אריה דרעי
ש״ס · מס׳ 1 · מחקר עודכן 20.9.2026
במבט אחד
ראש ש״ס ושותף מרכזי בקואליציית 7 באוקטובר, שהמשיך לתמוך בהנהגת נתניהו. נאבק לשמר את הפטור לתלמידי ישיבות ותקף את הרמטכ״ל כשהזהיר מהפגיעה באכיפה, התנה תמיכה בתקציב בהסדרת תווי המזון של מפלגתו, על רקע ביקורת על העדפה ליישובים חרדיים, והצהיר שאינו מכיר בסמכות בג״ץ לאחר ניסיונות להחזירו לממשלה באמצעות שינוי החוק. בזמן שחטופים הוחזקו בעזה, מפלגתו פרשה מהממשלה בגלל הגיוס; משפחות דרשו ממנו להפעיל לחץ דומה למען יקיריהן. לא התחייב לחקירה ממלכתית עצמאית, ותיאר את 7 באוקטובר כאירוע שהציל את ישראל — אמירה שעוררה מחאה והבהרה מטעמו.
תמונה: Nati Shohat · CC BY-SA 4.0 · פרטי שימוש וחיתוך
הרשימה שהוגשה לוועדת הבחירות ↗ · לאחר סגירת ההגשה · אומת 22.9.2026
השם ברישום: דרעי אריה מכלוף
פרטים ומקורות 14 שדות מתועדים · הנחת עבודה אחת
- תאריך לידה
- 17.2.1959תאריך לידה מלא בפתיח הביוגרפיה שנקרא בעת בדיקת התמונה; הגיל מחושב לפי יום ההולדת.אריה דרעי — ויקיפדיה ↗נבדק 13.9.2026נכון למקור: 1959-02-17
- שנת לידה
- 1959ויקידאטה · אריה דרעי ↗
- ניסיון בכנסת
- חבר/ת הכנסת ה־25כנסות: 13, 14, 19, 20, 21, 22, 23, 24, 25מאגר הנתונים הפתוח של הכנסת · תפקידי אריה דרעי ↗
- ניסיון מיניסטריאלי
- כיהן/ה כשר/השר בלי תיק · משרד ראש הממשלה (1993–1993); שר הפנים · משרד הפנים (1988–1990); שר הפנים · משרד הפנים (1992–1993); שר הפנים · משרד הפנים (1993–1993); שר הכלכלה · משרד הכלכלה (2015–2015); השר לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל · המשרד לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל (2015–2019); שר הפנים · משרד הפנים (2016–2019); השר לשירותי דת · המשרד לשירותי דת (2018–2019); השר לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל · המשרד לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל (2019–2019); שר הפנים · משרד הפנים (2019–2019); שר הפנים · משרד הפנים (2019–2020); השר לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל · המשרד לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל (2019–2020); שר הפנים · משרד הפנים (2020–2020); השר לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל · המשרד לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל (2020–2020); שר הפנים · משרד הפנים (2020–2021); שר הפנים · משרד הפנים (1990–1992); שר הפנים · משרד הפנים (2021–2021); שר הפנים · משרד הפנים (2022–2023); שר הבריאות · משרד הבריאות (2022–2023); המשנה לראש הממשלה · משרד ראש הממשלה (2022–2023)מאגר הנתונים הפתוח של הכנסת · תפקידי אריה דרעי ↗
- שירות צבאי
- שירת/ה בצה״לשירות מקוצר של שלושה חודשים כמשגיח כשרות במחנה בית אלאריה דרעי – ויקיפדיה ↗
- שירות לאומי
- לא שירת/ה בשירות לאומי — הנחת עבודהלפי השירות המתועד בצה״ל.הנחות העבודה שלי — שירות וניסיון ↗
- שירות קרבי
- ללא שירות בתפקיד לחימהשירות מקוצר של שלושה חודשים כמשגיח כשרות במחנה בית אלאריה דרעי – ויקיפדיה ↗
- בכירות במערכת הביטחון
- לא בדרג בכיר במערכת הביטחוןסיווג שקבעתי לכל מועמדי הרשימה; לא נקבעה בכירות ביטחונית.כלל הסיווג שלי — בכירות ביטחונית ↗נבדק 14.9.2026
- השכלה אקדמית
- ללא תואר אקדמיבאתר הכנסת רשומים לימודים בישיבות פורת יוסף וחברון בלבד.אתר הכנסת · אריה דרעי ↗נבדק 26.9.2026
- מסגרת החינוך בבית הספר
- חרדיהמקור מתאר לימודים במתיבתא חרדית בחדרה ובהמשך בפורת יוסף החרדית-ספרדית; הסיווג מתייחס למסגרות אלה.אריה דרעי — המכלול, ראשית חייו ↗נבדק 12.9.2026
- מוסדות לימוד בבית הספר
- ישיבת פורת יוסף, ירושליםדרעי מתאר לימודים בישיבה בילדותו. זהו מוסד מתועד, לא רשימה מלאה של כל מוסדות הלימוד.אריה דרעי — טור אישי בכיכר השבת, 15.01.2015 ↗נבדק 12.9.2026
- יישוב מגורים לפי המקור
- ירושליםיישוב המגורים המתואר בביוגרפיה בעת הבדיקה; מועד עדכון פרט זה במקור אינו ידוע.אריה דרעי – ויקיפדיה ↗נבדק 12.9.2026
- שלטון מקומי
- ניסיון בשלטון המקומיחבר המועצה האזורית גוש עציון ומזכיר היישוב מעלה עמוסאריה דרעי – ויקיפדיה ↗
- כיהן בסיעה אחרת
- כיהן/ה רק מטעם הרשימה הנוכחית או קודמתהכל הסיעות שכיהן בהן שייכות לרשימה הנוכחית או לקודמתהמאגר הנתונים הפתוח של הכנסת · תפקידי אריה דרעי ↗
הגיל חושב מתאריך הלידה ל־3.10.2026.
זרם החינוך מתייחס ללימודים, לא לזהות דתית. יישוב המגורים לפי המקור וייתכן שהשתנה. שדה חסר לא אומת.
רקע וקבלות
יושב ראש ש״ס וממייסדי התנועה, שכיהן בין היתר כשר הפנים, שר הכלכלה והשר לפיתוח הפריפריה, ועומד בראש רשימת המפלגה לכנסת ה־26. בתחילת הכנסת ה־25 מונה לשר הפנים והבריאות; בינואר 2023 פוטר בעקבות פסילת מינויו בבג״ץ, והמשיך לכהן כחבר כנסת וכראש ש״ס. סיום כהונתו כשר ↗; רשימת ש״ס לכנסת ה־26 ↗.
יו״ר ש״ס; שר הפנים לשעבר; כהונות בכנסת החל מ־1992
קבלות מעשיות
התחייבויות לביצוע
עמדות
חמש סוגיות השינוי
3 מתוך 5 עם עמדה ברורה · כולן בולמות שינוי✕עמדה ברורה · בולמת שינוי≈עמדה מסויגתקו הרשימה בלבד
ממשלה עם נתניהו: תמיכה מוצהרת בראשותו✕עמדה ברורה · בולמת שינויאמירה מתועדת
דרעי הכריז ביולי 2026 על תמיכה בנתניהו לראשות הממשלה, והציג אותו כמנהיג הגוש של המפלגות החרדיות. הוא תומך בהרחבת הממשלה בתנאי שגוש נתניהו יהיה הבסיס והרוב שלה. דבריו בריאיון, בסיקור ynet ↗.
ממשלה עם הליכוד בלי נתניהו: שולל חלופה ומתנה בחוק הגיוס✕עמדה ברורה · בולמת שינויאמירה מתועדת
דרעי מתנה הצטרפות לממשלה בהסדרת מעמדם של לומדי התורה, וממשיך להעדיף את גוש נתניהו. ביולי 2026 האשים את המחנה בראשות איזנקוט בעוינות ליהדות. תנאי ההצטרפות ↗; דבריו על איזנקוט ועל הגוש ↗.
ועדת חקירה ממלכתית: נמנע מלהתחייב לוועדה ממלכתית≈עמדה מסויגתניסוחים בהיקף שונה
דרעי קרא בינואר 2025 לוועדה שתזכה להסכמה רחבה, בלי להתחייב למנגנון של ועדת חקירה ממלכתית. זאת גם אחרי שחברי סיעתו הביעו תמיכה במנגנון הממלכתי. נאומו בוועידת ש״ס ↗.
החקיקה המשפטית: ערער על סמכות בג״ץ ותמך בהחלשת הפיקוח על השלטון✕עמדה ברורה · בולמת שינויפעילות מתועדת
דרעי הודיע ביולי 2026 שימליץ להימנע מייצוג בדיון בבג״ץ על חוק המעצרים, בטענה שהתוצאה ידועה מראש. הריאיון בכיכר השבת ↗. ב־27.3.2025 הצביע בעד שינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים ↗, וב־15.7.2026 בעד חוק היועץ המשפטי לממשלה ↗. המהלכים נוגעים לעצמאות הגורמים שמפקחים על הממשלה וליכולתם להציב לה גבולות.
שותפות עם מפלגות ערביות: שולל שותפות עם מפלגות ערביות — ברירת המחדל של הגושקו הרשימה בלבדהערכה על בסיס השתייכות מפלגתית
ברירת המחדל לרשימות הגוש היא שלילת שותפות עם מפלגות ערביות, כל עוד לא נמצאה עדות אחרת אצל המועמד עצמו. בפברואר 2026 ניהל נתניהו קמפיין נגד ממשלה בשותפות עם מי שכינה תומכי טרור. לצד זאת, נתניהו ודרעי עצמם ניהלו מגעים עם רע״ם ב־2021, ואם מגעים כאלה ישיגו להם הישרדות פוליטית בעתיד, לא מן הנמנע שישנו שוב את עורם. זו ברירת מחדל של גוש ולא אמירה אישית מתועדת.
הבסיס המפלגתי ↗הסימון הצבעוני מראה אם מצאתי למועמד עמדה ברורה בסוגיה, וכך היא נספרת גם בהשוואת המפלגות. בעמדה ברורה הצבע והסימן מראים גם את כיוונה: ✓ לעמדה שתומכת בשינוי, ✕ לעמדה שבולמת אותו. השאלה אם העמדה מספיקה לי ומה משקלה מופיעה בכותרת ובפירוט. התווית שלצדו מתארת את סוג התיעוד, ולכן עמדה ברורה יכולה להישען על תיעוד חלקי, ואמירה מתועדת אינה תמיד מכריעה בסוגיה.
עמדות לפי תחום
תיעוד ב־4 מתוך 6 תחומים · עמדה ממוקדת אחתדמוקרטיה, שלטון החוק והגבלת כוחדרעי תמך בשינוי כללי הכשירות והפיקוח על מינוי שרים לאחר פסילת מינויו, ובהמשך הודיע שאינו מכיר בסמכות בג״ץ בדיון על חוק המעצרים למשתמטים. עמדתו מצמצמת את הביקורת השיפוטית על החלטות פוליטיות הנוגעות גם אליו ולמפלגתו.
עצמאות המשפט, תקשורת חופשית, מחאה ובלמים על השלטון.
ההצעה להגבלת הביקורת על מינוי שרים עברה קריאה ראשונה ב־2023; אין כאן קביעה שהושלמה לחוק.
סיכום התיעוד · נבדק 22.9.2026שוויון, זכויות הפרט ודת ומדינה — חסר תיעוד אישי: בוררות בבתי דין דתיים — הצבעה · זכויות נשים ושוויון מגדרי · זכויות להט״ב.
ביטחון, הסכסוך והסדר מדיניגיוס חרדים: פטורתיעוד נקודתי
מטרות מדיניות וביטחוניות, הפעלת כוח, הסדרים וחלוקת חובות השירות.
גיוס חרדיםפטור
אמירה מתוארכת · 16.7.2026
דחה ביולי 2026 מכסות גיוס לתלמידי ישיבות והגן על זכותו של כל המבקש ללמוד תורה להישאר בישיבה.
יש הקשר נוסף או הסתייגות בתיעוד — בפירוט המקור.
המקור וההקשר
כל מי שנפשו חשקה בתורה – ישב וילמד תורהריאיון אריה דרעי בכיכר השבת: גיוס, מעצרים וסמכות בג״ץ ↗
ב־11.6.2024 הצביע בעד החלת דין רציפות על הצעת חוק שכללה יעדי גיוס וסנקציות מוסדיות (הצבעה 41074). ביולי 2026 דחה בריאיון חלוקה למכסות של לומדים ומתגייסים. ב־14.7.2026 הצביע בעד הקפאת מעצרי תלמידי ישיבות (הצבעה 46670).
נבדק 20.9.2026 · תיעוד אישי, ללא השלמה מעמדת המפלגה.
מדינה פלסטינית — אין במאגר עמדה אישית מתועדת.
ריבונות וסיפוח — אין במאגר עמדה אישית מתועדת.
כלכלה, חלוקת משאבים ויוקר המחיהדרעי מקדם סיוע באמצעות תווי מזון ונאבק על הקריטריונים לחלוקתם. מחקר טאוב מצא שהמסלול השתפר, אך נותר יתרון יחסי ליישובים חרדיים בהשוואה לשיעור העוני, לצד חסר בקבוצות אחרות.
מיסוי, תחרות, דיור, זכויות עובדים וחלוקת העלויות והמשאבים.
זהו תיעוד של כלי חלוקה מסוים. הפער היישובי אינו אומר שכל מקבל חרדי אינו נזקק, והמקורות אינם מסכמים את מדיניות המיסוי של דרעי.
סיכום התיעוד · נבדק 22.9.2026שירותים ציבוריים והזדמנות שווה — חסר תיעוד אישי: חינוך, ליבה ושוויון הזדמנויות.
תיעוד נקודתי יש תיעוד בחלק מהתחום, ואין להסיק ממנו עמדה מלאה בכל התחום. חוסר תיעוד אינו עמדה, ואין להסיק ממנו אם הייתה פעילות בנושא. ״נבדק״ הוא מועד הבדיקה; תאריכי האירועים מופיעים בגוף הסעיף.
התנהלות במבחן המעשה
מקרים מתועדים של פשרות, עקביות וביצוע. אין כאן ציון כולל או מסקנה על תכונת אופי.
נחישות ועמידה בלחץאיום תקציבי למען מסלול הסיוע שקידם
בדצמבר 2025 דרעי התנה תמיכה בתקציב בהסדרת הקריטריונים לתווי מזון, שלטענתו פגעו במשפחות חרדיות.
האיום מתועד; לא אומת כאן אם מומש או אילו ויתורים השיג. עמידה על דרישה אינה כשלעצמה הוכחה שהחלוקה שוויונית.
לחץ לשמר את מסלול תווי המזון של ש״ס, שהחלוקה בו העדיפה יישובים חרדיים ביחס לעוני ←
נבדק 22.9.2026בהירות ועשייה
תומך בהמשך הנהגת נתניהו, מתנגד לחיוב תלמידי ישיבות בגיוס ומערער על סמכות בג״ץ. הקריאה שלו לחקירה בהסכמה אינה התחייבות לוועדת חקירה ממלכתית. ביחס לשותפות קואליציונית עם מפלגות ערביות אין כאן עמדה אישית עדכנית מתועדת.
רקורד ואחריות
רקורד ואחריות בכנסת ה־25 · החלטות, מעשים והתבטאויות בזמן הכהונה · נבדק 20.9.2026
נאבק להגן על אי־גיוס תלמידי ישיבות, ותקף את הרמטכ״ל שהזהיר מהגבלת האכיפה
דרעי פעל מול ישראל כ״ץ להסדרת מעמד תלמידי הישיבות מיד לאחר שמונה לשר הביטחון. בדצמבר 2024 אמר שעובדים עם כ״ץ מדי יום, והבהיר שהמטרה הראשונה היא למנוע מבני הישיבות להיחשב עריקים. אלה היו סדרי העדיפויות שהציג במהלך המלחמה. דבריו בריאיון לרדיו קול חי, בסיקור ישראל היום, 12.12.2024 ↗.
ביולי 2026 הגן על החוק להגבלת מעצרי תלמידי ישיבות, דחה קביעת מכסות שיחייבו חלק מהלומדים להתגייס, ותקף את הרמטכ״ל אייל זמיר על אזהרתו מפני החוק. הוא אמר שזמיר ״איבד את זה״ והאשים אותו בסיוע למחנה השמאל. לטענתו, המעצרים אינם מביאים מתגייסים. הריאיון הישיר בכיכר השבת, 16.7.2026 ↗.
דרעי גם התנה הצטרפות לממשלה הבאה בהסדרת מעמד לומדי התורה. המשמעות היא שימוש בכוח הקואליציוני להגנת קבוצה מחובת השירות, בשעה שהאחריות להגנת המדינה מוטלת על המשרתים. תנאי הכניסה לקואליציה שפורסם בשמו בביטאון ש״ס ↗.
ש״ס בראשותו פרשה בגלל הגיוס; משפחות החטופים דרשו שיפעיל לחץ גם למענן
דרעי הביע תמיכה בעסקת חטופים והכיר בדצמבר 2024 באחריות הממשלה לכך שלא הגנה עליהם מספיק. באותו ריאיון לא הציב את העסקה כתנאי להמשך כהונת הממשלה. באשר לגיוס, תיאר עבודה יומיומית מול שר הביטחון כדי להסדיר את מעמד תלמידי הישיבות. דבריו על העסקה, אחריות הממשלה והגיוס, 12.12.2024 ↗.
דרעי נדרש בידי משפחות חטופים לתרגם את תמיכתו ללחץ פוליטי ממשי. כבר ביולי 2024 פנה אליו עומר שתיוי, אחיו של עידן, ודרש שיציב אולטימטום לנתניהו כפי שעשה בנושאים אחרים. הוא ביקש שש״ס תעזוב את הממשלה אם נתניהו ידחה עסקה שמערכת הביטחון תומכת בה. הפנייה הפומבית לדרעי, 24.7.2024 ↗.
ביולי 2025 הודיעה ש״ס בראשות דרעי על פרישת שריה מהממשלה בשל המחלוקת על חוק הגיוס. היא נשארה בקואליציה והודיעה שלא תתמוך באי־אמון עד אחרי הפגרה. באותה הודעה קראה לקדם עסקת חטופים והבטיחה לתמוך בה, אך העילה לפרישה הייתה הגיוס. החלטת ש״ס והקריאה לעסקה, 16.7.2025 ↗. משפחות חטופים מחו אז בפני הח״כים החרדים על כך שהתפטרו בגלל הגיוס, אך לא בגלל שיקיריהן טרם הוחזרו. מחאת המשפחות בכנסת ↗.
לחץ לשמר את מסלול תווי המזון של ש״ס, שהחלוקה בו העדיפה יישובים חרדיים ביחס לעוני
דרעי קידם תקציב של מיליארד שקל לתווי מזון ב־2023–2024 במסלול שהתבסס בעיקר על הנחה בארנונה. הביקורת המקצועית הייתה שהקריטריונים אינם מזהים היטב מצוקה תזונתית ומשאירים נזקקים מחוץ לסיוע. המסלול שקידם והביקורת על הקריטריונים, ynet, מאי 2023 ↗.
מחקר מרכז טאוב מצא שגם בסבב החלוקה של סוף 2023 ו־2024, אחרי תיקון הקריטריונים, היישובים החרדיים היו קבוצת היישובים היחידה שבה שיעור המשפחות שקיבלו תווים היה גבוה משיעור המשפחות העניות. בקבוצות האחרות נותר פער בכיוון ההפוך. המחקר מצא גם שיפור לעומת הסבב הראשון. זו ראיה להטיה בחלוקה ביחס לעוני; היא אינה אומרת שכל מקבל חרדי לא היה נזקק. תמונת מצב המדינה 2025, עמ׳ 60 ↗.
בדצמבר 2025 איים דרעי שלא לתמוך בתקציב אם לא יוסדרו הקריטריונים לתווים. ברקע עמדה העברת החלוקה למשרד הרווחה ודרישה לקריטריונים מקצועיים ושוויוניים. דרעי טען שהשינוי מפלה משפחות חרדיות; האוצר דרש להתבסס על איתור מצוקה בידי מחלקות הרווחה. המחלוקת נגעה לשאלה מי יקבל את הכסף, ולא לעצם הצורך לעזור למשפחות עניות. האיום, עמדת דרעי והמחלוקת על הקריטריונים, כלכליסט, 8.12.2025 ↗.
חזר לממשלה לאחר שינוי חוק שנועד להכשירו, והגיב לפסילת מינויו בהבטחה לעקוף את המחסום
דרעי מונה בסוף 2022 לשר הפנים והבריאות לאחר תיקון חוק־יסוד: הממשלה, שהסיר את חסם הכשירות הנוגע למאסר על תנאי. בינואר 2023 נפסל מינויו ברוב של עשרה שופטים מול אחד: רוב השופטים הצביעו על חוסר סבירות קיצוני נוכח הרשעותיו, וחלקם קבעו מניעות הנובעת מהמצג שהציג בהליך הפלילי על פרישתו מהחיים הפוליטיים. הרקע לתיקון ולפסילה, המכון הישראלי לדמוקרטיה ↗; פירוט נימוקי השופטים ↗.
בתגובה לפסילה הבטיח דרעי: ״יסגרו לנו את הדלת, ניכנס דרך החלון. יסגרו לנו את החלון נפרוץ את התקרה״. הקואליציה קידמה בהמשך את ״חוק דרעי 2״, שנועד למנוע ביקורת שיפוטית על מינוי שרים מעבר לתנאי הכשירות הכתובים; הוא עבר בקריאה ראשונה במרץ 2023. תגובת דרעי ↗; אישור ההצעה בקריאה ראשונה ↗.
הניסיון להחזירו לתפקיד כרך את האינטרס האישי שלו בהחלשת ההגנות מפני מינויים פסולים. הסרת הביקורת הייתה מגבילה גם את יכולתם של אזרחים לתקוף מינויים אחרים הפוגעים בטוהר המידות. מדובר בשינוי כללי הפיקוח על הממשלה כדי להתגבר על פסילה מסוימת, ולא רק בוויכוח על זהות השר. הסבר השלכות ההצעה ↗.
ביולי 2026 הודיע דרעי שימליץ לסיעות החרדיות לא לשלוח ייצוג לדיון בבג״ץ על חוק המעצרים, והצהיר: ״אנחנו לא מכירים בסמכות שלכם״. הריאיון בכיכר השבת ↗.
קרא לחקירה בהסכמה, בלי להתחייב למנגנון הממלכתי העצמאי
דרעי קרא בינואר 2025 להקים ועדת חקירה שתהיה מקובלת על רוב הציבור, בלי לומר שהוא תומך בוועדת חקירה ממלכתית. הדברים נאמרו אחרי שחברי סיעתו ינון אזולאי ויוסף טייב הביעו תמיכה בוועדה ממלכתית, בזמן שהקואליציה קידמה חלופה פוליטית. נאומו והעמדות בש״ס, ynet ↗.
דרעי לא היה שר ב־7 באוקטובר: כהונתו הסתיימה בינואר 2023. הוא היה חבר כנסת וראש מפלגה מרכזית בקואליציה, ובהמשך השתתף בפורומים ביטחוניים מצומצמים. האחריות הציבורית הנבחנת כאן היא של שותף להנהגה שממשיכה להחזיק בשלטון, ולא של מי שפיקד על מערכות ההתרעה. סיום כהונתו כשר ↗; תיאור השתתפותו בפורומים בריאיון מיולי 2026 ↗.
אמר ש־7 באוקטובר הציל את ישראל; אחרי המחאה הבהיר שלא התכוון לפטור איש מאחריות
דרעי אמר ביוני 2025, בריאיון לינון מגל בערוץ 14, שישראל ספגה מכה נוראה ב־7 באוקטובר, אך הוסיף שהיא הצילה את עם ישראל. משפחות שכולות מחו על הצגת האסון בדרך הזאת ודרשו חקירה ממלכתית. דבריו בריאיון ובהקשרם ↗; תגובת המשפחות ↗.
דוברות ש״ס הבהירה למחרת שכוונתו הייתה שהטבח חשף את תוכניות האויב והוביל לפעולה נגדו, ושלא ביקש להמעיט באסון או לפטור איש מאחריות. עוד נמסר בשמו צער כלפי מי שנפגע מהאופן שבו הוצגו הדברים. ההבהרה המלאה, 23.6.2025 ↗.
כהונה בממשלה והצבעות בכנסת
- בקואליציית נתניהו, הכנסת ה־25 · שר הפנים ושר הבריאות (עד ינואר 2023); ח״כ ויו״ר ש״ס
אריה דרעי כיהן כשר הפנים ושר הבריאות בממשלה ה־37 מ־29 בדצמבר 2022 ועד שפוטר על ידי נתניהו בעקבות פסיקת בג״ץ (הפיטורים נכנסו לתוקף ב־24 בינואר 2023), והמשיך לכהן כחבר הכנסת ה־25 ויו״ר ש״ס בקואליציה; ב־7 באוקטובר 2023 כיהן כח״כ. ביולי 2025 התפטרו שרי ש״ס מהממשלה אך הסיעה נותרה בקואליציה.
N12: נתניהו פיטר את דרעי בעקבות פסיקת בג״ץ ↗ - הצבעה בעד החקיקה המשפטית · ח״כ בקואליציה מטעם ש״ס
אריה דרעי כיהן כחבר כנסת מטעם ש״ס בקואליציה ב־24 ביולי 2023, כשתיקון חוק־יסוד: השפיטה (ביטול עילת הסבירות) אושר ברוב של 64 תומכים ללא מתנגדים בהחרמת האופוזיציה, וגם ב־27 במרץ 2025 כשאושר שינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים ברוב של 67 מול 1.
חדשות 13: ברוב של 64-0 אושר ביטול עילת הסבירות ↗ - בממשלת נתניהו–גנץ 2020–2021 · שר הפנים והשר לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל
אריה דרעי כיהן כשר הפנים והשר לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל בממשלת נתניהו–גנץ מ־17 במאי 2020 עד 13 ביוני 2021, והתפטר מהכנסת ביוני 2020 במסגרת החוק הנורווגי.
ויקיפדיה: ממשלת ישראל ה־35 ↗
ההערכה שלי
ראש ש״ס ושותף מרכזי בקואליציית 7 באוקטובר, שהמשיך לתמוך בהנהגת נתניהו. נאבק לשמר את הפטור לתלמידי ישיבות ותקף את הרמטכ״ל כשהזהיר מהפגיעה באכיפה, התנה תמיכה בתקציב בהסדרת תווי המזון של מפלגתו, על רקע ביקורת על העדפה ליישובים חרדיים, והצהיר שאינו מכיר בסמכות בג״ץ לאחר ניסיונות להחזירו לממשלה באמצעות שינוי החוק. בזמן שחטופים הוחזקו בעזה, מפלגתו פרשה מהממשלה בגלל הגיוס; משפחות דרשו ממנו להפעיל לחץ דומה למען יקיריהן. לא התחייב לחקירה ממלכתית עצמאית, ותיאר את 7 באוקטובר כאירוע שהציל את ישראל — אמירה שעוררה מחאה והבהרה מטעמו.