מאיר פרוש

פרש מהממשלה כדי להגן על הפטור מגיוס, ובהמשך הצביע בעד הקפאת האכיפה

פרוש הגיש ביולי 2025 את התפטרותו מתפקיד שר ירושלים ומסורת ישראל, לאחר שהטיוטה להסדרת גיוס תלמידי הישיבות לא עמדה בדרישות הנהגת מפלגתו. הוא היה מוכן לוותר על תפקידו ולערער את השותפות הממשלתית למען ההסדר הזה, במהלך המלחמה. ההתפטרות והנימוק לה, 15.7.2025 ↗; הרקע לפרישת יהדות התורה ↗.

ב־14 ביולי 2026 הצביע בעד הוראת השעה להקפאת הליכי מעצר, חקירה ואכיפה כלפי תלמידי ישיבות. זו פעולה שמחלישה את אכיפת חובת השירות על קבוצה מוגדרת, בזמן שהצורך בכוח אדם מוטל על המשרתים. הצבעה 46670 במאגר הכנסת ↗. בדיון על הוראת השעה ביולי 2026 הוקרא גילוי נאות שעליו חתם יחד עם חברי כנסת נוספים מסיעתו: ״אנו חברי הכנסת מסיעת יהדות התורה מודיעים כי גם לנו יש ילדים ונכדים מעל גיל 18, שייתכן שלהוראות הצעת החוק הנוכחית תהיה השפעה עליהם״. הגילוי נמסר לאחר שהיועצת המשפטית של הכנסת ביקשה מחברי הכנסת החרדים להצהיר אם יש להם בני משפחה עריקים שהחוק ייטיב עמם. ynet — גילוי הנאות של חברי הכנסת החרדים, 14.7.2026 ↗ הביקורת החריפה שהשמיע על נתניהו נגעה לכישלונו להשיג את ההסדר לתלמידי הישיבות; בנאום במאי 2026 חזר על דרישתו שנתניהו יפנה את מקומו אם אינו מסוגל להעבירו. הנאום המצולם, 20.5.2026 ↗.

דרש להחליש את ההגנה על זכויות כדי שהקואליציה תוכל להעביר את חוקיה

פרוש דרש פסקת התגברות שתאפשר לקואליציה להתגבר על פסילת חוקים. בריאיון באפריל 2023 הסביר שהמספר יכול להיות 61 או 63, ובלבד שלקואליציה יהיה הרוב הדרוש; רוב של 65, לדבריו, אינו מתאים. הוא קשר זאת ליכולת לקדם את ההסדרים שהובטחו למפלגות החרדיות. הריאיון ב־JDN, 9.4.2023 ↗.

המשמעות היא שינוי במבנה הכוח במדינה: הרוב שמחוקק חוק יוכל גם להתגבר על ההגנה החוקתית מפני פגיעתו בזכויות. אזרח שנפגע מאפליה או משלילת חירות עלול להישאר בלי סעד אפקטיבי גם לאחר שבית המשפט קבע שהחוק פוגע בזכויותיו. זו החלשת הבלמים על השלטון ועל כוחו של הרוב. הסבר פסקת ההתגברות והפגיעה בהגנת הזכויות ↗.

במאי 2026 כינה גורמים באליטה המשפטית ״כוחות הרשע״ וטען שהם מבקשים לפרק את עולם התורה. ביוני תקף את הייעוץ המשפטי בוועדת החוץ והביטחון על רקע הדיון בהקפאת מעצרי חייבי גיוס. כך הציג את האכיפה ואת הביקורת המשפטית כרדיפה של הציבור שהוא מייצג. דבריו במאי ↗; התיעוד מדיון הוועדה ביוני ↗.

משרדו לא ביצע את המשימות שבאחריותו בתוכנית לצמצום הפערים במזרח ירושלים

משרד ירושלים ומסורת ישראל בראשות פרוש השלים ב־2024 שלוש מתוך 25 משימות תקציביות שנקבעו בהחלטות ממשלה — 12%. בין המשימות שלא בוצעו היו 12 סעיפים בתוכנית לצמצום פערים במזרח ירושלים, בהיקף של 77.4 מיליון שקל, ובהם מבני ציבור ותעסוקה בפריון גבוה. אף אחד מהסעיפים שבאחריותו בתוכנית החדשה לא בוצע באותה שנה. נתוני המעקב הממשלתי כפי שפורסמו בכלכליסט, 14.8.2025 ↗.

המשרד הסביר שרוב החסמים נבעו מתקציבים שלא התקבלו מהאוצר; בחלקם כספים קואליציוניים הוסטו ללחימה. האחריות לתקצוב משותפת, אך התושבים נותרו בלי המענה שהובטח בתחומי אחריות משרדו. הנתון מתייחס למשימות תקציביות שנבדקו, ואינו אומר שרק 12% מכל פעילות המשרד בוצעו. הנתונים והסברי המשרד ↗; דוח משרד ראש הממשלה — הגדרת משימות תקציביות, עמ׳ 13, עותק בשקוף ↗.

הודה בכישלון ניהול מירון ב־2024; בני משפחתו נכנסו בזמן שהציבור הוגבל

פרוש היה השר האחראי להילולת מירון. לאחר אירועי ל״ג בעומר 2024 הודה שלא הצליח לקיים את המתווה שתיאם עם המשטרה, וכתב: ״נחלנו את הכשלון בצורה כואבת מאוד״. ההגבלות על ההגעה נבעו מהסכנה הביטחונית ומהוראות פיקוד העורף; אחריותו הייתה לניהול ולתיאום במסגרתן. דבריו והתנצלותו, 28.5.2024 ↗.

באותו זמן הגיעו למקום אשתו, בתו ושני בניו, אף שהאזור הוכרז שטח צבאי סגור והכניסה הוגבלה. וואלה דיווחה שלא היו להם ההיתרים הנדרשים. לשכתו לא הכחישה את נוכחותם: היא הסבירה שאשתו ובתו סייעו בצרכיו האישיים ושבניו שימשו נהגים באישור מינהל הרכב. זהו דיווח על יחס מועדף לכאורה לבני משפחת השר, לצד תגובתו; אין בו קביעה שיפוטית על חוקיות כניסתם. הדיווח ותגובת הלשכה ↗.

ההילולה שבאחריותו עלתה כ־101 מיליון שקל, בחריגה מהתקציב המקורי

הילולת מירון במאי 2025, בזמן שפרוש היה השר האחראי, עלתה כ־101 מיליון שקל לעומת תקציב מקורי של 90 מיליון. כ־94 מיליון הועברו לחברת ההפקה המרכזית. הנתונים נחשפו בעקבות בקשת חופש מידע, ובתחילה המשרד לא מסר פירוט של השימוש בכספים שהועברו לחברה. ממצאי התנועה לחופש המידע, 21.10.2025 ↗.

בפירוט שנמסר בהמשך נכללו, בין היתר, 566 אלף שקל לעוגות אישיות ו־645 אלף שקל לתוכן אמנותי. המשרד הסביר שהתוספת התקציבית נועדה לצורכי המשטרה, לתכנון תשתיות קבע ולהרחבת שעות ההילולה בסוף השבוע. היא אושרה בדיעבד, אחרי שפרוש כבר עזב את המשרד. פירוט ההוצאות והסבר המשרד, 16.12.2025 ↗.

בטיחות המשתתפים מחייבת הוצאה ציבורית. הביקורת כאן נוגעת להיקף ההוצאה, לחריגה ולשקיפות הפיקוח על הכסף שבאחריות משרדו. חברת ההפקה זכתה במכרז כבר ב־2022, לפני כהונתו; אין בסיס לייחס לו את בחירתה או לקבוע שההתקשרות הייתה מושחתת. מועד המכרז והמשך ההתקשרות ↗.

היה שר ב־7 באוקטובר; הסיבה שבגללה עזב הייתה חוק הגיוס

פרוש היה חבר הממשלה ב־7 באוקטובר והמשיך לכהן עד יולי 2025. מכתב ההתפטרות וההסבר הפומבי לפרישה עסקו בדרישות הנהגת מפלגתו בעניין הגיוס. הפרישה אינה קבלת אחריות על כישלון ההגנה על האזרחים או על הטיפול בהם לאחר האסון. הודעת ההתפטרות והחזרה לכנסת ↗.

ב־24 בדצמבר 2025 נמנע בהצבעה על הצעת הקואליציה לוועדת חקירה ״ממלכתית־לאומית״ — מתווה חלופי לוועדה הממלכתית הקיימת בחוק. ההימנעות אינה תמיכה במתווה, ואינה מוכיחה שהוא תומך בוועדה ממלכתית עצמאית. הצבעה 44946 ↗. האחריות הציבורית שלו היא כשר וחבר ממשלה; הוא לא היה מופקד על ניהול הצבא, ואין לייחס לו החלטה ביטחונית פרטנית בלי ראיה.