עוד כיסא.בחירות 2026 / עוד כיסא

אמיר אוחנה

הליכוד · מס׳ 3 · מחקר עודכן 20.9.2026

במבט אחד

יו״ר הכנסת מטעם הליכוד וחבר הקואליציה ב־7 באוקטובר. קידם אי־הכרה בפסיקות בג״ץ והדיר את נשיא העליון והיועצת המשפטית מאירוע ממלכתי. התנגד למינוי חוקרי האסון בידי נשיא העליון. בתקופתו משפחות שכולות נבלמו בכוח בכניסה ליציע הכנסת; בהמשך הסיר את סיכת החטופים כשחללים עוד נותרו בעזה. ועדת מירון הטילה עליו אחריות אישית והמליצה שלא יחזור לתפקיד השר לביטחון הפנים.

תמונה: Avi Ohayon / Government Press Office of Israel · CC BY-SA 3.0 · פרטי שימוש וחיתוך

הרשימה שהוגשה לוועדת הבחירות ↗ · לאחר סגירת ההגשה · אומת 22.9.2026
השם ברישום: אוחנה אמיר

בן כ־50ח״כ מכהןשר בעבר או בהווהתואר ראשוןחינוך ממלכתי (עברי)תל אביב-יפו
פרטים ומקורות 12 שדות מתועדים · 2 הנחות עבודה
ניסיון בכנסת
חבר/ת הכנסת ה־25כנסות: 20, 21, 22, 23, 24, 25מאגר הנתונים הפתוח של הכנסת · תפקידי אמיר אוחנה ↗
ניסיון מיניסטריאלי
כיהן/ה כשר/השר המשפטים · משרד המשפטים (2019–2019); שר המשפטים · משרד המשפטים (2019–2020); שר המשפטים · משרד המשפטים (2020–2020); השר לביטחון הפנים · המשרד לביטחון הפנים (2020–2021); השר לביטחון הפנים · המשרד לביטחון הפנים (2021–2021)מאגר הנתונים הפתוח של הכנסת · תפקידי אמיר אוחנה ↗
שירות צבאי
שירת/ה בצה״לחיל המשטרה הצבאית: קצין חקירות תאונות דרכים, מפקד בסיס מצ"חאמיר אוחנה – ויקיפדיה ↗
שירות לאומי
לא שירת/ה בשירות לאומי — הנחת עבודהלפי השירות המתועד בצה״ל.הנחות העבודה שלי — שירות וניסיון ↗
שירות קרבי
ללא שירות בתפקיד לחימהחיל המשטרה הצבאית: קצין חקירות תאונות דרכים, מפקד בסיס מצ"חאמיר אוחנה – ויקיפדיה ↗
בכירות במערכת הביטחון
לא בדרג בכיר במערכת הביטחוןדרגה לפי ויקידאטה: רב סרןויקידאטה · אמיר אוחנה ↗
השכלה אקדמית
תואר ראשוןעורך דין, בוגר משפטים במסלול האקדמי המכללה למינהל.אמיר אוחנה — ויקיפדיה ↗נבדק 12.9.2026
מסגרת החינוך בבית הספר
ממלכתי (עברי)סמל מוסד 660274, סוג פיקוח ממלכתי, מעמד רשמי, חינוך התיישבותי. אומת גם ב-data.gov.il ("פיקוח" = מ"מ). הסיווג תלוי בזיהוי המוסד, שמקורו בקטגוריית ויקיפדיה בלבד.בית ספר מבואות הנגב, שובל — אולסקול ↗נבדק 12.9.2026
מוסדות לימוד בבית הספר
תיכון מבואות הנגב, שובל (מועצה אזורית בני שמעון)הזיהוי מבוסס על קטגוריית ויקיפדיה בערך ועל ויקינתונים (P69 = מבואות הנגב), ולא על מקור עיתונאי עצמאי; הקביעה אינה ממוקרת בגוף הערך. תואם את גוף הערך: בנעוריו עברה משפחתו מבאר שבע ללהבים, ותלמידי להבים משתלבים במבואות הנגב מתחילת שנות ה-90, בדיוק בשנות התיכון שלו (יליד 1976). מומלץ אימות נוסף.אמיר אוחנה — ויקיפדיה (קטגוריה: בוגרי תיכון מבואות הנגב) ↗נבדק 12.9.2026
יישוב מגורים לפי המקור
תל אביב-יפויישוב המגורים המתואר בביוגרפיה בעת הבדיקה; מועד עדכון פרט זה במקור אינו ידוע.אמיר אוחנה – ויקיפדיה ↗נבדק 12.9.2026
שלטון מקומי
ללא ניסיון בשלטון המקומי — הנחת עבודההביוגרפיה בוויקיפדיה אינה מזכירה תפקיד נבחר ברשות מקומית.אמיר אוחנה — ויקיפדיה ↗נבדק 25.9.2026
כיהן בסיעה אחרת
כיהן/ה רק מטעם הרשימה הנוכחית או קודמתהכל הסיעות שכיהן בהן שייכות לרשימה הנוכחית או לקודמתהמאגר הנתונים הפתוח של הכנסת · תפקידי אמיר אוחנה ↗

הגיל משוער ומבוסס על שנת הלידה בלבד, ללא יום וחודש ל־3.10.2026.

זרם החינוך מתייחס ללימודים, לא לזהות דתית. יישוב המגורים לפי המקור וייתכן שהשתנה. שדה חסר לא אומת.

רקע וקבלות

יושב ראש הכנסת ה־25 מאז דצמבר 2022 וחבר כנסת מטעם הליכוד מאז 2015. עורך דין בהכשרתו, שירת בשב״כ בתחומי מודיעין ומאבק בטרור וכיהן כשר המשפטים וכשר לביטחון פנים. בפריימריז ב־17.8.2026 הגיע למקום השני ברשימה הארצית והוצב במקום השלישי ברשימת הליכוד. ערוץ כנסת ↗; תוצאות הפריימריז ↗. ב-24.12.2025 הצביע במליאה, כיו״ר הכנסת, בעד הצעת החוק של יש עתיד לנישואים אזרחיים, בניגוד להצבעת הקואליציה; יו״ר יהדות התורה גולדקנופף תקף: ״רמיסה בוטה של תורתנו הקדושה, בניגוד להבנות״. אוחנה הצביע בעד נישואים אזרחיים, גולדקנופף תקף: "רמיסה בוטה של התורה" - ynet ↗ ביולי 2017, כח״כ, הודיע שלא יצביע עם הקואליציה עד שתשונה עמדת הממשלה נגד אימוץ בידי זוגות חד־מיניים: ״אצביע נגד הקואליציה עד שתשונה העמדה״. סערת האימוץ: אוחנה נגד הקואליציה | N12 ↗

יו״ר הכנסת, לשעבר שר המשפטים; חבר כנסת מאז 2015

קבלות מעשיות

  • יו״ר הכנסת ה־25 מאז דצמבר 2022; לשעבר שר המשפטים והשר לביטחון פנים.

    למקור ↗
  • יו״ר הוועדה המיוחדת לחוק יסוד: ישראל מדינת הלאום של העם היהודי, שבמסגרתה הרחיק ח״כים מהדיון.

    למקור ↗
  • מיוזמי ההצעה להצבעת הכנסת על אי הכרה בפסיקת בג״ץ בעניין חוקי יסוד (15.1.2026).

    למקור ↗

עמדות

חמש סוגיות השינוי

5 מתוך 5 עם עמדה ברורה · כולן בולמות שינוי

עמדה ברורה · בולמת שינוי

ממשלה עם נתניהו: ״ראש הממשלה חייב להישאר נתניהו״עמדה ברורה · בולמת שינויפעילות מתועדת

אוחנה התמודד בפריימריז של הליכוד ב־17.8.2026 והוצב במקום השלישי ברשימה שבראשה נתניהו. תוצאות הפריימריז ↗.

ימים לפני הפריימריז קבע ש״ראש הממשלה חייב להישאר נתניהו״, ותמך בשאיפת נתניהו ״להקים ממשלה לאומית רחבה״: ״אני חושב שיש בדבר הזה יתרונות רבים - לעמוד יחד מול אויבינו״. לדבריו, הוא ״אופטימי באשר לאפשרות להביא לתיקונים במערכת המשפט בממשלה לאומית רחבה״. על 7 באוקטובר אמר שהאסון ״קרה במשמרת הזאת. אבל השאלה היא לא רק אצל מי זה קרה, אלא מה נעשה לאחר מכן״. ישראל היום — ריאיון עם אוחנה, 13.8.2026 ↗.

ממשלה עם הליכוד בלי נתניהו: מכהן בכיר במפלגהעמדה ברורה · בולמת שינויפעילות מתועדת

כיו״ר הכנסת מטעם הליכוד ומועמד במקום השלישי, אוחנה הוא חלק מהנהגת המפלגה. בכתבת תחקיר בהארץ מ־21.8.2026 נטען שהוא "רמס את הממלכתיות, והפך את המשכן לסניף של הליכוד", ובכלל זה הדרת נשיא העליון מאירועים ממלכתיים. התחקיר ↗.

ועדת חקירה ממלכתית: מתנגד למינוי בידי נשיא העליון ותומך בחלופה פוליטיתעמדה ברורה · בולמת שינויאמירה מתועדת

אוחנה אמר בדצמבר 2025 שאינו נותן אמון בנשיא העליון, ותמך בוועדה שהרכבה לא ייקבע בידיו. דבריו במפגש עם תלמידים ↗. בהצעה המקורית נועד לו למנות נציגים במקום האופוזיציה אם לא תשתף פעולה; הנוסח השתנה במהלך 2026, ואין מדובר בסמכות שכבר מומשה. ההצעה עברה קריאה ראשונה בלבד. התפתחות המנגנון ומצב החקיקה.

החקיקה המשפטית: פועל להחלשת הביקורת על השלטון ולאי־הכרה בפסיקותעמדה ברורה · בולמת שינויפעילות מתועדת

אוחנה קידם עם לוין ובוארון יוזמה להצהרת הכנסת על אי־הכרה בפסיקות בג״ץ בעניין חוקי יסוד. הוא נעדר מהשבעת נשיא העליון עמית בפברואר 2025, ובהמשך הדיר אותו ואת היועצת המשפטית מאירוע בכנסת. המהלכים מערערים את החובה של נבחרי הציבור לכבד את ההכרעה המשפטית שמגבילה אותם. היוזמה וגבולות סמכות הכנסת ↗; ההדרה ונימוקי אוחנה ↗.

באוגוסט 2026 אמר: ״אני גאה שיושב לפנייך יושב ראש הכנסת הראשון שאמר לבג״ץ ׳עד כאן׳ ושרטט קו אדום ואמר ׳לא נציית לכל פסיקה׳״. הדברים נאמרו על הפסיקה שחייבה את הכנסת לקיים בחירות חוזרות למבקר המדינה, שלדבריו ניתנה ״בחוסר סמכות, בניגוד לחוק״. על הדרת נשיא העליון והיועצת המשפטית מאירועי הכנסת אמר שנהג נכון: ״ודאי שכן״. ישראל היום — ריאיון עם אוחנה, 13.8.2026 ↗.

שותפות עם מפלגות ערביות: שולל קואליציה הנשענת על רע״םעמדה ברורה · בולמת שינויעמדה היסטורית

כיו״ר הוועדה המיוחדת לחוק יסוד הלאום הרחיק ב־26.7.2017 את ח״כ אחמד טיבי מהדיון ואמר "מי שאומר שהחוק הזה הוא גזענות, אומר שהציונות היא גזענות". הדיווח מהוועדה ↗.

באוגוסט 2026 שלל קואליציה הנשענת על רע״ם: לדבריו זו ״מפלגה אנטי־ציונית, אסלאמיסטית, שלא מסוגלת לומר את הדבר הפשוט: חמאס הוא ארגון טרור״. על קואליציה שחלק מחבריה אינם אומרים זאת שאל אם היא ״מסוגלת להילחם בחמאס? התשובה היא לא״. ישראל היום — ריאיון עם אוחנה, 13.8.2026 ↗.

הסימון הצבעוני מראה אם מצאתי למועמד עמדה ברורה בסוגיה, וכך היא נספרת גם בהשוואת המפלגות. בעמדה ברורה הצבע והסימן מראים גם את כיוונה: ✓ לעמדה שתומכת בשינוי, ✕ לעמדה שבולמת אותו. השאלה אם העמדה מספיקה לי ומה משקלה מופיעה בכותרת ובפירוט. התווית שלצדו מתארת את סוג התיעוד, ולכן עמדה ברורה יכולה להישען על תיעוד חלקי, ואמירה מתועדת אינה תמיד מכריעה בסוגיה.

עמדות לפי תחום

תיעוד ב־4 מתוך 6 תחומים · 2 עמדות ממוקדות · 3 הצבעות
שוויון, זכויות הפרט ודת ומדינהאוחנה התנגד לטיפולי המרה ותמך בקידום איסור לקטינים, ובמקביל הצביע נגד הצעת החוק למניעת אלימות כלכלית ובעד הרחבת בוררות בבתי דין דתיים.

זכויות נשים ולהט״ב, שוויון אזרחי, חופש דת וחופש מכפייה.

אלה בחירות שונות בהסדרים מסוימים. אין לייחס לו נימוק שלא נתן או להציג את התמיכה באיסור המרה כעמדה כוללת בכל זכויות הפרט.

סיכום התיעוד · נבדק 22.9.2026
בוררות בבתי דין דתיים — הצבעהבעד אישור החוק
בעד אישור החוק

הצבעה · 24.3.2026

אוחנה הצביע בעד חוק שיפוט בתי דין דתיים (בוררות) בקריאה השלישית ב־24.3.2026. החוק מרחיב סמכות לבוררות אזרחית בהסכמה, בכפוף לחריגים ולהגנות שבנוסח שהתקבל.

הצבעה 45441 — כל 107 הרשומות השמיות ↗ · הצבעה 45441 — אישור חוק שיפוט בתי דין דתיים בבוררות ↗ · חוק שיפוט בתי דין דתיים (בוררות), התשפ״ו–2026 — ספר החוקים 3503 ↗

אין לתאר את החוק כסמכות כפויה ובלתי מוגבלת, ואין להסיק מהצבעה זו עמדה בכל שאלות הדת והמדינה.

נבדק 22.9.2026

זכויות נשים ושוויון מגדריתיעוד נקודתי
אלימות כלכלית במשפחה — הצבעהנגד קידום ההצעה
נגד קידום ההצעה

הצבעה · 19.7.2023

אוחנה הצביע ב־19.7.2023 נגד העברת הצעת החוק פ/2024/25 למניעת אלימות כלכלית במשפחה לוועדה להכנה לקריאה ראשונה. ההצעה כללה עוולה אזרחית וצווי מניעה.

הצבעה 39630 — תוצאות שמיות, שני עמודי הנתונים ↗ · הצבעה 39630 — פרטי ההצעה למניעת אלימות כלכלית ↗ · פ/2024/25 — נוסח ההצעה למניעת אלימות כלכלית במשפחה ↗

זו הצבעה על הסדר מסוים; לא אותר כאן נימוק אישי שלו להצבעה. אין לייחס לו אוטומטית את נימוק הממשלה או להסיק ממנה תמיכה באלימות.

נבדק 22.9.2026

זכויות להט״בתיעוד נקודתי
טיפולי המרה לקטינים — הצבעהבעד קידום ההצעה
בעד קידום ההצעה

הצבעה · 14.1.2026

אמיר אוחנה התנגד ביולי 2019 לדברי עמיתו לממשלה רפי פרץ בזכות טיפולי המרה, ואמר לבני נוער שנטייה מינית אינה דורשת טיפול. ב־14.1.2026 הצביע בעד העברת הצעת החוק פ/3951/25 לאיסור טיפול המרה לקטין לוועדה להכנה לקריאה ראשונה.

אמיר אוחנה מגנה את דברי רפי פרץ על טיפולי המרה ↗ · הצבעות אישיות 45063 — איסור טיפול המרה לקטין ↗ · כותרת ואפשרויות הצבעה 45063 — איסור טיפול המרה לקטין ↗ · פ/3951/25 — הצעת חוק איסור טיפול המרה לקטין ↗

ההצהרה ההיסטורית וההצבעה מוצגות כשני אירועים. התמיכה בהצעה המסוימת אינה מבטיחה תמיכה בכל הסדר לזכויות להט״ב, ואינה ראיה לתנאי קואליציוני או לנכונות לפרוש.

נבדק 22.9.2026

ביטחון, הסכסוך והסדר מדינימדינה פלסטינית: שלילה · גיוס חרדים: דרישה לחוק גיוס — מתווה לא פורטתיעוד נקודתי

מטרות מדיניות וביטחוניות, הפעלת כוח, הסדרים וחלוקת חובות השירות.

מדינה פלסטיניתשלילה
שלילה

אמירה מתוארכת · 30.7.2025

בנאום בכנס ראשי הפרלמנטים (30.7.2025) אמר למדינות שמכירות במדינה פלסטינית שיקימו אותה אצלן.

המקור וההקשר
אם אתם רוצים מדינה פלסטינית - תקימו אותה בלונדון ובפריז
יו"ר הכנסת בנאום בשוויץ: "אם אתם רוצים מדינה פלסטינית - תקימו אותה בלונדון ובפריז" ↗

נבדק 12.9.2026 · תיעוד אישי, ללא השלמה מעמדת המפלגה.

גיוס חרדיםדרישה לחוק גיוס — מתווה לא פורט
דרישה לחוק גיוס — מתווה לא פורט

אמירה מתוארכת · 13.8.2026

באוגוסט 2026 אמר שצריך ״צבא גדול וחכם״ ושגם החרדים ״ישתתפו בנטל הזה״. את חוק הגיוס של הקואליציה תיאר כ״ניסיון טוב, שחבל שלא צלח״, והתחייב להמשיך אותו בכנסת הבאה.

המקור וההקשר
זה היה ניסיון טוב, שחבל שלא צלח, צריך להמשיך אותו בכנסת הבאה, ואנחנו מחויבים לדבר הזה
אוחנה: ״אני גאה להיות יו״ר הכנסת הראשון שאמר לבג״ץ ׳עד כאן, לא נציית לכל פסיקה׳״ ↗

נבדק 25.9.2026 · תיעוד אישי, ללא השלמה מעמדת המפלגה.

ריבונות וסיפוח — אין במאגר עמדה אישית מתועדת.

כלכלה, חלוקת משאבים ויוקר המחיה — חסר תיעוד אישי.

שירותים ציבוריים והזדמנות שווה — חסר תיעוד אישי: חינוך, ליבה ושוויון הזדמנויות.

תיעוד נקודתי יש תיעוד בחלק מהתחום, ואין להסיק ממנו עמדה מלאה בכל התחום. חוסר תיעוד אינו עמדה, ואין להסיק ממנו אם הייתה פעילות בנושא. ״נבדק״ הוא מועד הבדיקה; תאריכי האירועים מופיעים בגוף הסעיף.

בהירות ועשייה

עמדותיו בעניין מערכת המשפט וחקירת 7 באוקטובר מפורשות, ומגובות ביוזמות ובהחלטות שקיבל כיו״ר הכנסת. במוקד הרקורד עומדת הפעלת הסמכות הממלכתית בעימות עם מוסדות הביקורת והחקירה. על הממשלה הבאה אמר שנתניהו חייב להישאר ראש הממשלה, ותמך בממשלה לאומית רחבה שתקדם גם תיקונים במערכת המשפט.

רקורד ואחריות

רקורד ואחריות בכנסת ה־25 · החלטות, מעשים והתבטאויות בזמן הכהונה · נבדק 20.9.2026

ספטמבר 2023–קיץ 2026 · יו״ר הכנסת וחבר קואליציה

קידם אי־הכרה בפסיקות בג״ץ — החלשת היכולת להגביל את כוח השלטון

אוחנה הצהיר בספטמבר 2023, לקראת הדיון בביטול עילת הסבירות, שהכנסת לא תקבל את ״רמיסתה״ בידי בית המשפט. בינואר 2026 נמנה עם מקדמי היוזמה להצהרת הכנסת על אי־הכרה בפסיקות בג״ץ הנוגעות לחוקי יסוד. הוא הציג זאת כהגנה על סמכות הכנסת; המשמעות היא ניסיון לאפשר לרוב הפוליטי לדחות את ההכרעה המשפטית שמגבילה את כוחו. הצהרת אוחנה, ספטמבר 2023 ↗; היוזמה והמשמעות המשפטית, סוזי נבות ומורן קנדלשטיין־היינה, ינואר 2026 ↗.

עילת הסבירות מאפשרת ביקורת על החלטות שלטוניות בלתי סבירות באופן קיצוני. שלילת הביקורת, ולאחר מכן ניסיון להתנער מהפסיקה שהחזירה אותה, פוגעים בכלי שבאמצעותו אזרחים יכולים לדרוש הגנה מפני שימוש פסול בכוח. הצהרה של הכנסת אינה מבטלת פסק דין ואינה פוטרת מציות לו; היוזמה מבקשת לתת גיבוי פוליטי להתעלמות ממנו. ההבחנה בין הצהרה פוליטית לדין המחייב ↗.

בקמפיין הפריימריז שלו ב־2026 אוחנה הציג את העימות עם מערכת המשפט כהישג, באמצעות קטעים מאיומיו ומחרמותיו. העמדה הזאת הוצגה לבוחרי הליכוד כחלק מהרקורד שבזכותו הוא מבקש להיבחר שוב. סרטון הקמפיין ותוכנו, ynet ↗.

אוקטובר 2025; החרגות באפריל 2025 ו־2026 · יו״ר הכנסת וחבר קואליציה

השתמש באירועים ממלכתיים בכנסת כדי להחרים את ראשי מערכת המשפט

אוחנה לא הזמין את נשיא בית המשפט העליון יצחק עמית ואת היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב־מיארה לישיבה המיוחדת לכבוד נשיא ארה״ב באוקטובר 2025. לקראת פתיחת מושב הכנסת הזמין את עמית כשופט, בלי להכיר במעמדו כנשיא העליון, ולא זימן אותו לכינוס סמלי השלטון. ההחלטות והתגובה להן, ynet, 19.10.2025 ↗.

אוחנה נימק זאת בפסילת חוק יסוד בידי בית המשפט: מי שפוגע בכנסת, לשיטתו, אינו זכאי להזמנת כבוד ממנה. כך הפך אירוח רשמי של הכנסת לאמצעי ענישה על הפעלת ביקורת שיפוטית. הנשיא הרצוג גינה את ההדרה כפגיעה בממלכתיות ובכבוד רשויות השלטון. נימוקי אוחנה וגינוי הנשיא ↗.

החרם לא חל בכל אירוע: עמית השתתף כנשיא העליון בטקס הזיכרון בכנסת באפריל 2025, וגם בטקס ״לכל איש יש שם״ באפריל 2026. המקרים האלה אינם מוחקים את ההדרה מהאירועים האחרים, אך מבהירים שאין מדובר בחרם רצוף ומוחלט. טקס הזיכרון, אתר הכנסת ↗; טקס יום השואה ב־2026, אתר הכנסת ↗.

דצמבר 2025–אוגוסט 2026 · יו״ר הכנסת וחבר קואליציה

התנגד לחקירה במינוי נשיא העליון, ותמך בחלופה שהמינויים בה פוליטיים

אוחנה הסביר בדצמבר 2025 כי אינו נותן אמון בנשיא העליון, ולכן תמך בוועדה שלא תמונה על ידו. הוא אמר זאת במפגש עם תלמידים, בתשובה לשאלה של נער שבני משפחתו נרצחו ונחטפו ב־7 באוקטובר. נימוקו היה הצורך באמון ובייצוג של חלקי הציבור. דברי אוחנה במפגש, וואלה, 29.12.2025 ↗.

המחלוקת נוגעת לשאלה מי יבחר את החוקרים: ועדת חקירה ממלכתית מתמנה בידי נשיא בית המשפט העליון; החלופה הקואליציונית מעבירה את הבחירה למערכת הפוליטית שאחריותה עצמה טעונה בירור. בנוסח שהוצג בדצמבר 2025 אף נועד לאוחנה למנות את נציגי האופוזיציה אם לא תשתף פעולה. המתווה המקורי ↗.

ההצעה השתנתה מאז. בנוסח שאושר בוועדת החוקה ביוני 2026 נשמר המינוי הפוליטי, ונקבע שהוועדה תוכל לפעול גם בהרכב חסר של שלושה חברים. הצעת החוק עברה קריאה ראשונה ביולי אך לא הושלם לפני הפגרה, והוועדה לא הוקמה. הנוסח המעודכן, הודעת הכנסת, 9.6.2026 ↗; מצב החקיקה באוגוסט 2026, זמן ישראל ↗.

מרץ ואוקטובר 2025 · יו״ר הכנסת וחבר קואליציה

גיבה הגבלת כניסה של משפחות שכולות; הסיר את סיכת החטופים לפני השבת כל החללים

אוחנה עמד בראש הדיון שבו הוחלט שלא להחריג משפחות שכולות ממגבלת הקהל ביציע הכנסת, לקראת הדיון על ועדת חקירה במרץ 2025. המשפחות נבלמו בכוח בכניסה. כעבור ארבעה ימים התנצל ואמר שהאירוע לא היה צריך לקרות. ההחלטה, האירוע וההתנצלות, חדשות 13, 7.3.2025 ↗.

אוחנה נימק את המגבלה בחשש בטיחותי לפגיעה בזכוכית היציע, טען שגם אנשי המשמר נפגעו והודיע שיישם את מסקנות הבדיקה. לדבריו, לבסוף הותר לכל המשפחות שרצו בכך להיכנס לפני נאומי ראש הממשלה וראש האופוזיציה. משפחות ״מועצת אוקטובר״ דחו את ההתנצלות משום שכללה האשמות כלפיהן. גרסת אוחנה ותגובת המשפחות ↗.

באוקטובר 2025 הסיר אוחנה את סיכת החטופים בנאומו בעת ביקור טראמפ, לאחר השבת החטופים החיים, כשחללים חטופים עדיין נותרו בעזה. משפחותיהם מחו על המסר שהמאבק הסתיים בטרם הושבו יקיריהן. הסרת הסיכה ומחאת משפחות החללים, N12, 14.10.2025 ↗.

מרץ 2024; ממצאים על אסון 2021 · יו״ר הכנסת; השר לביטחון הפנים בעת האסון ב־2021

ועדת מירון קבעה שנשא באחריות אישית והמליצה שלא ימונה שוב לשר לביטחון הפנים

אוחנה נמצא אחראי אישית בידי ועדת החקירה הממלכתית לאסון מירון. בדוח שפורסם במרץ 2024 קבעה הוועדה שלא בירר כראוי את הסיכונים ולא דרש מענה מספק לסכנת הצפיפות, אף שזו הוצגה בפניו. היא המליצה שלא ימונה בעתיד לשר לביטחון הפנים. האסון עצמו התרחש ב־2021, לפני הכנסת ה־25; הממצאים האישיים פורסמו בזמן כהונתו כיו״ר הכנסת. דוח הוועדה, עמ׳ 210–213 ↗.

אוחנה הכיר באחריותו בתגובתו לדוח ואמר שילמד אותו ויפעל להפקת לקחים. לצד זאת הדגיש שמדובר בכשל שנמשך שנים. ההכרה באחריות הייתה מפורשת. המלצת הוועדה הייתה מוגדרת — אי־מינוי לתפקיד השר לביטחון הפנים — ולא פסילה משפטית מכל תפקיד ציבורי. תגובתו, 6.3.2024 ↗; המסקנה וההמלצה בדוח ↗.

כהונה בממשלה והצבעות בכנסת
אחריות לממשלות היוצאותנבדק 9.9.2026
קואליציה 2022–2026 · בתפקיד ב־7.10החקיקה המשפטיתממשלת 2020
  • בקואליציית נתניהו, הכנסת ה־25 · יושב ראש הכנסת ה-25

    נבחר ליושב ראש הכנסת ה-25 ב-29.12.2022 ומכהן מאז; חבר כנסת מטעם הליכוד ברציפות מ-6.4.2021. כיהן כיו"ר הכנסת ב-7.10.2023.

    ויקיפדיה: אמיר אוחנה ↗
  • הצבעה בעד החקיקה המשפטית · יושב ראש הכנסת, חבר קואליציה

    ב-24.7.2023 ניהל כיו"ר הכנסת את ההצבעה שבה אושר צמצום עילת הסבירות ברוב 64 ללא מתנגדים; לפי הדיווח כל 64 חברי הקואליציה הצביעו בעד. היה חבר כנסת גם ב-27.3.2025 (הצבעת 67–1).

    ynet, 24.7.2023: עילת הסבירות בוטלה ברוב 64 מול 0 ↗
  • בממשלת נתניהו–גנץ 2020–2021 · השר לביטחון הפנים

    כיהן כשר לביטחון הפנים בממשלת נתניהו–גנץ מ-17.5.2020 עד 13.6.2021, והתפטר מהכנסת ב-30.7.2020 במסגרת החוק הנורווגי.

    ויקיפדיה: אמיר אוחנה ↗

ההערכה שלי

השורה התחתונה

יו״ר הכנסת מטעם הליכוד וחבר הקואליציה ב־7 באוקטובר. קידם אי־הכרה בפסיקות בג״ץ והדיר את נשיא העליון והיועצת המשפטית מאירוע ממלכתי. התנגד למינוי חוקרי האסון בידי נשיא העליון. בתקופתו משפחות שכולות נבלמו בכוח בכניסה ליציע הכנסת; בהמשך הסיר את סיכת החטופים כשחללים עוד נותרו בעזה. ועדת מירון הטילה עליו אחריות אישית והמליצה שלא יחזור לתפקיד השר לביטחון הפנים.

חשש לבלימת השינוי5 / 5
1 · חשש נמוך5 · חשש גבוה
יכולת ביצוערקורד ביצוע מתועד
קצב השינוידגש על דחיפות

הנימוק שלי לציון החשש

אצל אמיר אוחנה הפער בין המעמד לבין השימוש בו חריף במיוחד. יו״ר הכנסת צריך להגן על יכולתה לפקח על הממשלה ולייצג גם את מי שאינם חלק מהרוב. בעיניי, אוחנה השתמש במעמד הזה כדי לסייע לרוב להשתחרר ממגבלות: התנערות מפסיקות, החרמת ראשי מערכת המשפט ותמיכה בבחירה פוליטית של חוקרי האסון. כך מחלישים את ההגנות של האזרח מפני השלטון, ומעניקים לשלטון השפעה על בירור כישלונו.

היחס למשפחות ממחיש בעיניי את סדר העדיפויות. אפשר וצריך לשמור על בטיחות וסדר בכנסת, אבל בלימת משפחות שכולות בכוח מחייבת יותר מהסבר על כללים. גם הסרת הסיכה כשמשפחות עוד המתינו להשבת יקיריהן לקבורה ביטאה בעיניי רצון להכריז על סיום מוצלח לפני שהמדינה השלימה את חובתה. ממצאי ועדת מירון מוסיפים לכך רקורד אישי של כשל בהגנה על חיי אדם; ההכרה המילולית באחריות אינה סוף החשבון הציבורי.

אני מכיר גם בעמידתו לצד נישואים אזרחיים ובמאבקו בעבר למען אימוץ בידי זוגות מאותו מין. אלה עמדות חשובות. הן אינן מאזנות בעיניי מהלכים שמחלישים את המוסדות המגינים על זכויות של כולם. אוחנה הוא אדם מנוסה שיודע להפעיל כוח פוליטי; ההתנהלות המתועדת שלו מראה לי לאיזה כיוון הוא מפעיל אותו.

על סמך: החקיקה המשפטית · ועדת חקירה ממלכתית · ממשלה עם הליכוד בלי נתניהו

הנימוק שלי להערכת יכולת הביצוע

יו״ר הכנסת ה־25, ולפני כן שר המשפטים והשר לביטחון פנים, שניהל את הוועדה המיוחדת לחוק הלאום. שולט בכלים הפרלמנטריים ומפעיל אותם בנחישות, כולל הרחקת ח״כים מדיונים ויוזמה לאי הכרה בפסיקת בג״ץ.

לקבלות ולהתחייבויות בפרופיל ↑

הנימוק שלי לקצב השינוי

אוחנה הוביל כיו״ר הכנסת את הסירוב לקיים בחירות חוזרות למבקר המדינה ↗ כפי שפסק בג״ץ, ויזם עם לוין הצבעה על אי־הכרה בפסיקות בג״ץ ↗ בעניין חוקי יסוד. הוא גם הביע אופטימיות ↗ לגבי תיקונים במערכת המשפט בממשלה לאומית רחבה, אבל מעשיו הם עימות חזיתי. זה דגש על דחיפות.

מה ישנה את דעתי

אוחנה צריך לצאת מההנהגה ולא להיות שותף לממשלה הבאה. הוא היה יו״ר הכנסת וחבר בכיר בקואליציה ב־7 באוקטובר, גם אם לא היה שר או מפקד צבאי. בעיניי, אחריותו הציבורית נוגעת גם לגיבוי שנתן לשלטון שנכשל ולאופן שבו הפעיל את הכנסת מאז. תמיכה בחוק ראוי, סגנון מכובד יותר או מחווה נוספת למשפחות לא יכשירו מבחינתי את המשך הנהגתו. לאחר האסון והכישלון בטיפול באזרחים, ולנוכח הפגיעה בחקירה עצמאית ובמגבלות על השלטון, בושה בעיניי שההנהגה הזאת עדיין מבקשת מנדט נוסף.