שירן בן דוד עוזרי

ישר! · מס׳ 32 · מחקר עודכן 9.9.2026

עמדות בנושאים נוספים 0 מתוך 3 נושאים עם תיעוד אישי

גיוס חרדים, מדינה פלסטינית וריבונות. המידע אינו משוקלל בציון החשש; התאריכים מתייחסים לתיעוד שנמצא.

גיוס חרדיםאין תיעוד אישי במאגר

אין במאגר תשובה אישית מתועדת בנושא. אין להסיק מכך תמיכה או התנגדות.

מדינה פלסטיניתאין תיעוד אישי במאגר

אין במאגר תשובה אישית מתועדת בנושא. אין להסיק מכך תמיכה או התנגדות.

ריבונות וסיפוחאין תיעוד אישי במאגר

אין במאגר תשובה אישית מתועדת בנושא. אין להסיק מכך תמיכה או התנגדות.

תמונה: אתר ישר!

הרשימה שהוגשה לוועדת הבחירות ↗ · לאחר סגירת ההגשה · אומת 7.9.2026
השם ברישום: בן דוד עוזרי שירן

תואר ראשוןבאר יעקב (לפי מקור)

פרטים ומקורות 3 שדות מתועדים

מגדר: אישהשירן בן דוד עוזרי - ישר! עם איזנקוט (עמוד צוות) ↗נבדק 12.9.2026
השכלה אקדמית: תואר ראשוןשירן בן דוד עוזרי - ישר! עם איזנקוט (עמוד צוות) ↗נבדק 12.9.2026
יישוב מגורים לפי המקור: באר יעקבשירן בן דוד עוזרי – Yashar, official biography ↗נבדק 12.9.2026

זרם החינוך מתייחס ללימודים, לא לזהות דתית. יישוב המגורים לפי המקור וייתכן שהשתנה. שדה חסר לא אומת.

עורכת דין, מייסדת ויושבת ראש התנועה לזכויות מאומצים, שנמסרה לאימוץ בגיל שישה ימים. הובילה את המאבק הציבורי לשינוי סעיף 34 לחוק אימוץ ילדים, שאסר על מאומצים לספר בפומבי את סיפורם, והופיעה בדיוני הוועדה המיוחדת לזכויות הילד בכנסת ה־20. היא מוצבת במקום ה־32 ברשימת ישר!. פרוטוקול הוועדה, 2.3.2016 ↗; הרשימה המלאה ↗.

יו״ר התנועה לזכויות מאומצים; ללא כהונה בכנסת

יכולת ביצועניסיון רלוונטי, ביצוע לא מוכח

עורכת דין שהקימה את התנועה לזכויות מאומצים והובילה מאבק שהסתיים בתיקון מס׳ 10 לחוק האימוץ (2017). תוצאה חקיקתית בתחום אחד, מחוץ למערכת; אין רקורד ניהולי או ציבורי רחב יותר.

לקבלות ולהתחייבויות בפרופיל ←

מה בודקת ההערכה?

שלוש רמות, בנפרד מציון החשש. רקורד ביצוע מתועד: עמד בראש רשות נבחרת, משרד ממשלתי מרכזי, ועדת כנסת מרכזית או ארגון ארצי, או הוביל חוק עד להשלמתו. ניסיון רלוונטי, ביצוע לא מוכח: תפקיד בלי תוצאה שאפשר לבדוק. סגן אינו ראש, שר במשרד שולי בלי תוצאה מתועדת, ורקורד צבאי בלבד, כולם כאן. לא נמצא רקורד ביצוע: תפקידי מטה, פעילות מחאה או עיסוק מקצועי בלי תפקיד ביצועי. חסר מידע אינו אפס יכולת.

זו הערכה שלי של ניסיון, שיקול דעת ויכולת לעבוד מהר וביסודיות בכמה חזיתות, על סמך הקבלות וההתחייבויות שבפרופיל. היא אינה תחזית.

עמדות, קבלות והתחייבויות — מה ההבדל?

שוויון ושותפות אזרחית: זכויות שוות, התנגדות לאפליה, חלוקת משאבים ושותפות בקבלת החלטות. דרישה להשתתפות חרדים בשירות או בעבודה אינה לבדה עדות למחויבות לשוויון אזרחי רחב. שותפות עם מפלגה ערבית נבחנת בנפרד מעשייה אזרחית משותפת.
קבלות מעשיות: חוקים שהתקדמו, הצבעות, עבודת פיקוח, תקציבים, ביצוע ברשות מקומית או פעילות ציבורית שהניבה תוצאה. כהונה בכנסת, ניהול עיר ופעילות מחאה הם סוגי ניסיון שונים; תואר תפקיד לבדו אינו הישג.
התחייבויות לביצוע: מה בדיוק ייעשה, באיזה מועד, באמצעות איזה חוק או החלטה, ועל מה המועמד מתחייב שלא להתפשר. תמיכה עקרונית בנושא אינה כשלעצמה התחייבות לביצוע או ללוח זמנים.

קבלות מעשיות

הופיעה במרץ 2016 בוועדה המיוחדת לזכויות הילד כנציגת התנועה לזכויות מאומצים בדיון על סעיף איסור הגילוי בחוק אימוץ ילדים, שבסופו דרשה הוועדה לשנות את הסעיף.
למקור ↗
הופיעה ביוני 2018 בוועדה לזכויות הילד כיו״ר התנועה לזכויות מאומצים, ומתחה ביקורת על הליכי הסינון ועל השירות למען הילד.
למקור ↗
המאבק הגיע לחקיקה שהושלמה: חוק אימוץ ילדים (תיקון מס' 10), התשע"ז–2017 התקבל ופורסם ב־27.2.2017, והצעות החוק הפרטיות "ביטול איסור הפרסום לגבי פרסום שנעשה בהסכמה" (פ/2950, פ/2952) מוזגו בו לפי מאגר החקיקה.
למקור ↗

אחריות לממשלות היוצאותלא נמצא רישום · נבדק 9.9.2026

מה נבדק כאן?

רישום עובדתי, לא הערכה: חברות בקואליציית נתניהו בכנסת ה־25 (מדצמבר 2022), הצבעה בעד תיקון עילת הסבירות ב־24.7.2023 (עבר 64–0 בהחרמת האופוזיציה) ובעד שינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים במרץ 2025, ישיבה בממשלת נתניהו–גנץ ב־2020–2021, והצטרפות לממשלת החירום באוקטובר 2023. לכל פריט מקור. שרים שהתפטרו מהכנסת לפי ״החוק הנורבגי״ (שר שמפנה את מושבו בכנסת למועמד הבא ברשימה) לא היו חברי כנסת במועד ההצבעה ולכן אינם נמנים עם המצביעים, אף שישבו בממשלה שקידמה את החקיקה; הם מסומנים כחברי קואליציה עם הערה ״שר ללא הצבעה״. ״לא נמצא רישום״ פירושו שבבדיקה מתועדת לא אותרה חברות או הצבעה כאלה.

הסימון מתאר מה היה, ולא מה יעשה המועמד. הוא מוצג כדי שאפשר יהיה לבדוק בעצמכם את האחריות למי שאפשרו את מהלכי הממשלה, כמתואר בעמוד ״למה נדרש שינוי״.

מצב המחקר במאגר0 מתוך 5 סוגיות עם אסמכתא

תיעודתיעוד מסויג או היסטוריחיפוש ללא ממצאטרם נבדק

חיפשנו ללא ממצא: 5

הסיכום מתאר את עבודת המחקר שלנו, ולא את עמדות המועמד.

״חיפשנו ללא ממצא״ פירושו שבחיפוש המתועד לא אותרה אסמכתא מתאימה. ״טרם נבדקו״ פירושו שבדיקת הסוגיות לא הושלמה. את היקף החיפוש והמקורות אפשר לקרוא בהמשך.

ממשלה עם נתניהו — לא נמצאה אמירה

לא נמצאה תשובה בחיפוש

לא נמצאה התבטאות שלה על ממשלה בראשות נתניהו או על תמיכה בה.

ממשלה עם הליכוד — לא נמצאה עמדה

לא נמצאה תשובה בחיפוש

לא נמצאה אמירה שלה על שותפות עם הליכוד. חיפוש שמה לצד הליכוד העלה רק אזכורים של מועמדים אחרים ברשימת הליכוד, ללא קשר אליה.

ועדה ממלכתית — לא נמצאה אמירה

לא נמצאה תשובה בחיפוש

לא נמצאה התבטאות שלה על ועדת חקירה ממלכתית ל־7 באוקטובר.

מערכת המשפט — עשייה חקיקתית בלי עמדה על הרפורמה

לא נמצאה תשובה בחיפוש

הובילה בכנסת מאבק לשינוי סעיף איסור הגילוי בחוק אימוץ ילדים, ואמרה בוועדה שהחוק סותם את הפיות ומונע ביקורת על השירות למען הילד. לא נמצאה אצלה עמדה על החקיקה המשפטית של 2023 ואילך. הפרוטוקול, 2.3.2016 ↗.

שותפות עם ערבים — לא נמצאה עמדה

לא נמצאה תשובה בחיפוש

לא נמצאה אמירה שלה על שותפות אזרחית או קואליציונית עם מפלגות ערביות.

בהירות ועשייה

בתחום שלה העמדות חדות ומנומקות, לרבות ביקורת ישירה על השירות למען הילד. מחוץ לתחום הזה אין חומר: לא נמצא ריאיון, טור או פוסט שבו התבטאה בסוגיות הארציות.

השורה התחתונה

בן דוד עוזרי הביאה מאבק אזרחי לשולחן הכנסת והשיגה שינוי בחוק, וזו עשייה אמיתית מול מערכת ממשלתית. עם זאת אין בפרסומים שנפתחו כל עמדה שלה על נתניהו, על הליכוד, על ועדת החקירה, על החקיקה המשפטית או על שותפות עם ערבים.

חשש לבלימת השינוי3 / 5

1 · חשש נמוך5 · חשש גבוה

יש לה מאבק אזרחי מתועד שהגיע לוועדות הכנסת והוביל לשינוי סעיף איסור הגילוי בחוק האימוץ, אבל לא מצאתי אצלה שום התבטאות על ועדת החקירה, על החקיקה המשפטית או על שותפים לממשלה. בלי אלה אינני יודע היכן תעמוד ברגע לחץ קואליציוני.

מה ישנה את דעתיהתחייבות אישית שלה לוועדת חקירה ממלכתית לפי חוק ולסירוב לממשלה בהשתתפות הליכוד, יחד עם עמדה על שותפות עם מפלגות ערביות, תשפר את הציון ל־1.

על סמך: ועדה ממלכתית · ממשלה עם נתניהו · מערכת המשפט

מה אומר הציון?

הסולם מבטא חשש שהמועמד יעכב או יבלום את השינוי המתואר בעמוד ״למה נדרש שינוי״: 1 — חשש נמוך, 3 — קיים חשש (או תמונה לא ברורה), 5 — חשש חמור.

הציון מודד מחויבות ונחישות מול פשרות. הוא אינו מודד יכולת ביצוע; לזו יש הערכה נפרדת בפרופיל. זה אינו חישוב של הסיכוי לעריקה. צירפתי את המקורות ואת מה שעדיין חסר, כדי שתוכלו לבדוק את השיקולים שלי ולחלוק עליהם.