דרך רפיח בלבד.
בפברואר 2024 אמר נתניהו: ״אנחנו בדרך לניצחון מוחלט... לא עניין של שנים אלא של חודשים״. במרץ 2024 אמר שהניצחון ״במרחק שבועות״. המלחמה בעזה נמשכה עד אוקטובר 2025. פברואר 2024, סרטון בחשבון ארכיון ב־X ↗; מרץ 2024, סרטון בחשבון ארכיון ב־X ↗.
לבנון, איראן והחות׳ים
ב־8 באפריל 2026 הודיע נתניהו שהפסקת האש עם איראן אינה כוללת את לבנון, ולמחרת אמר שאין הפסקת אש בלבנון ושישראל לא תעצור עד שתשיב את הביטחון. כעבור שבוע אישר הפסקת אש בלבנון לבקשת טראמפ, בלי הצבעה בקבינט. 8 באפריל, Al Jazeera ↗; 9 באפריל, Al Jazeera ↗; הפסקת האש, כאן ↗.
נתניהו אמר שכוחות צה״ל יישארו ברצועת הביטחון בדרום לבנון: ״איפה שאנחנו נמצאים – שם נישאר״.
ב־1 ביוני 2026 הורה נתניהו לתקוף בדאחייה וקבע שמפקדות חיזבאללה שם לא ״יישארו מחוץ לתחום״. כעבור שעות, אחרי שיחה עם טראמפ, אישר הבנה שצה״ל לא יתקוף בדאחייה. ההוראה, ערוץ 7 ↗; ההבנה, ynet ↗.
נתניהו אמר שהבהיר לטראמפ שאם חיזבאללה ימשיך לתקוף את ישראל, ישראל תתקוף מטרות בביירות, וצה״ל המשיך לפעול בדרום לבנון.
ביוני 2025 הכריז נתניהו שהניצחון במבצע ״עם כלביא״ ״יעמוד לדורות״. כשמונה חודשים אחר כך יצאה ישראל למלחמה נוספת באיראן, שלפי חדשות 13 שיקמה בינתיים את מערך הטילים שלה. חדשות 13 ↗.
באותה כתבה מתוארים גורמים בישראל שלפיהם המבצע עצר את הדרך לפצצה בטווח הקרוב.
בדצמבר 2023 אמר נתניהו על החות׳ים: ״לא ניתן לאיום הזה לפגוע באזרחי ישראל או בכלכלת ישראל״. ביולי 2024 הרג כטב״ם חות׳י אדם בתל אביב, ונמל אילת כמעט חדל לפעול: ב־2024 עגנו בו 16 אוניות, לעומת יותר מ־134 ב־2023. ההצהרה, אתר הממשלה ↗; הפגיעה בתל אביב, מעריב ↗; נמל אילת, גלובס ↗.
מאז יולי 2024 תקפה ישראל את החות׳ים בתגובה. האיום על השיט בים סוף פגע גם בספנות הבינלאומית, ונתניהו קרא להקמת קואליציה בינלאומית נגדו.
הצפון
בנובמבר 2023 הורה נתניהו ״לפתוח את הברזים ולהעביר כסף לכל מי שצריך אותו״. מבקר המדינה קבע לאחר מכן שמשרד ראש הממשלה לא ביצע במלואו את מתווה הסיוע המיידי ליישובי קו העימות בצפון, ולא גיבש מתווה ארוך טווח לשיקומם. ההנחיה, דבר ↗; דוח המבקר ↗.
בפברואר 2026 הציגה ממשלת נתניהו ״תוכנית מיידית לשיקום״ של קריית שמונה, שלומי ומטולה. לפני האישור בוטלו בה הנחת הארנונה לעסקים והמענק לרוכשי דירות, ולפי ynet ״לא יינתן סיוע מיידי לתושבים״. ynet ↗.
ראש מועצת מטולה אמר שההחלטה ״עשתה היסטוריה״ לקריית שמונה. הקיצוצים יוחסו גם למחלוקות בין משרד האוצר לשרים אלקין ווסרלאוף.
ביוני 2026 החליטה ממשלת נתניהו לעדכן בדחיפות את הטבות המס ליישובי קו העימות בצפון. ביולי עתרו היישובים לבג״ץ בטענה שההחלטה לא קוימה, בעוד הטבות ליישובים ביהודה ושומרון קודמו. העתירה, ביזפורטל ↗.
ההחלטה עצמה התקבלה; העיכוב הוא בחקיקה, בתקופת פיזור הכנסת.
כלכלה ותקציב
באוקטובר 2023 התחייבו נתניהו וסמוטריץ׳ ש״כל התקציבים הקואליציוניים שלא שייכים למלחמה יוסטו הצידה ויקוצצו״. בתקציב 2024 קוצצו הכספים הקואליציוניים בכ־2.5 מיליארד ש״ח מתוך כ־8 מיליארד, וכ־5.5 מיליארד נשארו. לפי ניתוח של קרן ברל כצנלסון, מאז 2023 אישרה הממשלה כספים קואליציוניים בכ־20 מיליארד ש״ח, ובמקביל קוצצו שירותים אזרחיים בכ־11.7 מיליארד ש״ח. ההתחייבות, ynet ↗; הקיצוץ ב־2024, כלכליסט ↗; הניתוח, ynet ↗.
חלק מהכספים שנשארו ב־2024 הופנו לתוכנית בריאות לאומית ולחיזוק השיטור.
לפני בחירות 2022 התחייב נתניהו ״להוריד את מחירי הפירות והירקות״. ממשלתו עצרה את רפורמת הפחתת המכסים בחקלאות, ולפי TheMarker עלו מחירי הפירות והירקות בכ־16%. ההתחייבות, X ↗; עצירת הרפורמה, TheMarker ↗.
על המחירים השפיעה גם המלחמה, שפגעה בחקלאות בעוטף עזה ובצפון ויצרה מחסור בעובדים.
בפברואר 2024 הודיע נתניהו על חוק שיעניק לחיילים משוחררים הנחה של 90%, ולקרביים עד 95%, על קרקע בנגב ובגליל. החוק לא נחקק, וההנחה שאושרה למשרתי מילואים פעילים כמעט לא מומשה. ההודעה, גלובס ↗; המצב באוגוסט 2024, גלובס ↗; המצב במרץ 2025, TheMarker ↗.
ההנחות אושרו בהחלטת מועצת מקרקעי ישראל, ובאפריל 2025 פרסמה רשות מקרקעי ישראל הטבה למשרתי מילואים. בין המכשולים שתוארו: התנגדות קיבוצים ויישובים קהילתיים לשיווק קרקע למי שאינם תושבים.
יהודה ושומרון והר הבית
במאי 2020 קבע נתניהו את 1 ביולי כ״תאריך היעד לתחילת הסיפוח״. הריבונות לא הוחלה, והקפאת תוכניות הסיפוח הייתה אחד התנאים להסכם הנורמליזציה עם איחוד האמירויות. תאריך היעד, וואלה ↗; ההקפאה, ynet ↗.
נתניהו הציג את הסכמי אברהם כהישג שהושג בתמורה להקפאה, וממשל טראמפ התנגד ללוח הזמנים.
בנובמבר 2018 הצהיר נתניהו ש״חאן אל אחמר יפונה בקרוב מאוד״. הכפר לא פונה עד אוגוסט 2026. ההצהרה, ערוץ 7 ↗; המצב ב־2026, סרוגים ↗.
בג״ץ אישר את ההריסה ב־2018, והפינוי נדחה שוב ושוב על רקע לחץ בינלאומי ואזהרות משפטיות.
אחרי הפיגוע בהר הבית ביולי 2017 אמר נתניהו ש״המגנומטרים בהר הבית לא יוסרו״. כעבור ימים החליט הקבינט בראשותו להסירם, על רקע המשבר עם ירדן. החלטת ההסרה, ynet ↗.
לפי ynet ההחלטה נקשרה לפתרון המשבר עם ירדן ולהחזרת המאבטח וצוות השגרירות מעמאן.
שותפים ואכיפה
בנובמבר 2023 אמר נתניהו שאם השר עמיחי אליהו יתבטא שוב באופן דומה ״הוא לא יהיה בממשלה״. אליהו המשיך לכהן כשר גם אחרי שב־2025 אמר ש״כל עזה תהיה יהודית״ וקרא לטפל בחטופים רק בסיום הניצחון. האזהרה, ynet ↗; אמירות 2025, ynet ↗.
אליהו הוא שר מטעם עוצמה יהודית, שותפה בקואליציה.
אחרי הפרעות בכפר ג׳ית באוגוסט 2024 הודיעה לשכת נתניהו שהאחראים ״ייתפסו ויועמדו לדין״. כעבור ארבעה חודשים לא הוגש אף כתב אישום. ההודעה, ynet ↗; מצב החקירה, ynet ↗.
הגשת כתבי אישום היא בסמכות המשטרה והפרקליטות; ראש הממשלה אחראי למדיניות האכיפה ולמשאבים.
אחריות וועדת חקירה
ב־2008, אחרי הדוח הסופי של ועדת וינוגרד, אמר נתניהו בכנסת: ״אם יש משמעות למושג אחריות, ראש הממשלה חייב גם הוא ללכת... בסרבו לפנות את מקומו, ראש הממשלה בורח מאחריות״. הוא הוסיף שכאשר ״חלקים של הארץ נתונים יום יום באש טילים, הצעד ההכרחי המתבקש הוא החלפתו של ראש הממשלה שכשל״. אחרי 7 באוקטובר לא התפטר. בנובמבר 2023 אמר שהוא נושא באחריות להגנת האזרחים, ודחה את הבירור לאחר המלחמה. הנאום מ־2008, ynet ↗; נובמבר 2023, ynet ↗.
ב־2008 נשען נתניהו על קביעות ועדת וינוגרד. לגבי 7 באוקטובר לא הוקמה ועדה ממלכתית; הוא מתנגד למתכונת זו, מציע ועדה בהרכב מוסכם ואומר שיתייצב בה ראשון. דבריו בכנסת, 10.11.2025 ↗.
ב־2006, כיו״ר האופוזיציה, דרש נתניהו ועדת חקירה ממלכתית למלחמת לבנון השנייה. בפברואר 2022 דרש ועדה ממלכתית לפרשת הרוגלות במשטרה, ואמר: ״כל יום שעובר בלי ועדת חקירה ממלכתית מגדיל את הסיכויים לשיבוש חקירה, תיאום עדויות והעלמת ראיות״. כראש הממשלה התנגד לוועדה ממלכתית לחקירת 7 באוקטובר, ועמד בראש צוות השרים שקבע את המנדט לוועדה שחבריה ייבחרו בכנסת. 2006, ynetnews ↗; 2022, ערוץ 7 ↗; דבריו בכנסת, 10.11.2025 ↗; צוות השרים, וואלה ↗.
נתניהו טוען שחצי מהציבור לא יקבל ועדה שחבריה ימונו בידי נשיא בית המשפט העליון, ומציע ועדה בהרכב מוסכם בין המחנות.
שלטון החוק והלשכה
ב־10 בנובמבר 2024 אמר נתניהו שהדלפות בזמן המלחמה ״נותנות מידע חיוני לאיראן, לחיזבאללה ולחמאס״, ומסכנות את המדינה, את הלוחמים ואת השבת החטופים. בינואר 2026 אמר ש״אין פה כלום״ בחשדות נגד יועצו יונתן אוריך, ובמאי 2026 הוחלט להגיש נגד אוריך כתב אישום על מסירת ידיעה סודית בכוונה לפגוע בביטחון המדינה, בפרשת ה״בילד״. נובמבר 2024, ynet ↗; ינואר 2026, הארץ ↗; ההחלטה על כתב האישום, ynet ↗.
נתניהו אמר שהחקירות נגד אנשי לשכתו נועדו להלך עליו אימים, ושהדלפות מהקבינט ומצוות המשא ומתן לא נחקרו. אוריך מכחיש את המיוחס לו, ומשפטו טרם הוכרע.
ביוני 2026 נבחר עו״ד מיכאל ראבילו, פרקליטו האישי של נתניהו, לתפקיד מבקר המדינה, הגוף שמבקר את הממשלה שבראשה עומד נתניהו. לפי כאן חדשות, ראבילו התמודד לבקשת נתניהו, ונתניהו לחץ על חברי הקואליציה לתמוך בו. כאן חדשות ↗.
התבטאויות
ב־9 באפריל 2025 פרסמה לשכת ראש הממשלה בחשבון ה־X של נתניהו כי ״פעם אחר פעם חתרו גורמים בצוות המו״מ תחת הדירקטיבה של ראש הממשלה והדהדו את תכתיבי הכניעה של החמאס״, והציגה זאת כתשובה לשאלה ״מי באמת משתף-פעולה עם קטר״. ההודעה ↗; מעריב ↗.
ההודעה פורסמה לצד כתבה של ערוץ 14 על איש עסקים ישראלי בעל קשרים עסקיים בקטר, בזמן שהשב״כ בראשות רונן בר חקר את קשרי מקורבי נתניהו עם קטר. היא לא נקבה בשמות אנשי הצוות, ונחתמה בקריאה להפסיק את ״החקירות הפוליטיות״.
ב־17 בפברואר 2023 שיתף נתניהו ציוץ של הליכוד שלפיו המפלגה התלוננה במשטרה ״נגד אהוד ברק, אורי משגב, יוסי קליין ופעילי שמאל נוספים״ ״בעקבות דברי הסתה וקריאות למרי אזרחי״; לציוץ צורף צילום מסך ובו ציטוטים חלקיים ממאמרים בהארץ. הארץ ↗.
לפי הארץ ומיזם ״בודקים״, הציטוטים סולפו: משפט על מפגינים שחזרו הביתה ״בתחושה קשה״ הושמט ממנו ההמשך ״אבל גם בסוג של הקלה. דם לא נשפך״. בודקים ↗.
כהונה בממשלה והצבעות בכנסת
- בקואליציית נתניהו, הכנסת ה־25 · ראש הממשלה וחבר כנסת מטעם הליכוד
בנימין נתניהו מכהן כראש הממשלה ה-37 מאז 29.12.2022 וכחבר כנסת מטעם הליכוד ברציפות מ-2003, וכיהן בתפקיד ב-7.10.2023.
ויקיפדיה: ממשלת ישראל ה-37 ↗ - הצבעה בעד החקיקה המשפטית · ראש הממשלה וחבר כנסת מהקואליציה
ב-24.7.2023 היה חבר כנסת מהקואליציה, שאישרה את צמצום עילת הסבירות ברוב 64 ללא מתנגדים בהחרמת האופוזיציה; היה חבר כנסת גם ב-27.3.2025, כשאושר שינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים ברוב 67–1.
ynet, 24.7.2023: עילת הסבירות בוטלה ברוב 64 מול 0 ↗ - בממשלת נתניהו–גנץ 2020–2021 · ראש הממשלה
כיהן כראש הממשלה ה-35 (ממשלת נתניהו–גנץ) מ-17.5.2020 עד 13.6.2021.
ויקיפדיה: ממשלת ישראל ה-35 ↗
פעילות בוועדות ובשאילתות, הכנסת ה־25
רוב תקופת הכנסת ה־25 עברה בתפקיד שר, סגן שר או יו״ר הכנסת. בעלי תפקידים אלה אינם חברים בוועדות הכנסת ואינם מגישים שאילתות, ולכן אין כאן נתוני פעילות.
ההערכה שלי
נתניהו עמד בראש הממשלה שנכשלה בהגנה על אזרחי ישראל ב־7 באוקטובר. לפני המתקפה המשיכה ממשלתו בחקיקה המשפטית גם אחרי אזהרות על שחיקת ההרתעה. אחריה הוא הפנה אצבע לראשי מערכת הביטחון, התנגד לוועדת חקירה ממלכתית, ולא הכריע מי אחראי לטיפול במפונים גם לאחר פנייה מפורשת של מבקר המדינה. הוא פיטר את שר הביטחון גלנט בעיצומה של המלחמה. כשנחקרו יועציו בפרשת קטארגייט, כינה את החקירה ״ציד פוליטי״. ההתרעות; האחריות והחקירה; המפונים; פיטורי גלנט; קטארגייט.
הרקורד שלפני המתקפה כולל תמיכה בהעברות הכסף הקטארי וקבלת אזהרה מוקדמת מפני תרחיש של חדירה ליישובים וחטיפה. גם ההחלטות האלה צריכות להיבחן כחלק מאחריותו, לצד המחלוקות על ההתרעות ועל הצעות התקיפה. מדיניות הכסף; אזהרת 2016; הצעות התקיפה וההכחשה.