עוד כיסא.בחירות 2026 / עוד כיסא

מאיר פרוש

יהדות התורה · מס׳ 4 · מחקר עודכן 20.9.2026

במבט אחד

שר בממשלת 7 באוקטובר, שפרש כדי להגן על הפטור מגיוס ודרש לתת לרוב הקואליציוני כוח לעקוף הגנה משפטית על זכויות. במשרד ירושלים ומסורת ישראל שניהל, משימות לצמצום פערים במזרח העיר לא בוצעו. במירון הודה בכישלון ניהול האירוע ב־2024, וב־2025 ההוצאה על ההילולה חרגה מהתקציב והגיעה לכ־101 מיליון שקל. העימות שלו עם נתניהו אינו קבלת אחריות על כישלונות הממשלה.

תמונה: zaher abu elnaser · CC BY-SA 4.0 · פרטי שימוש וחיתוך

הרשימה שהוגשה לוועדת הבחירות ↗ · לאחר סגירת ההגשה · אומת 22.9.2026
השם ברישום: פרוש מאיר

בן 71ח״כ מכהןשר בעבר או בהווהללא תוארחינוך חרדיירושליםשלטון מקומי
פרטים ומקורות 14 שדות מתועדים · הנחת עבודה אחת
תאריך לידה
11.6.1955תאריך לידה מלא בפתיח הביוגרפיה שנקרא בעת בדיקת התמונה; הגיל מחושב לפי יום ההולדת.מאיר פרוש — ויקיפדיה ↗נבדק 13.9.2026נכון למקור: 1955-06-11
ניסיון בכנסת
חבר/ת הכנסת ה־25כנסות: 14, 15, 16, 17, 18, 19, 20, 21, 22, 23, 24, 25מאגר הנתונים הפתוח של הכנסת · תפקידי מאיר פרוש ↗
ניסיון מיניסטריאלי
כיהן/ה כשר/השר בלי תיק · בלי תיק (2023–2023); השר לירושלים ומסורת ישראל · משרד ירושלים ומסורת ישראל (2023–2025)מאגר הנתונים הפתוח של הכנסת · תפקידי מאיר פרוש ↗
שירות צבאי
שירת/ה בצה״לארבעה חודשי שירות (שלב ב) כמש"ק דת במחנה שנלרמאיר פרוש – ויקיפדיה ↗
שירות לאומי
לא שירת/ה בשירות לאומי — הנחת עבודהלפי השירות המתועד בצה״ל.הנחות העבודה שלי — שירות וניסיון ↗
שירות קרבי
ללא שירות בתפקיד לחימהארבעה חודשי שירות (שלב ב) כמש"ק דת במחנה שנלרמאיר פרוש – ויקיפדיה ↗
בכירות במערכת הביטחון
לא בדרג בכיר במערכת הביטחוןשירות מקוצר של ארבעה חודשים כמש"ק דתמאיר פרוש – ויקיפדיה ↗
השכלה אקדמית
ללא תואר אקדמיבאתר הכנסת רשומים לימודים בישיבה בלבד.אתר הכנסת · מאיר פרוש ↗נבדק 26.9.2026
מסגרת החינוך בבית הספר
חרדיהערך על המוסד מתאר את עץ חיים בירושלים כמוסד של היישוב הישן הכולל תלמוד תורה שבו למדו עד גיל 15, ישיבה וכולל — מסגרת תלמוד תורה חרדית. הסיווג נסמך על שלב התלמוד תורה; הישיבה היא לאחר גיל בית הספר. הסיווג המוסדי כיום אינו בהכרח הסיווג בשנות לימודיו.ישיבת עץ חיים — ויקיפדיה העברית ↗נבדק 12.9.2026
מוסדות לימוד בבית הספר
תלמוד תורה וישיבת עץ חיים, ירושליםמוסדות שתועדו במקור; הרשימה אינה בהכרח מסלול הלימודים המלא.מאיר פרוש – ויקיפדיה ↗נבדק 12.9.2026
יישוב מגורים לפי המקור
ירושליםיישוב המגורים המתואר בביוגרפיה בעת הבדיקה; מועד עדכון פרט זה במקור אינו ידוע.מאיר פרוש – ויקיפדיה ↗נבדק 12.9.2026
שלטון מקומי
ניסיון בשלטון המקומיחבר מועצת עיריית ירושלים מ־1983 וסגן ראש העיר (1989–1996)מאיר פרוש – ויקיפדיה ↗
כיהן בסיעה אחרת
כיהן/ה רק מטעם הרשימה הנוכחית או קודמתהכל הסיעות שכיהן בהן שייכות לרשימה הנוכחית או לקודמתהמאגר הנתונים הפתוח של הכנסת · תפקידי מאיר פרוש ↗

הגיל חושב מתאריך הלידה ל־3.10.2026.

זרם החינוך מתייחס ללימודים, לא לזהות דתית. יישוב המגורים לפי המקור וייתכן שהשתנה. שדה חסר לא אומת.

רקע וקבלות

יליד ירושלים 1955, נציג תנועת שלומי אמונים באגודת ישראל וביהדות התורה. כיהן כשר ירושלים ומסורת ישראל מינואר 2023 עד יולי 2025, והיה שר ב־7 באוקטובר. קודם לכן היה חבר מועצת עיריית ירושלים וסגן ראש העיר, חבר כנסת וסגן שר במשרדי השיכון והחינוך. במהלך כהונתו כשר יצא מהכנסת לפי החוק הנורווגי; עם התפטרותו מהממשלה ביולי 2025 חזר לכנסת. ביוגרפיה בערוץ הכנסת ↗; ההתפטרות והחזרה לכנסת ↗.

ח״כ מכהן; שר ירושלים ומסורת ישראל לשעבר; סגן שר וסגן ראש עיריית ירושלים לשעבר

קבלות מעשיות

  • כיהן כחבר מועצת עיריית ירושלים וכסגן ראש העיר, כסגן שר בכמה ממשלות וכשר ירושלים ומסורת ישראל בשנים 2023–2025.

    למקור ↗
  • יזם בעבר חקיקה בעניין תקני דלק ושמירת הגישה לשירותי חירום גם לאחר ניתוק קו טלפון. הפרטים מתוארים בביוגרפיה בוויקיפדיה.

    למקור ↗
  • התפטר מהממשלה ביולי 2025 על רקע המחלוקת על הסדרת מעמד תלמידי הישיבות.

    למקור ↗
  • הצביע ביולי 2026 בעד הקפאת הליכי האכיפה כלפי תלמידי ישיבות.

    למקור ↗

התחייבויות לביצוע

  • דרש לעגן את הסדר הגיוס ואת פסקת ההתגברות במסגרת קיום ההסכם הקואליציוני. זו דרישה פוליטית, ולא תוצאה שהושגה מעצם הצגתה.

    למקור ↗

עמדות

חמש סוגיות השינוי

3 מתוך 5 עם עמדה ברורה · כולן בולמות שינוי

עמדה ברורה · בולמת שינויעמדה מסויגת

ממשלה עם נתניהו: אינו פוסל ממשלה בראשות נתניהו — קו מפלגתיעמדה מסויגתהערכה על בסיס השתייכות מפלגתית

המפלגה חתמה על הסכם קואליציוני עם הליכוד לכינון הממשלה בראשות נתניהו. ההערכה המפלגתית היא שהמועמד אינו פוסל שותפות כזו. מחלוקת עם הממשלה, פרישה ממנה או הצבת תנאים אינן כשלעצמן פסילה עקרונית של הליכוד או נתניהו. עמדה אישית מפורשת הסותרת זאת קודמת להערכה הזו.

הבסיס המפלגתי ↗

התבטאויות אישיות והקשר נוסף

פרוש חזר במאי 2026 על הדרישה שנתניהו יעזוב אם אינו יכול להעביר את ההסדר לתלמידי הישיבות. הדברים מבטאים לחץ על נתניהו לקיים את ההבטחות לחרדים; אין בהם פסילה עקרונית של ממשלה בראשותו. הנאום המצולם, 20.5.2026 ↗.

ממשלה עם הליכוד בלי נתניהו: דורש את ההסדרים שהובטחו למפלגתועמדה ברורה · בולמת שינויתיעוד חלקי או מסויג

פרוש דרש לקדם את הסדר הגיוס ופסקת ההתגברות כחלק ממימוש ההסכם הקואליציוני עם הליכוד. המחלוקת מתמקדת בתנאי השותפות ובמימושם. הריאיון מ־9.4.2023 ↗; דבריו על ההסכם בריאיון לכיכר השבת, בסיקור ynet ↗.

ועדת חקירה ממלכתית: נמנע בהצבעה על המתווה החלופי של הקואליציהעמדה מסויגתפעילות מתועדת

פרוש נמנע ב־24.12.2025 בהצבעה על קידום הצעת החוק לוועדת חקירה ממלכתית־לאומית. זהו מתווה חלופי לוועדה הממלכתית לפי החוק הקיים. ההימנעות אינה תמיכה במתווה ואינה התחייבות להקמת ועדה ממלכתית עצמאית. הצבעה 44946 במאגר הכנסת ↗.

החקיקה המשפטית: דורש לתת לקואליציה כוח להתגבר על פסילת חוקיםעמדה ברורה · בולמת שינויאמירה מתועדת

פרוש תמך בפסקת התגברות ברוב שהקואליציה יכולה לגייס, כדי להבטיח את יכולתה לקדם את ההסדרים שהבטיחה למפלגות החרדיות. המהלך מחליש את ההגנה על האזרח מפני חקיקה שפוגעת בזכויותיו. הריאיון מאפריל 2023 ↗; המשמעות להגנת הזכויות ↗.

שותפות עם מפלגות ערביות: שלל ממשלה הנשענת על רע"םעמדה ברורה · בולמת שינויעמדה היסטורית

פרוש שלל באפריל 2021 הקמת ממשלה הנשענת על רע״ם. זו עמדה היסטורית, לפני הכנסת ה־25. הריאיון בקול ברמה, בסיקור וואלה, 11.4.2021 ↗.

הסימון הצבעוני מראה אם מצאתי למועמד עמדה ברורה בסוגיה, וכך היא נספרת גם בהשוואת המפלגות. בעמדה ברורה הצבע והסימן מראים גם את כיוונה: ✓ לעמדה שתומכת בשינוי, ✕ לעמדה שבולמת אותו. השאלה אם העמדה מספיקה לי ומה משקלה מופיעה בכותרת ובפירוט. התווית שלצדו מתארת את סוג התיעוד, ולכן עמדה ברורה יכולה להישען על תיעוד חלקי, ואמירה מתועדת אינה תמיד מכריעה בסוגיה.

עמדות לפי תחום

תיעוד ב־6 מתוך 6 תחומים · 2 עמדות ממוקדות · 2 הצבעות
שוויון, זכויות הפרט ודת ומדינהבוררות בבתי דין דתיים — הצבעה: בעד אישור החוק · טיפולי המרה לקטינים — הצבעה: נגד קידום ההצעהתיעוד נקודתי

זכויות נשים ולהט״ב, שוויון אזרחי, חופש דת וחופש מכפייה.

בוררות בבתי דין דתיים — הצבעהבעד אישור החוק
בעד אישור החוק

הצבעה · 24.3.2026

מאיר פרוש — הצבעה בעד אישור חוק שיפוט בתי דין דתיים (בוררות) בקריאה שלישית. החוק מרחיב סמכות לבוררות אזרחית בהסכמה, בכפוף לחריגים ולהגנות שבנוסח שהתקבל.

המקורות וההקשר

הצבעה 45441 — כל 107 הרשומות השמיות ↗ · הצבעה 45441 — אישור חוק שיפוט בתי דין דתיים בבוררות ↗ · חוק שיפוט בתי דין דתיים (בוררות), התשפ״ו–2026 — ספר החוקים 3503 ↗

הצבעה סופית על חוק מסוים. אינה מספיקה לקביעת עמדה על כלל שירותי הדת, מניע אישי או נכונות לעמוד בלחצים. היעדר רישום אינו עמדה, הימנעות או היעדרות.

נבדק 22.9.2026

זכויות נשים ושוויון מגדרי — חסר תיעוד אישי.

זכויות להט״בתיעוד נקודתי
טיפולי המרה לקטינים — הצבעהנגד קידום ההצעה
נגד קידום ההצעה

הצבעה · 14.1.2026

מאיר פרוש — הצבעה נגד העברת הצעת חוק פ/3951/25 לאיסור טיפול המרה לקטין לוועדה להכנה לקריאה ראשונה.

המקורות וההקשר

הצבעות אישיות 45063 — איסור טיפול המרה לקטין ↗ · כותרת ואפשרויות הצבעה 45063 — איסור טיפול המרה לקטין ↗ · פ/3951/25 — הצעת חוק איסור טיפול המרה לקטין ↗

רישום אישי בהצבעה מסוימת. אין להסיק שהצבעה נגד ההצעה היא תמיכה בטיפולי המרה, או שתמיכה בה מספיקה לתיאור מדיניות כוללת לנוער.

נבדק 22.9.2026

ביטחון, הסכסוך והסדר מדינימדינה פלסטינית: שלילה · ריבונות וסיפוח: תמיכה בריבונות — היקף לא הובהרתיעוד נקודתי

מטרות מדיניות וביטחוניות, הפעלת כוח, הסדרים וחלוקת חובות השירות.

פרש מהממשלה כדי להגן על הפטור מגיוס, ובהמשך הצביע בעד הקפאת האכיפה — לתיעוד המלא בפרופיל ←

מדינה פלסטיניתשלילה
שלילה

הצבעה · 23.7.2025

תמך בהצהרת הכנסת מיולי 2025 השוללת מדינה פלסטינית מערבית לירדן. ההצבעה הייתה על הצהרה, לא על חוק.

המקור וההקשרהצבעה 23.7.2025 — ריבונות במרחבי ההתיישבות ושלילת מדינה פלסטינית ↗

נבדק 20.9.2026 · תיעוד אישי, ללא השלמה מעמדת המפלגה.

ריבונות וסיפוחתמיכה בריבונות — היקף לא הובהר
תמיכה בריבונות — היקף לא הובהר

הצבעה · 22.10.2025

הצביע בעד קידום הצעת החוק להחלת ריבונות בחבלי יהודה והשומרון בקריאה טרומית ב־22.10.2025. בנוסח המופקד בכנסת מתוארת החלת הריבונות על מרחבי ההתיישבות. זו תמיכה מתועדת בריבונות, אך מן ההצבעה לבדה לא נקבע אם הוא תומך בסיפוח מלוא שטח יהודה ושומרון.

יש הקשר נוסף או הסתייגות בתיעוד — בפירוט המקור.

המקור וההקשרהצבעה 22.10.2025 — הצעת חוק החלת הריבונות של מדינת ישראל בחבלי יהודה והשומרון, קריאה טרומית (הצבעה שמית) ↗

ההצעה עברה קריאה טרומית, ולא הושלמה חקיקתה בהצבעה זו. הכותרת הכללית אינה מחליפה את הגדרת השטח בגוף החוק. הצבעות נוספות שנבדקו: 2025-10-22 — הצעת חוק החלת ריבונות על מעלה אדומים, התשפ"ה-2025: נגד, 2025-12-31 — הצעת חוק החלת ריבונות על ביתר עילית, התשפ"ו-2025: נגד.

נבדק 20.9.2026 · תיעוד אישי, ללא השלמה מעמדת המפלגה.

גיוס חרדים — אין במאגר עמדה אישית מתועדת.

תיעוד נקודתי יש תיעוד בחלק מהתחום, ואין להסיק ממנו עמדה מלאה בכל התחום. חוסר תיעוד אינו עמדה, ואין להסיק ממנו אם הייתה פעילות בנושא. ״נבדק״ הוא מועד הבדיקה; תאריכי האירועים מופיעים בגוף הסעיף.

התנהלות במבחן המעשה

מקרים מתועדים של פשרות, עקביות וביצוע. אין כאן ציון כולל או מסקנה על תכונת אופי.

יכולת ביצועאי־ביצוע משימות במזרח ירושלים

ב־2024 לא בוצעו 12 משימות בתוכנית לצמצום פערים במזרח ירושלים שבאחריות משרד פרוש. המשרד הסביר זאת בעיקר בתקציבים שלא התקבלו או הוסטו למלחמה.

זהו מדד למשימות תקציביות מסוימות, לא לכל פעילות המשרד. האחריות לתקצוב ולביצוע משותפת גם לגופים אחרים.

משרדו לא ביצע את המשימות שבאחריותו בתוכנית לצמצום הפערים במזרח ירושלים ←

נבדק 22.9.2026

בהירות ועשייה

פעל לשימור הפטור של תלמידי הישיבות באמצעות לחץ קואליציוני, פרישה מהממשלה והצבעה בעד הקפאת אכיפה. תמיכתו בפסקת התגברות מפורשת. ביקורתו על נתניהו אינה פסילה של שותפות עמו, והניסיון הציבורי הממושך שלו אינו מעיד כשלעצמו על הצלחת המשרד שניהל.

רקורד ואחריות

רקורד ואחריות בכנסת ה־25 · החלטות, מעשים והתבטאויות בזמן הכהונה · נבדק 25.9.2026

יולי 2025–יולי 2026 · שר ירושלים ומסורת ישראל ובהמשך חבר כנסת

פרש מהממשלה כדי להגן על הפטור מגיוס, ובהמשך הצביע בעד הקפאת האכיפה

פרוש הגיש ביולי 2025 את התפטרותו מתפקיד שר ירושלים ומסורת ישראל, לאחר שהטיוטה להסדרת גיוס תלמידי הישיבות לא עמדה בדרישות הנהגת מפלגתו. הוא היה מוכן לוותר על תפקידו ולערער את השותפות הממשלתית למען ההסדר הזה, במהלך המלחמה. ההתפטרות והנימוק לה, 15.7.2025 ↗; הרקע לפרישת יהדות התורה ↗.

ב־14 ביולי 2026 הצביע בעד הוראת השעה להקפאת הליכי מעצר, חקירה ואכיפה כלפי תלמידי ישיבות. זו פעולה שמחלישה את אכיפת חובת השירות על קבוצה מוגדרת, בזמן שהצורך בכוח אדם מוטל על המשרתים. הצבעה 46670 במאגר הכנסת ↗. בדיון על הוראת השעה ביולי 2026 הוקרא גילוי נאות שעליו חתם יחד עם חברי כנסת נוספים מסיעתו: ״אנו חברי הכנסת מסיעת יהדות התורה מודיעים כי גם לנו יש ילדים ונכדים מעל גיל 18, שייתכן שלהוראות הצעת החוק הנוכחית תהיה השפעה עליהם״. הגילוי נמסר לאחר שהיועצת המשפטית של הכנסת ביקשה מחברי הכנסת החרדים להצהיר אם יש להם בני משפחה עריקים שהחוק ייטיב עמם. ynet — גילוי הנאות של חברי הכנסת החרדים, 14.7.2026 ↗ הביקורת החריפה שהשמיע על נתניהו נגעה לכישלונו להשיג את ההסדר לתלמידי הישיבות; בנאום במאי 2026 חזר על דרישתו שנתניהו יפנה את מקומו אם אינו מסוגל להעבירו. הנאום המצולם, 20.5.2026 ↗.

אפריל 2023–יוני 2026 · שר ירושלים ומסורת ישראל ובהמשך חבר כנסת

דרש להחליש את ההגנה על זכויות כדי שהקואליציה תוכל להעביר את חוקיה

פרוש דרש פסקת התגברות שתאפשר לקואליציה להתגבר על פסילת חוקים. בריאיון באפריל 2023 הסביר שהמספר יכול להיות 61 או 63, ובלבד שלקואליציה יהיה הרוב הדרוש; רוב של 65, לדבריו, אינו מתאים. הוא קשר זאת ליכולת לקדם את ההסדרים שהובטחו למפלגות החרדיות. הריאיון ב־JDN, 9.4.2023 ↗.

המשמעות היא שינוי במבנה הכוח במדינה: הרוב שמחוקק חוק יוכל גם להתגבר על ההגנה החוקתית מפני פגיעתו בזכויות. אזרח שנפגע מאפליה או משלילת חירות עלול להישאר בלי סעד אפקטיבי גם לאחר שבית המשפט קבע שהחוק פוגע בזכויותיו. זו החלשת הבלמים על השלטון ועל כוחו של הרוב. הסבר פסקת ההתגברות והפגיעה בהגנת הזכויות ↗.

במאי 2026 כינה גורמים באליטה המשפטית ״כוחות הרשע״ וטען שהם מבקשים לפרק את עולם התורה. ביוני תקף את הייעוץ המשפטי בוועדת החוץ והביטחון על רקע הדיון בהקפאת מעצרי חייבי גיוס. כך הציג את האכיפה ואת הביקורת המשפטית כרדיפה של הציבור שהוא מייצג. דבריו במאי ↗; התיעוד מדיון הוועדה ביוני ↗.

2024; נתונים פורסמו באוגוסט 2025 · שר ירושלים ומסורת ישראל בתקופה הנדונה

משרדו לא ביצע את המשימות שבאחריותו בתוכנית לצמצום הפערים במזרח ירושלים

משרד ירושלים ומסורת ישראל בראשות פרוש השלים ב־2024 שלוש מתוך 25 משימות תקציביות שנקבעו בהחלטות ממשלה — 12%. בין המשימות שלא בוצעו היו 12 סעיפים בתוכנית לצמצום פערים במזרח ירושלים, בהיקף של 77.4 מיליון שקל, ובהם מבני ציבור ותעסוקה בפריון גבוה. אף אחד מהסעיפים שבאחריותו בתוכנית החדשה לא בוצע באותה שנה. נתוני המעקב הממשלתי כפי שפורסמו בכלכליסט, 14.8.2025 ↗.

המשרד הסביר שרוב החסמים נבעו מתקציבים שלא התקבלו מהאוצר; בחלקם כספים קואליציוניים הוסטו ללחימה. האחריות לתקצוב משותפת, אך התושבים נותרו בלי המענה שהובטח בתחומי אחריות משרדו. הנתון מתייחס למשימות תקציביות שנבדקו, ואינו אומר שרק 12% מכל פעילות המשרד בוצעו. הנתונים והסברי המשרד ↗; דוח משרד ראש הממשלה — הגדרת משימות תקציביות, עמ׳ 13, עותק בשקוף ↗.

מאי 2024 · שר ירושלים ומסורת ישראל בתקופה הנדונה

הודה בכישלון ניהול מירון ב־2024; בני משפחתו נכנסו בזמן שהציבור הוגבל

פרוש היה השר האחראי להילולת מירון. לאחר אירועי ל״ג בעומר 2024 הודה שלא הצליח לקיים את המתווה שתיאם עם המשטרה, וכתב: ״נחלנו את הכשלון בצורה כואבת מאוד״. ההגבלות על ההגעה נבעו מהסכנה הביטחונית ומהוראות פיקוד העורף; אחריותו הייתה לניהול ולתיאום במסגרתן. דבריו והתנצלותו, 28.5.2024 ↗.

באותו זמן הגיעו למקום אשתו, בתו ושני בניו, אף שהאזור הוכרז שטח צבאי סגור והכניסה הוגבלה. וואלה דיווחה שלא היו להם ההיתרים הנדרשים. לשכתו לא הכחישה את נוכחותם: היא הסבירה שאשתו ובתו סייעו בצרכיו האישיים ושבניו שימשו נהגים באישור מינהל הרכב. זהו דיווח על יחס מועדף לכאורה לבני משפחת השר, לצד תגובתו; אין בו קביעה שיפוטית על חוקיות כניסתם. הדיווח ותגובת הלשכה ↗.

מאי 2025; נתונים נחשפו באוקטובר–דצמבר 2025 · שר ירושלים ומסורת ישראל בתקופה הנדונה

ההילולה שבאחריותו עלתה כ־101 מיליון שקל, בחריגה מהתקציב המקורי

הילולת מירון במאי 2025, בזמן שפרוש היה השר האחראי, עלתה כ־101 מיליון שקל לעומת תקציב מקורי של 90 מיליון. כ־94 מיליון הועברו לחברת ההפקה המרכזית. הנתונים נחשפו בעקבות בקשת חופש מידע, ובתחילה המשרד לא מסר פירוט של השימוש בכספים שהועברו לחברה. ממצאי התנועה לחופש המידע, 21.10.2025 ↗.

בפירוט שנמסר בהמשך נכללו, בין היתר, 566 אלף שקל לעוגות אישיות ו־645 אלף שקל לתוכן אמנותי. המשרד הסביר שהתוספת התקציבית נועדה לצורכי המשטרה, לתכנון תשתיות קבע ולהרחבת שעות ההילולה בסוף השבוע. היא אושרה בדיעבד, אחרי שפרוש כבר עזב את המשרד. פירוט ההוצאות והסבר המשרד, 16.12.2025 ↗.

בטיחות המשתתפים מחייבת הוצאה ציבורית. הביקורת כאן נוגעת להיקף ההוצאה, לחריגה ולשקיפות הפיקוח על הכסף שבאחריות משרדו. חברת ההפקה זכתה במכרז כבר ב־2022, לפני כהונתו; אין בסיס לייחס לו את בחירתה או לקבוע שההתקשרות הייתה מושחתת. מועד המכרז והמשך ההתקשרות ↗.

אוקטובר 2023–דצמבר 2025 · שר ירושלים ומסורת ישראל ובהמשך חבר כנסת

היה שר ב־7 באוקטובר; הסיבה שבגללה עזב הייתה חוק הגיוס

פרוש היה חבר הממשלה ב־7 באוקטובר והמשיך לכהן עד יולי 2025. מכתב ההתפטרות וההסבר הפומבי לפרישה עסקו בדרישות הנהגת מפלגתו בעניין הגיוס. הפרישה אינה קבלת אחריות על כישלון ההגנה על האזרחים או על הטיפול בהם לאחר האסון. הודעת ההתפטרות והחזרה לכנסת ↗.

ב־24 בדצמבר 2025 נמנע בהצבעה על הצעת הקואליציה לוועדת חקירה ״ממלכתית־לאומית״ — מתווה חלופי לוועדה הממלכתית הקיימת בחוק. ההימנעות אינה תמיכה במתווה, ואינה מוכיחה שהוא תומך בוועדה ממלכתית עצמאית. הצבעה 44946 ↗. האחריות הציבורית שלו היא כשר וחבר ממשלה; הוא לא היה מופקד על ניהול הצבא, ואין לייחס לו החלטה ביטחונית פרטנית בלי ראיה.

כהונה בממשלה והצבעות בכנסת
אחריות לממשלות היוצאותנבדק 9.9.2026
קואליציה 2022–2026 · בתפקיד ב־7.10 · שר ללא הצבעהממשלת 2020
  • בקואליציית נתניהו, הכנסת ה־25 · השר לענייני ירושלים ומסורת ישראל

    מאיר פרוש כיהן כשר לענייני ירושלים ומסורת ישראל בממשלה ה־37 מינואר 2023 עד 17 ביולי 2025, אז התפטר עם פרישת יהדות התורה מהקואליציה בשל חוק הגיוס; הוא התפטר מהכנסת במסגרת החוק הנורווגי ב־25 בינואר 2023 ושב אליה ב־17 ביולי 2025, וב־7 באוקטובר 2023 כיהן כשר.

    מאיר פרוש לא היה חבר כנסת ב־24 ביולי 2023 וב־27 במרץ 2025, לאחר שהתפטר מהכנסת במסגרת החוק הנורווגי עם מינויו לשר לענייני ירושלים ומסורת ישראל; לפיכך לא השתתף בהצבעות על ביטול עילת הסבירות (64-0) ועל שינוי הוועדה לבחירת שופטים (67-1).

    ויקיפדיה: מאיר פרוש ↗
  • בממשלת נתניהו–גנץ 2020–2021 · סגן שר החינוך

    מאיר פרוש כיהן כסגן שר החינוך בממשלת נתניהו–גנץ (הממשלה ה־35) מ־25 במאי 2020 עד 13 ביוני 2021.

    ויקיפדיה: ממשלת ישראל ה־35 ↗

ההערכה שלי

השורה התחתונה

שר בממשלת 7 באוקטובר, שפרש כדי להגן על הפטור מגיוס ודרש לתת לרוב הקואליציוני כוח לעקוף הגנה משפטית על זכויות. במשרד ירושלים ומסורת ישראל שניהל, משימות לצמצום פערים במזרח העיר לא בוצעו. במירון הודה בכישלון ניהול האירוע ב־2024, וב־2025 ההוצאה על ההילולה חרגה מהתקציב והגיעה לכ־101 מיליון שקל. העימות שלו עם נתניהו אינו קבלת אחריות על כישלונות הממשלה.

חשש לבלימת השינוי5 / 5
1 · חשש נמוך5 · חשש גבוה
יכולת ביצועניסיון רלוונטי, ביצוע לא מוכח
קצב השינויתלוי בנסיבות

הנימוק שלי לציון החשש

פרוש יודע להיאבק. הוא מוכן להתעמת עם נתניהו, לפרוש מתפקיד ולהפעיל לחץ פוליטי — כשהמטרה היא להשאיר את תלמידי הישיבות מחוץ לחובת השירות. בעיניי, זה מחדד את הכישלון המוסרי: בתוך ממשלה שאזרחיה שילמו מחיר נורא, הכוח שלו הופנה לשימור הפטור של הציבור שהוא מייצג. אחרים נדרשים להמשיך להילחם, והוא נלחם שלא לחייב את תלמידי הישיבות להצטרף אליהם.

גם המאבק שלו במערכת המשפט חושף את סדר העדיפויות הזה. הוא ביקש שהרוב הפוליטי יוכל לעקוף את ההגנות על זכויות, והציג את הגורמים המשפטיים כאויבי עולם התורה. מבחינתי, זו פגיעה בשותפות האזרחית ובדמוקרטיה למען הסדר מגזרי.

המשימות שלא בוצעו במזרח ירושלים, ניהול מירון והוצאות ההילולה מוסיפים שאלה מעשית: למען מי הופעל המשרד, ומה קיבלו האזרחים מן הכוח והתקציב שנמסרו לו? אני מכיר בהתנצלותו על כישלון מירון. היא אינה מוחקת את הרקורד, וודאי שאינה מחליפה אחריות כחבר ממשלת 7 באוקטובר. המריבה עם נתניהו אינה הופכת אותו לשותף לתיקון המדינה.

על סמך: החקיקה המשפטית · שותפות עם מפלגות ערביות · ממשלה עם הליכוד בלי נתניהו

הנימוק שלי להערכת יכולת הביצוע

לפרוש ניסיון ממושך בשלטון המקומי, בכנסת ובממשלה. הניסיון הזה אינו מספק בעיניי הוכחה לניהול מוצלח: במשרד שניהל נותרו משימות תקציביות רבות ללא ביצוע, ועל ניהול מירון ב־2024 התנצל בעצמו. את הנחישות הפוליטית שלו הפנה לשימור הפטור מגיוס.

לקבלות ולהתחייבויות בפרופיל ↑

הנימוק שלי לקצב השינוי

פרוש דרש ב־2023 פסקת התגברות ↗ ברוב שהקואליציה יכולה לגייס, כדי להבטיח את ההסדרים לחרדים, ודרש מנתניהו ללכת ↗ אם אינו יכול להעביר את ההסדר לתלמידי הישיבות. אני מעריך שהקצב שלו נגזר מהסדר הגיוס: דחיפות כשנראה שאפשר להשיגו, ומתינות כשלא.

מה ישנה את דעתי

פרוש צריך לצאת מההנהגה ולא להיות שותף לממשלה הבאה. הוא היה שר ב־7 באוקטובר, נשאר בממשלה אחרי הכישלון, ולבסוף עזב בגלל המאבק על הפטור מגיוס. בעיניי, הבטחה חדשה, הסכם אחר או מעבר בין גושים אינם מכשירים את חזרתו. בושה שהשאלה עדיין מוצגת כמי יצליח לצרף אותו לממשלה, במקום לדרוש ממנו לפנות את מקומו.