ישראל כץ
הליכוד · מס׳ 6 · מחקר עודכן 21.9.2026
במבט אחד
ישראל כץ הכריז על ניצחון על חיזבאללה בעוד הצפון נתון לירי, ובהמשך הפך תקיפות ופיצוצים לקמפיין ״בום־בום״ לקידומו בליכוד. כשר הביטחון הקפיא מינויים במסגרת עימות עם הרמטכ״ל, קידם מתווה גיוס חלקי לשנים קדימה בזמן מחסור בחיילים, והצביע נגד ועדת חקירה ממלכתית שתבדוק גם את הדרג המדיני. בעיניי, הפער המרכזי בכהונתו הוא בין ההתפארות בכוח לבין הכישלון להפוך אותו לביטחון יציב לאזרחים. הכרזות וקמפיין · העימות עם הפיקוד · גיוס ונטל השירות · ההערכה שלי
תמונה: U.S. Embassy Jerusalem · CC BY 2.0 · פרטי שימוש וחיתוך
הרשימה שהוגשה לוועדת הבחירות ↗ · לאחר סגירת ההגשה · אומת 22.9.2026
השם ברישום: כץ ישראל
פרטים ומקורות 12 שדות מתועדים · 2 הנחות עבודה
- שנת לידה
- 1955ויקידאטה · ישראל כ"ץ ↗
- ניסיון בכנסת
- חבר/ת הכנסת ה־25כנסות: 14, 15, 16, 17, 18, 19, 20, 21, 22, 23, 24, 25מאגר הנתונים הפתוח של הכנסת · תפקידי ישראל כץ ↗
- ניסיון מיניסטריאלי
- כיהן/ה כשר/השר התחבורה והבטיחות בדרכים · משרד התחבורה, התשתיות הלאומיות והבטיחות בדרכים (2009–2012); שר התחבורה, התשתיות הלאומיות והבטיחות בדרכים · משרד התחבורה, התשתיות הלאומיות והבטיחות בדרכים (2012–2013); שר התחבורה והבטיחות בדרכים · משרד התחבורה והבטיחות בדרכים (2013–2015); שר החקלאות ופיתוח הכפר · משרד החקלאות ופיתוח הכפר (2003–2006); שר התחבורה, התשתיות הלאומיות והבטיחות בדרכים · משרד התחבורה, התשתיות הלאומיות והבטיחות בדרכים (2013–2013); שר התחבורה והבטיחות בדרכים · משרד התחבורה והבטיחות בדרכים (2015–2015); שר התחבורה והבטיחות בדרכים · משרד התחבורה והבטיחות בדרכים (2015–2019); השר לענייני מודיעין · משרד המודיעין (2015–2019); ממלא מקום שר החוץ · משרד החוץ (2019–2019); שר התחבורה והבטיחות בדרכים · משרד התחבורה והבטיחות בדרכים (2019–2019); השר לענייני מודיעין · משרד המודיעין (2019–2019); שר החוץ · משרד החוץ (2019–2019); ממלא מקום שר החוץ · משרד החוץ (2019–2019); שר החוץ · משרד החוץ (2019–2020); השר לענייני מודיעין · משרד המודיעין (2019–2020); שר החוץ · משרד החוץ (2020–2020); השר לענייני מודיעין · משרד המודיעין (2020–2020); שר האוצר · משרד האוצר (2020–2021); שר התחבורה, התשתיות הלאומיות והבטיחות בדרכים · משרד התחבורה והבטיחות בדרכים (2013–2013); שר האוצר · משרד האוצר (2021–2021); שר האנרגיה והתשתיות · משרד האנרגיה והתשתיות (2022–2024); שר החוץ · משרד החוץ (2024–2024); שר הביטחון · משרד הביטחון (2024–מכהן)מאגר הנתונים הפתוח של הכנסת · תפקידי ישראל כץ ↗
- שירות צבאי
- שירת/ה בצה״ללוחם וקצין בצנחנים (גדוד 890), מפקד מחלקה; דרגת סרןישראל כ"ץ (הליכוד) – ויקיפדיה ↗
- שירות לאומי
- לא שירת/ה בשירות לאומי — הנחת עבודהלפי השירות המתועד בצה״ל.הנחות העבודה שלי — שירות וניסיון ↗
- שירות קרבי
- שירות בתפקיד לחימהלוחם וקצין בצנחנים (גדוד 890), מפקד מחלקה; דרגת סרןישראל כ"ץ (הליכוד) – ויקיפדיה ↗
- בכירות במערכת הביטחון
- לא בדרג בכיר במערכת הביטחוןדרגה לפי ויקידאטה: סרןויקידאטה · ישראל כ"ץ ↗
- השכלה אקדמית
- תואר ראשוןתואר ראשון במדע המדינה ויחסים בין-לאומיים, האוניברסיטה העבריתישראל כ"ץ (הליכוד) – ויקיפדיה ↗
- מסגרת החינוך בבית הספר
- ממלכתי־דתיסיווג לפי ישיבת אור עציון, שבה תועדו לימודים. מקור הסיווג אינו בהכרח משנת הלימודים של המועמד; יתר המסגרות לא סווגו.ראמ״ה · פיקוח ישיבת אור עציון ↗נבדק 12.9.2026
- מוסדות לימוד בבית הספר
- ישיבת אור עציוןמוסדות שתועדו במקור; הרשימה אינה בהכרח מסלול הלימודים המלא.ישראל כץ – ויקיפדיה ↗נבדק 12.9.2026
- יישוב מגורים לפי המקור
- כפר אחיםיישוב המגורים צוין במפורש בכתבה ממאי 2025; אין בכך אימות לשינוי מגורים מאוחר יותר.כלבו · דיווח מ־20 במאי 2025 ↗נבדק 12.9.2026
- שלטון מקומי
- ללא ניסיון בשלטון המקומי — הנחת עבודההביוגרפיה בוויקיפדיה ובאתר הכנסת אינה מזכירה תפקיד נבחר ברשות מקומית.ישראל כ"ץ (הליכוד) — ויקיפדיה ↗נבדק 25.9.2026
- כיהן בסיעה אחרת
- כיהן/ה רק מטעם הרשימה הנוכחית או קודמתהכל הסיעות שכיהן בהן שייכות לרשימה הנוכחית או לקודמתהמאגר הנתונים הפתוח של הכנסת · תפקידי ישראל כץ ↗
הגיל משוער ומבוסס על שנת הלידה בלבד, ללא יום וחודש ל־3.10.2026.
זרם החינוך מתייחס ללימודים, לא לזהות דתית. יישוב המגורים לפי המקור וייתכן שהשתנה. שדה חסר לא אומת.
רקע וקבלות
שר הביטחון וחבר הכנסת ישראל כ״ץ הוא מוותיקי הליכוד, שכיהן בשורה ארוכה של תפקידי שרים ומונה לשר הביטחון בנובמבר 2024. ב־11 באוגוסט 2026 הודיע הליכוד כי מזכירות המפלגה תתבקש לאשר לו שריון ברשימה לכנסת ה־26, בנימוק שיאפשר לו לעסוק בביטחון ולא בפוליטיקה. דיווח הארץ על השריון, 11.8.2026 ↗; ערך ויקיפדיה ↗.
שר הביטחון ושר ותיק בממשלות הליכוד; חבר כנסת מכהן
קבלות מעשיות
שר הביטחון של ישראל מנובמבר 2024, ובאוגוסט 2026 שוריין ברשימת הליכוד לכנסת ה־26
למקור ↗הצביע נגד הצעת החוק להקמת ועדת חקירה ממלכתית ל־7 באוקטובר, 22.1.2025
למקור ↗כשר התחבורה קידם את הקו האדום של הרכבת הקלה בגוש דן; ב-21.8.2015 לחץ בעצמו על כפתור פיצוץ גשר מעריב לטובת תחנת קרליבך התת־קרקעית: ״היסטוריה החליפה היסטוריה... הפיצוץ הזה מסמל תקווה והתחדשות״.
למקור ↗כשר הביטחון הוביל, יחד עם יו״ר הקואליציה אופיר כץ ושר האוצר, את חוק המעטפת הכלכלית לאלמנות ויתומי צה״ל שאושר סופית ב-26.1.2026 (כ-500 מיליון ש״ח בשנה): ״ברית עמוקה ומתמשכת של מדינת ישראל עם המשפחות השכולות״.
למקור ↗
התחייבויות לביצוע
מטיל ספק בכך שההתחייבות הבינלאומית לפירוק חמאס תתממש, ומצהיר שצה״ל ערוך לפעול בהינתן הוראה, גם כדי לאפשר את תוכנית ההגירה. הדברים פורסמו ב־16.9.2026 בדיווח על תגובתו לוינטר; הקישור הוא לדיווח המצטט את הפרסום.
למקור ↗הודיע ב־24.8.2026 שהוא ונתניהו הנחו את צה״ל לנקוט מדיניות של אפס הכלה כלפי שיגור עפיפונים ובלונים מעזה: ״דין בלון ועפיפון כדין רחפן - עם או בלי חומרי נפץ״. בהודעה משותפת עם נתניהו נמסר שאם השיגורים לא ייפסקו, צה״ל ״יפנה אוכלוסייה מאזורים שמהם ישוגרו עפיפונים, רחפנים ובלונים״. כץ הוסיף שהוא ״לא יואב גלנט ולא יאפשר למדיניות של ערב ה-7 לאוקטובר לחזור על עצמה״. הקישור הוא לדיווח על ההודעות.
למקור ↗
עמדות
חמש סוגיות השינוי
4 מתוך 5 עם עמדה ברורה · כולן בולמות שינוי✕עמדה ברורה · בולמת שינויקו הרשימה בלבד
ממשלה עם נתניהו: ביקש לאשר את המשך כהונתו בלי פריימריז✕עמדה ברורה · בולמת שינויפעילות מתועדת
ב־21 ביוני 2022, בתפקידו כראש מזכירות הליכוד, הודיע כ״ץ שיציע למוסדות המפלגה לאשר את המשך כהונתו של נתניהו כיושב ראש בלי פריימריז. ב־11 באוגוסט 2026 שוריין על ידי נתניהו ברשימת הליכוד לכנסת ה־26. ynet, 21.6.2022 ↗; הארץ, 11.8.2026 ↗.
ממשלה עם הליכוד בלי נתניהו: הוא עצמו מבכירי הליכוד✕עמדה ברורה · בולמת שינויפעילות מתועדת
כ״ץ מכהן כשר הביטחון מטעם הליכוד ומתמודד ברשימתה לכנסת ה־26 בשריון שאישר לו נתניהו. אמירה אישית שלו על גבולות לשותפות קואליציונית לא רלוונטית כאן, שכן הוא מהמובילים במפלגה עצמה. הארץ, 11.8.2026 ↗.
ועדת חקירה ממלכתית: הצביע נגד ההצעה במליאה✕עמדה ברורה · בולמת שינויפעילות מתועדת
ב־22 בינואר 2025 הפילה הקואליציה הצעת חוק להקמת ועדת חקירה ממלכתית לאירועי 7 באוקטובר ברוב של 53 מול 45, ובדיווח ynet נכתב במפורש ששר הביטחון ישראל כ״ץ הצביע נגד. ynet, 22.1.2025 ↗.
החקיקה המשפטית: משרדו התעלם מדרישות היועמ״שית✕עמדה ברורה · בולמת שינויפעילות מתועדת
ב־26 במרץ 2026 דווח שמשרד הביטחון בראשותו התעלם מפניות חוזרות של היועצת המשפטית לממשלה בעניין ניתוק קשרי צה״ל עם עיתון הארץ, אף שקבעה כי ההחלטה אינה ניתנת ליישום מבחינה חוקית ובעוד עתירות תלויות בבג״ץ. עמדה אישית שלו על חוקי 2023 עצמם לא אותרה. כלכליסט, 26.3.2026 ↗.
שותפות עם מפלגות ערביות: שולל שותפות עם מפלגות ערביות — ברירת המחדל של הגושקו הרשימה בלבדהערכה על בסיס השתייכות מפלגתית
ברירת המחדל לרשימות הגוש היא שלילת שותפות עם מפלגות ערביות, כל עוד לא נמצאה עדות אחרת אצל המועמד עצמו. בפברואר 2026 ניהל נתניהו קמפיין נגד ממשלה בשותפות עם מי שכינה תומכי טרור. לצד זאת, נתניהו ודרעי עצמם ניהלו מגעים עם רע״ם ב־2021, ואם מגעים כאלה ישיגו להם הישרדות פוליטית בעתיד, לא מן הנמנע שישנו שוב את עורם. זו ברירת מחדל של גוש ולא אמירה אישית מתועדת.
הבסיס המפלגתי ↗הסימון הצבעוני מראה אם מצאתי למועמד עמדה ברורה בסוגיה, וכך היא נספרת גם בהשוואת המפלגות. בעמדה ברורה הצבע והסימן מראים גם את כיוונה: ✓ לעמדה שתומכת בשינוי, ✕ לעמדה שבולמת אותו. השאלה אם העמדה מספיקה לי ומה משקלה מופיעה בכותרת ובפירוט. התווית שלצדו מתארת את סוג התיעוד, ולכן עמדה ברורה יכולה להישען על תיעוד חלקי, ואמירה מתועדת אינה תמיד מכריעה בסוגיה.
עמדות לפי תחום
תיעוד ב־3 מתוך 6 תחומים · 2 עמדות ממוקדותשוויון, זכויות הפרט ודת ומדינה — חסר תיעוד אישי: בוררות בבתי דין דתיים — הצבעה · זכויות נשים ושוויון מגדרי · זכויות להט״ב.
ביטחון, הסכסוך והסדר מדינימדינה פלסטינית: שלילה · גיוס חרדים: הסדר מוסכם עם מכסותתיעוד נקודתי
מטרות מדיניות וביטחוניות, הפעלת כוח, הסדרים וחלוקת חובות השירות.
מדינה פלסטיניתשלילה
אמירה מתוארכת · 16.11.2025
בתגובה לטיוטת ההצעה האמריקנית באו״ם (16.11.2025) הצהיר שלא תקום מדינה פלסטינית ושישראל דוחה כל יוזמה להקמתה.
המקור וההקשר
לא תקום מדינה פלסטיניתכ״ץ על טיוטת ההצעה האמריקנית לאו״ם: "לא תקום מדינה פלסטינית" ↗
נבדק 12.9.2026 · תיעוד אישי, ללא השלמה מעמדת המפלגה.
גיוס חרדיםהסדר מוסכם עם מכסות
אמירה מתוארכת · 14.1.2025
עקרונות חוק הגיוס שהציג (ינואר 2025): יעדי גיוס הדרגתיים עד 50% מהמחזור החרדי ב־2031, עם סנקציות מוסדיות על ישיבות וסנקציות אישיות כגון מעונות יום.
המקור וההקשר
יש להתייחס לחברה החרדית כציבור שערבים זה לזהחזון ההשתמטות של כ"ץ: יעדי גיוס עלובים וסנקציות ריקות ↗
נבדק 12.9.2026 · תיעוד אישי, ללא השלמה מעמדת המפלגה.
ריבונות וסיפוח — אין במאגר עמדה אישית מתועדת.
כלכלה, חלוקת משאבים ויוקר המחיה — חסר תיעוד אישי.
שירותים ציבוריים והזדמנות שווה — חסר תיעוד אישי: חינוך, ליבה ושוויון הזדמנויות.
תיעוד נקודתי יש תיעוד בחלק מהתחום, ואין להסיק ממנו עמדה מלאה בכל התחום. חוסר תיעוד אינו עמדה, ואין להסיק ממנו אם הייתה פעילות בנושא. ״נבדק״ הוא מועד הבדיקה; תאריכי האירועים מופיעים בגוף הסעיף.
בהירות ועשייה
העמדות שלו נלמדות בעיקר מפעולות ומהצבעות ולא מהצהרות מסודרות בחמש הסוגיות. בשני צירים העשייה ברורה מאוד, ובציר השותפות עם ערבים אין ממצא אישי כלל.
רקורד ואחריות
רקורד ואחריות — הכנסת ה־25 · החלטות, מעשים והתבטאויות בזמן הכהונה · נבדק 21.9.2026
הכריז על ניצחון כשהצפון עדיין תחת אש, והפך תקיפות לקמפיין אישי
כץ הכריז בנובמבר 2024, ימים לאחר כניסתו למשרד הביטחון, ״ניצחנו את חיזבאללה״. למחרת נורו לצפון 175 רקטות, ותושבים מפונים הבהירו שאינם יכולים לשוב לבתיהם בבטחה. ההכרזה הקדימה את התוצאה שאזרחי הצפון היו זקוקים לה: יכולת לחיות בביתם בלי ירי ופינוי. ההכרזה, הירי ועדויות התושבים, נובמבר 2024 ↗
באוגוסט 2026 פרסם כץ לקראת הפריימריז בליכוד סרטון ״בום־בום״, ששילב תקיפות ופיצוצים עם דמותו וקריאה להצביע עבורו. הוא הציג את הפעילות הצבאית כהוכחה למהפך שהוביל ולמדיניות התקפית ומכריעה. כך הפכו פעולות צה״ל לחומר תעמולה בקמפיין האישי של השר בתוך מפלגתו. הקמפיין והמסרים של כץ, 10.8.2026 ↗ · תיאור הסרטון והקריאה להצביע ↗
קידם גיוס חלקי והדרגתי כשצה״ל נזקק לתוספת חיילים מיידית
כץ הציע בינואר 2025 מתווה שבשנתו הראשונה יגויסו 4,800 חרדים, ובשנה השביעית יגיע היעד למספר השווה ל־50% ממחזור בני ה־18 החרדים. המתגייסים ייספרו מתוך כלל חייבי הגיוס, ולא רק מתוך אותו מחזור; היעד כלל גם אפשרות מוגבלת לשירות בגופי ביטחון מחוץ לצה״ל. הסנקציות שהציע נקשרו לאי־עמידה ביעדים הקבוצתיים. המשמעות: גם הצלחה במתווה לא הייתה מחילה חובת שירות שווה על כלל הצעירים החרדים. מסמך העקרונות כפי שפורסם, 30.1.2025 ↗
במאי 2025 מסר צה״ל לכנסת שהוא זקוק ל־12 אלף חיילים נוספים, מהם כ־7,000 לוחמים. הפער בין הצורך המיידי לבין יעד חלקי לשנים קדימה משאיר את המשימות על כתפיהם של מי שכבר משרתים, ומשפיע על חייהם, משפחותיהם ופרנסתם. בניתוח עקרונותיו המוקדמים של כץ, ד״ר גלעד מלאך הזהיר שהמתווה אינו נותן מענה לצורכי הביטחון ולהקלה על המשרתים. צורכי כוח האדם — הודעת הכנסת ↗ · ניתוח העקרונות, ינואר 2025 ↗
כץ טען שרק הסכמה עם ההנהגה החרדית תאפשר גיוס משמעותי, והציע גם סנקציות אישיות ומוסדיות. הביקורת נוגעת לקצב ולחובת השירות שהציע, ולא לטענה שלא ביקש לגייס איש. אלה היו עקרונות לחקיקה; הם אינם חוק שהושלם או מספר החיילים שגויסו בפועל. הסבר כץ בכנסת ↗
דרש למצות אחריות בצבא, והצביע נגד חקירה עצמאית שתבדוק גם את הממשלה
כץ הצביע ב־22 בינואר 2025 נגד הצעת החוק להקמת ועדת חקירה ממלכתית ל־7 באוקטובר. ההצעה נפלה ברוב של 53 מול 45, במחאת משפחות שכולות שנכחו ביציע. זו הצבעה אישית מתועדת של שר הביטחון נגד מסלול חקירה שבכוחו לבדוק גם את החלטות הממשלה ואת הממשק בינה לבין הצבא. ההצבעה והזיהוי המפורש של כץ בין המתנגדים ↗
בנובמבר אותה שנה דרש להעמיק את תחקירי הצבא, וביקש בדיקה נוספת של עבודת ועדת תורג׳מן ושל נושאים שלא מוצו לדעתו. דרישה לחקור מפקדים אינה ממלאת את החובה לברר גם את אחריות הדרג המדיני. כשהשר מתנגד למסלול החקירה הממלכתי ובמקביל דורש עוד בירור בתוך הצבא, הציבור נשאר ללא תשובה מלאה על חלקם של מקבלי ההחלטות שמעליו. הדרישה לתחקירים נוספים והנמקת השר ↗
ב־7 באוקטובר כץ כיהן כשר האנרגיה; לתפקיד שר הביטחון נכנס בנובמבר 2024. אחריותו כחבר הממשלה באסון נפרדת מאחריותו המאוחרת לניהול מערכת הביטחון. הרכב הממשלה ה־37 ↗ · אישור המינוי לשר הביטחון ↗
עיכב מינויים בצבא בעימות עם הרמטכ״ל, וקשר מינוי לזיהוי פוליטי
כץ הודיע בנובמבר 2025 על הקפאת מינויים בצה״ל למשך חודש ועל בדיקה נוספת של תחקירי 7 באוקטובר בידי מבקר מערכת הביטחון. הוא נימק זאת בצורך להשלים בדיקות לפני הכרעה במינוי בכירים. בהמשך העימות דחה הרמטכ״ל סבב מינויים של אלופי־משנה. הקפאה רוחבית מקשה על תכנון חילופי תפקידים ועל יכולתם של קצינים ומשפחותיהם להיערך לשיבוץ הבא. ההקפאה ונימוקיה ↗ · דחיית סבב המינויים, 30.11.2025 ↗
ב־8 בדצמבר אישר כץ את סבב המינויים, למעט מינוי אל״ם במילואים גרמן גילטמן. כץ טען שגילטמן קרא לסרבנות וזיהה אותו עם ״אחים לנשק״; גילטמן הכחיש את הקשר לארגון והסיר את מועמדותו. הסבב שוחרר, אך העימות המחיש כיצד מחלוקת עם השר יכולה לעכב מינויים מקצועיים. כפיפות הצבא לדרג המדיני מחייבת פיקוח אחראי; היא אינה פוטרת את השר מאחריות למחיר של עצירת התהליך. אישור הסבב, טענת כץ ותגובת גילטמן ↗
קידם סגירת תחנת שידור בהחלטה שנפסלה בשל התנגדות לתכניה
כץ הביא לממשלה את ההצעה לסגור את גלי צה״ל. בדצמבר 2025 היא אושרה, והוא הורה להתחיל בצעדי יישום לקראת הפסקת השידורים במרץ 2026. באוגוסט 2026 נפסלה ההחלטה פה אחד: בית המשפט קבע שביסודה עמד שיקול זר ופסול — חוסר שביעות רצון של מקבלי ההחלטה מהתכנים המשודרים. היוזמה, הוראות הביצוע ופסילת ההחלטה ↗
שימוש בסמכות שלטונית כדי להפסיק שידורים בגלל תוכנם מצמצם את יכולת הציבור לשמוע ביקורת על השלטון. כץ הציג את הסגירה כדרך להוציא עיסוק פוליטי מן הצבא. בית המשפט לא שלל סגירה מטעמים ענייניים, ודחה את הטענה שנדרשת בהכרח חקיקה; הוא פסל את ההחלטה המסוימת בגלל השיקולים שהניעו אותה. הסגירה שקידם כץ נבלמה. טענת כץ בעת קידום ההחלטה ↗ · הכרעת בית המשפט ↗
הורה לבטל מנויי ״הארץ״ בצה״ל, ומשרדו לא השיב לדרישות הבירור המשפטי
כץ הורה להפסיק את מנויי מערך דובר צה״ל לעיתון ״הארץ״. בינואר 2026 דווח שהמנויים בוטלו, ובמרץ דווח שמשרד הביטחון לא השיב לפניות חוזרות של הייעוץ המשפטי לממשלה לבירור הפעולות שנעשו. זאת על רקע עמדת הייעוץ שלפיה מהלך ניתוק ההתקשרויות הממשלתי עם העיתון אינו ניתן ליישום כדין, ועתירות בנושא. ביטול המנויים וההתנגדות המשפטית ↗ · הוראת כץ ואי־המענה של משרדו, 26.3.2026 ↗
המהלך משלב לחץ כלכלי על עיתון עם הגבלת הגישה המקצועית אליו בגוף שאמור לעקוב אחר הסיקור התקשורתי. הסכנה לציבור היא ששיקול פוליטי ביחס לעיתון יכתיב את השימוש בתקציב המדינה ואת המידע הזמין לעובדיה. הביקורת המשפטית המתוארת כאן היא עמדת הייעוץ המשפטי; היא אינה פסק דין שקבע שכץ הפר צו שיפוטי. עמדת הייעוץ והפנייה בעניין תפקוד דובר צה״ל ↗
כהונה בממשלה והצבעות בכנסת
- בקואליציית נתניהו, הכנסת ה־25 · שר האנרגיה (2022–2024), שר החוץ (2024), שר הביטחון (מ-11.2024)
כיהן כשר האנרגיה והתשתיות מ-29.12.2022 עד 1.1.2024, כשר החוץ מ-1.1.2024 עד 7.11.2024 וכשר הביטחון מ-7.11.2024; חבר כנסת מטעם הליכוד ברציפות מ-1998. ב-7.10.2023 כיהן כשר האנרגיה.
ויקיפדיה: ישראל כ"ץ ↗ - הצבעה בעד החקיקה המשפטית · שר וחבר כנסת מהקואליציה
ב-24.7.2023 היה חבר כנסת מהקואליציה, שאישרה את צמצום עילת הסבירות ברוב 64 ללא מתנגדים; היה חבר כנסת גם ב-27.3.2025 (הצבעת 67–1 על הרכב הוועדה לבחירת שופטים).
ynet, 24.7.2023: עילת הסבירות בוטלה ברוב 64 מול 0 ↗ - בממשלת נתניהו–גנץ 2020–2021 · שר האוצר
כיהן כשר האוצר בממשלת נתניהו–גנץ מ-17.5.2020 עד 13.6.2021.
ויקיפדיה: ישראל כ"ץ ↗
ההערכה שלי
כץ היה שר האנרגיה ב־7 באוקטובר ונכנס למשרד הביטחון בנובמבר 2024. הרקורד שלו כולל עימות על מינויים בצבא, מתווה גיוס חלקי, התנגדות לחקירה ממלכתית ומהלכים נגד תקשורת ביקורתית, לצד קידום סיוע למשפחות שכולות.