יצחק גולדקנופף

פרש מהממשלה כדי להגן על הפטור מגיוס, והמשיך לדרוש חוק בלי יעדים ובלי סנקציות

גולדקנופף הגיש ביוני 2025 את התפטרותו מתפקיד שר השיכון בגלל אי־התקדמות בהסדרת מעמד תלמידי הישיבות. במכתבו תיאר התרעות חוזרות בישיבות הממשלה, בפורום ראשי הקואליציה ובפגישות אישיות, והחלטה לתמוך בפיזור הכנסת. הוא הפעיל לחץ ממשי על המשך קיום הממשלה סביב הדרישה הזאת, בזמן המלחמה. מכתב ההתפטרות והנימוק לפרישה, 12.6.2025 ↗.

ביולי 2026 הצביע בעד הקפאת הליכי האכיפה כלפי תלמידי ישיבות. בהמשך אותו חודש דרש חוק גיוס ללא יעדים וללא סנקציות, והאשים את נתניהו בכך שלא העביר הסדר כזה. משמעות הדרישה היא המשך דחיית השירות ללומדים בלי חובה להביא לגיוס מספר מוגדר מהם ובלי אמצעי אכיפה שיבטיחו זאת. הצבעתו ב־14.7.2026 ↗; הריאיון בכיכר השבת, 29.7.2026 ↗. בדיון על הוראת השעה ביולי 2026 הוקרא גילוי נאות שעליו חתם יחד עם חברי כנסת נוספים מסיעתו: ״אנו חברי הכנסת מסיעת יהדות התורה מודיעים כי גם לנו יש ילדים ונכדים מעל גיל 18, שייתכן שלהוראות הצעת החוק הנוכחית תהיה השפעה עליהם״. הגילוי נמסר לאחר שהיועצת המשפטית של הכנסת ביקשה מחברי הכנסת החרדים להצהיר אם יש להם בני משפחה עריקים שהחוק ייטיב עמם. ynet — גילוי הנאות של חברי הכנסת החרדים, 14.7.2026 ↗

במרץ 2025, כשעוד היה שר, תועד בריקוד בחתונה שבה הושמע ״נמות ולא נתגייס״. תחילה הסביר שנשאר כדי לא לפגוע בחתן וטען שפרסום הדברים משמש להסתה נגדו; בהמשך התנצל ואמר שהיה עליו להשתיק את התזמורת. ההתנצלות נגעה לאירוע, אך ההתנגדות לחיוב תלמידי הישיבות בגיוס נמשכה. התיעוד ושתי תגובותיו, 23–24.3.2025 ↗.

התגאה בהסטת דירות מהציבור הכללי לחרדים; בתקופתו גדל חלקם של האזורים החרדיים בהגרלות

גולדקנופף אמר במרץ 2025 בכנס בבית שמש שהצליח להעביר לציבור החרדי דירות שיועדו לציבור הכללי, והוסיף: ״לא על כל הדברים אפשר לדבר״. לאחר הביקורת התנצל על אופן ההתבטאות, טען שלא נעשה דבר בניגוד לכללים והצהיר שהמשרד פועל לטובת כלל האוכלוסיות. דבריו וההתנצלות ↗.

בתקופתו עלה חלקם של האזורים החרדיים בהגרלות ״דירה בהנחה״: בנתוני המכון הישראלי לדמוקרטיה שפורסמו ב־N12, בשלוש ההגרלות הראשונות שיוחסו לממשלה הנוכחית השיעורים היו 26%, 38% ו־46%, לעומת 5%–14% בחמש ההגרלות שקדמו להן. לשכתו טענה שהוא תיקן אפליה היסטורית בתכנון ובשיווק, וציינה גם הטבות למילואימניקים. הנתונים ותגובת לשכתו, 18.2.2026 ↗.

הנתונים עוסקים במיקום הדירות ובייעוד הפרויקטים, ואינם ספירה של הזהות הדתית של כל זוכה. תכנון קרקעות נמשך שנים; אין לייחס לשר לבדו כל דירה שהוגרלה בתקופתו. עם זאת, אמירתו שלו מלמדת שהעדפת הציבור החרדי הייתה מטרה שהתגאה בקידומה. השאלה הציבורית היא כיצד חולקה הטבה מוגבלת בין זכאים, ומה נותר למי שאינם מתאימים לפרויקטים האלה. מחקר המכון על דפוסי ההקצאה בהגרלות ↗.

משרדו רכש 227 דירות לדיור הציבורי ב־2024, ול־2025 הציב יעד של 100 בלבד

משרד השיכון בראשות גולדקנופף רכש ב־2024 רק 227 דירות לדיור הציבורי. בתוכנית העבודה הממשלתית צוין כי היעד לאותה שנה היה 600 דירות, בכפוף לתקצוב ולסיכום התקציבי. לקראת 2025 קבע המשרד יעד נמוך עוד יותר, של 100 דירות, והסביר זאת בפערי תקציב ובעליית מחירי הדיור. תוכנית העבודה של משרד השיכון ל־2025, מדדי רכש ויעד 3.1 ↗; סיקור נתוני התוכנית ↗.

זהו פער בביצוע בתחום אחריותו הישירה, שפגע ביכולת להוסיף פתרונות לזכאים הממתינים לדירה. משבר הדיור הציבורי קדם לכהונתו והתקצוב תלוי גם באוצר; אך במהלך כהונתו לא נסגר הפער, והמענה שתוכנן לשנה הבאה הצטמצם. כבר באוגוסט 2024 התריעה בדיקת ״דבר״ על סכנה לאובדן תקציב לרכישת דירות בגלל תנאי המימון וסדר ניצול הכספים. התקציב, התנאים והפער ברכישות, 22.8.2024 ↗.

קידם התיישבות בעזה כתשובה לטבח, לצד מאבקו להשאיר את תלמידי הישיבות מחוץ לצבא

גולדקנופף סייר בנובמבר 2024 עם דניאלה וייס ותנועת נחלה סמוך לרצועת עזה, והציג התיישבות יהודית בה כתשובה לטבח 7 באוקטובר. במהלך הסיור החזיק מפה של גרעיני התיישבות בעזה. זה היה גיבוי פומבי של שר הבינוי והשיכון ליוזמה; לא החלטת ממשלה שמימשה אותה. הסיור ודבריו, 28.11.2024 ↗; תיאור הסיור ותכליתו בידי תנועת נחלה ↗.

הוא תמך במטרה שמחייבת להגן על אוכלוסייה אזרחית ישראלית בתוך הרצועה, בזמן שפעל לפטור את תלמידי הישיבות מן השירות. שני צדי המדיניות מתועדים בדבריו: תמיכה בהתיישבות בעזה, ואיום לעזוב את הממשלה אם לא יעבור חוק הגיוס שדרש. הריאיון מאוקטובר 2024, הכולל את שתי העמדות ↗.

תמך בהחלשת הביקורת השיפוטית כדי להגן על הסדר הגיוס של תלמידי הישיבות

גולדקנופף סיפר ביולי 2025 שנתניהו ולוין שכנעו את הסיעות החרדיות לתמוך בשינויי מערכת המשפט באמצעות הבטחה לחוק־יסוד: לימוד תורה ולפסקת התגברות. הוא תיאר את תמיכתם ככישלון משום שלא קיבלו את התוצאה שהובטחה להם. דבריו בריאיון לכיכר השבת, בסיקור ynet, 20.7.2025 ↗.

פסקת ההתגברות שהוצעה הייתה מאפשרת לרוב קואליציוני של 61 חברי כנסת להחזיר לתוקף חוק שנפסל בשל פגיעה בזכויות. לכן התמיכה בה נגעה למבנה השלטון ולהגנה על כל אזרח מפני כוחו של הרוב: ההגנה שביקש להסדר החרדי הייתה כרוכה בהחלשת ההגנות של אחרים על שוויון, חירות וזכויות. מנגנון ההצעה והשלכותיו על זכויות האזרח ↗.

היה שר ב־7 באוקטובר, ובהמשך הצביע נגד קידום ועדת חקירה ממלכתית

גולדקנופף כיהן כשר השיכון ב־7 באוקטובר והמשיך בממשלה עד יוני 2025. ב־1 ביולי 2026, אחרי שכבר חזר לכנסת, הצביע נגד הצעת חוק להקמת ועדת חקירה ממלכתית לאירועי 7 באוקטובר בקריאה טרומית. ההצבעה הייתה נגד קידום ההצעה; היא אינה מלמדת לבדה מה נימוקיו או אם התנגד לכל מנגנון חקירה אפשרי. הצבעה 46366 במאגר הכנסת ↗; מועד פרישתו מהממשלה ↗.

הפרישה שלו מהממשלה הייתה בשל הגיוס, ולא קבלת אחריות על 7 באוקטובר. גם התנאי שהציג באוגוסט 2026 לשותפות בממשלה הבאה היה הסדרת מעמד בני הישיבות והאברכים. הסברו לפרישה ותנאו לממשלה הבאה, 2.8.2026 ↗.