יואב קיש

משרדו לא ידע היכן לומדים רבים מהילדים המפונים, גם חודשים אחרי הפינוי

קיש היה השר האחראי למערכת החינוך כשמשרדו לא סיפק לרשויות הנחיות ברורות על חלוקת האחריות לחינוך הילדים המפונים. בסוף דצמבר 2023 לא היה למשרד מידע עדכני על מקום הימצאם של כ־16% מהתלמידים המפונים. באפריל–מאי 2024 עדיין לא היה לו מידע מהימן על מקום הלימודים של כרבע מהתלמידים המפונים מהצפון. דוח מבקר המדינה מפברואר 2026 ↗.

המבקר מצא שהיעדר ההנחיות, המחסור בצוותים והקשיים בתיאום בין הרשויות פגעו במענה החינוכי. משרד החינוך השיב שהקים מסגרות לימוד, גייס כוח אדם, הקצה תקציבים ופיתח מערכות מידע. הדוח עוסק בכשלים של המשרד והרשויות; קיש נושא באחריות המיניסטריאלית לתפקוד משרדו. הממצאים ותגובת המשרד בדוח המלא, עמ׳ 11 ו־15–22 ↗.

קידם מאות מיליונים לרשתות חינוך מפלגתיות בתנאים מקלים

קיש קידם את הרחבת ״אופק חדש״ לרשתות החינוך החרדיות, ובהן החינוך העצמאי ובני יוסף, המזוהות עם אגודת ישראל וש״ס. המהלך נועד להוסיף לשכר המורים ברשתות כ־600 מיליון שקל בשנה. תיקון התקנות שקידם ב־2024 נתן תקופות מעבר לעמידה בדרישות לימודי הליבה והכשרת המורים. בחוות דעת מפורטת התריע המכון הישראלי לדמוקרטיה שהתנאים מאפשרים תוספת מימון בלי להבטיח את התמורה החינוכית ואת הפיקוח הנדרשים, ופוגעים בהעדפת החינוך הממלכתי. התנאים המוצעים והביקורת עליהם ↗.

באוגוסט 2025 הודה קיש שהמהלך נעצר. הוא האשים את היועצת המשפטית לממשלה בקשיים שמקורם, לטענתו, בהתנגדות אידאולוגית לממשלה, והציג את התוכנית כהזדמנות לקדם את החינוך החרדי. ברקע עמדו עתירות שדרשו עמידה בתנאי הרפורמה ובירור של אי־סדרים ברשתות. מדובר בתוספת שקידם ונבלמה בשלב הזה, ולא ב־600 מיליון שקל שהוכח שהועברו בפועל. דברי קיש בוועדת החינוך והיקף התוספת ↗.

באותה תקופת מלחמה, בתקציב המתוקן ל־2024, הוסכם על קיצוץ של 300 מיליון שקל במשרד החינוך. קיש הצליח לצמצם את הקיצוץ המוצע מ־860 מיליון וגם להשיג 280 מיליון שקל לחינוך המפונים. הנתונים מלמדים על בחירות תקציביות תחת מחסור; הם אינם מוכיחים שהקיצוץ המסוים הזה הועבר לרשתות החרדיות. הקיצוץ, צמצומו והתוספת למפונים ↗.

דחה את רוב פרסי ישראל בשנת המלחמה — וחזר בו

קיש החליט בפברואר 2024 שלא להעניק באותה שנה את פרסי ישראל בקטגוריות הרגילות, ולייחד את הפרס לגבורה אזרחית ולערבות הדדית. ההחלטה התקבלה לאחר שוועדת הפרס בחרה באיל וולדמן, ממבקרי הממשלה, לפרס בתחום היזמות והחדשנות. וולדמן שכל את בתו דניאל בטבח בנובה. קיש הכחיש שההחלטה נועדה לפגוע בו, וטען שהדחייה נבעה רק מהמלחמה. ההחלטה, הדיווח על הרקע ותגובת קיש ↗.

ב־20 במרץ חזר בו והודיע שהפרסים יוענקו כרגיל. הוא הסביר שאינו רוצה להוסיף מחלוקת ושעמדתו לא תזכה להגנה משפטית בעתירות. וולדמן אכן קיבל את הפרס במאי. הטענה שהמניע היה עמדותיו הפוליטיות של וולדמן פורסמה בדיווחים והוכחשה בידי קיש; עצם הדחייה והנסיגה ממנה מתועדות. החזרה מההחלטה ↗; הענקת הפרס לוולדמן ↗.

חסם את הבחירה באווה אילוז — ודרש חזרה מעמדה כתנאי לבחינה מחדש

קיש סירב ב־2025 לאשר את המלצת ועדת פרס ישראל להעניק את הפרס בסוציולוגיה לפרופ׳ אווה אילוז, בשל חתימתה על פנייה מ־2021 לבית הדין הפלילי הבינלאומי בעניין ישראל. הוא לא חלק על הישגיה האקדמיים, אך דרש שתשוב בה ותתנצל בפומבי כדי שישקול מחדש את ההחלטה. אילוז סירבה. לאחר שקיש דרש מהוועדה לדון שוב, לא הושגה בה הסכמה פה אחד והפרס בתחום לא הוענק באותה שנה. קיש טען שזהו שיקול מוסרי ולא פוליטי. הדרישה לחזרה ולהתנצלות ↗; מכתבו ליו״ר הוועדה וההחלטה שלא להעניק את הפרס ↗.

בהמשך 2025 קידם משרדו תיקון לתקנון הפרס שיפסול מי שפעלו או סייעו לקדם הליכים משפטיים או מדיניים בינלאומיים נגד ישראל, מוסדותיה או חיילי צה״ל, אלא אם חזרו בהם והביעו חרטה פומבית. כך הוצע להפוך את הדרישה שהופנתה לאילוז לכלל זכאות רחב. הצעת התיקון כפי שנבחנה בחוות הדעת מאוגוסט 2025 ↗.

פעל שוב ושוב להוצאת פורום המשפחות השכולות מבתי הספר

קיש פעל למנוע את כניסת פורום המשפחות השכולות הישראלי־פלסטיני לבתי הספר, בטענה שפעילותו פוגעת בערכי החינוך הממלכתי. תוכנית ״מפגשי דיאלוג״ הוצאה ממאגר התוכניות של המשרד ב־2023. גם לאחר שבית המשפט ביטל את ההחלטה באפריל 2024, נמשכו הניסיונות לפסול אותה; בנובמבר אותה שנה כונסה ועדת המכרזים בהוראת קיש ואסרה שוב את הפעילות. ההוראה והנימוק לפסילה ↗.

המשרד פסל את התוכנית גם לשנת תשפ״ו. ביוני 2026 ביטל בית המשפט המחוזי את ההחלטה, והתוכנית הוחזרה למאגר. בסיכום פסק הדין שפרסמה האגודה לזכויות האזרח, שייצגה את הפורום, נמסר שלא הוצגה תשתית מספקת לפסילה ולא הוכח פגם פדגוגי המצדיק אותה. האגודה טענה שהפסילות משרתות את עמדתו הפוליטית של השר. ההליכים, פסקי הדין והחזרת התוכנית ↗.

משרדו הפסיק את שיתוף הפעולה עם המיזם לשילוב מורים ערבים

משרד החינוך בראשות קיש הפסיק את שיתוף הפעולה עם מכון מרחבים במיזם לשילוב מורים מהחברה הערבית בבתי ספר עבריים. באפריל 2026 פורסם שמנכ״ל המשרד הודיע על ההחלטה לארגון מאירים, שפנה נגד התוכנית. באוגוסט אישר דובר השר, בשיחה שדווחה ב״הקול היהודי״, שהתקצוב ושיתוף הפעולה הופסקו. הדיווח בשיחה מקומית, המתבסס על חשיפת אור קשתי ↗; דברי דובר השר בקול היהודי ↗.

המשרד הכחיש שהוא מעניק תמריצים על בסיס מוצא המורה, וטען ששיתוף הפעולה הופסק כבר בתחילת תשפ״ו. יש אפוא פער בין המועדים שתוארו בפרסומים; עצם הפסקת שיתוף הפעולה עולה גם מתגובת הדובר. זו הפסקת תמיכה במיזם מסוים, לא איסור על העסקת מורים ערבים. התוכנית נועדה להרחיב את היצע המורים ולאפשר מפגש מתמשך בין מורים ותלמידים משתי החברות. תיאור התוכנית באתר ראמ״ה ↗.

התנגד לוועדת חקירה ממלכתית בגלל זהות מי שממנה אותה

קיש התנגד במרץ 2025 להקמת ועדת חקירה ממלכתית במנגנון שבו נשיא בית המשפט העליון ממנה את חבריה. בריאיון בוועידת ההייטק הביטחוני של ynet אמר שהוא רוצה חקירה ושהוועדה הממלכתית היא הכלי המשפטי המתאים, אך טען שהשופט יצחק עמית עלול לבחור ״אנשים מבין חברי קפלן״ או אנשים שמסקנותיהם ידועות מראש. הוא דרש מנגנון מינוי שיהיה מקובל על כלל הציבור. דבריו בריאיון ↗.