יריב לוין

הוביל שינוי משטרי שמחליש את ההגנות על האזרח מפני השלטון

לוין הציג בינואר 2023 תוכנית לריכוז כוח בידי הרוב הפוליטי: לאפשר ל־61 חברי כנסת לחוקק מחדש חוק שנפסל בבית המשפט, להחליש את עצמאות הייעוץ המשפטי ולהגדיל את כוחם של פוליטיקאים בבחירת שופטים. הצירוף משנה את יחסי הכוחות בין הרשויות: הממשלה והרוב התומך בה בכנסת מקבלים יותר כוח, והגורמים שאמורים לפקח עליהם מאבדים יכולת לבלום אותם. התוכנית שהציג לוין ↗

הפגיעה הדמוקרטית נוגעת לכל אזרח: רוב שלטוני יוכל להתגבר גם על פסילת חוק שפוגע בזכויות, ובמקביל להשפיע יותר על זהות השופטים והיועצים שאמורים להגן עליהן. בישראל, שבה הממשלה נשענת על רוב בכנסת ואין בית מחוקקים נוסף או חוקה קשיחה שמאזנים את כוחה, החלשת הביקורת המשפטית מסירה הגנה מרכזית מפני שימוש לרעה בשלטון. זו המשמעות של שינוי משטרי: שינוי הכללים שקובעים מי יכול להגביל את בעלי הכוח, ועד כמה האזרח מוגן מפניהם. ניתוח ההשלכות הדמוקרטיות — פרופ׳ סוזי נבות ↗

ביולי 2023 קידם לוין את ביטול הביקורת מכוח עילת הסבירות על החלטות הממשלה והשרים, לרבות מינויים והימנעות מפעולה. משמעות הביטול הייתה שלילת כלי שבאמצעותו אזרח יכול לבקש מבית המשפט לבטל החלטה שלטונית בלתי סבירה באופן קיצוני. התיקון אושר בכנסת ונפסל בינואר 2024 ברוב של שמונה מול שבעה שופטים. רכיבים אחרים בתוכנית לא הושלמו לחוק, ועילות ביקורת אחרות נותרו בתוקף. החקיקה ודברי לוין במליאה ↗ · הפסילה ותגובתו ↗

הגדיל את כוחם של פוליטיקאים לבחור את השופטים שאמורים לפקח עליהם

לוין קידם עם גדעון סער שינוי בהרכב הוועדה לבחירת שופטים, שאושר במרץ 2025. שני נציגי לשכת עורכי הדין יוחלפו בנציגים שתבחרנה סיעות הקואליציה והאופוזיציה. בבחירת שופט לעליון תידרש תמיכה משני המחנות הפוליטיים, אך לא תחויב תמיכה של שופט החבר בוועדה. כך אפשר יהיה למנות שופט לעליון גם בהתנגדות כל נציגי השופטים. הודעת הכנסת על אישור החוק ↗

הסכנה היא שהמפתח למינוי יהיה השתייכות למחנה או הסכמה בין עסקנים, על חשבון התאמה מקצועית ועצמאות שיפוטית. אזרח שזקוק להגנה מפני החלטה שלטונית תלוי בבית משפט שמסוגל לפסוק נגד בעלי הכוח; הגדלת התלות במפלגות בבחירת השופטים מחלישה את ההפרדה הזאת. זו הסכנה שעליה הצביעו חוקרי המכון הישראלי לדמוקרטיה בניתוח המתווה. חוות הדעת על הפוליטיזציה של המינויים ↗

החוק אינו נותן לקואליציה לבדה רוב בוועדה: הכוח הפוליטי מתחלק בינה לבין האופוזיציה. אך חלוקת הכוח בין מחנות פוליטיים אינה תחליף לעצמאות מקצועית. החוק קובע שהשינוי יחול מתחילת הכנסת ה־26; לוין תיאר את אישורו כהישג במאבק שניהל במשך יותר מעשרים שנה. הנאום והתחולה שנקבעה בחוק ↗

פגע בתפקוד בתי המשפט בשל סירובו להכיר בנשיא שנבחר כדין

לוין סירב לשתף פעולה מקצועית עם יצחק עמית גם לאחר שנבחר לנשיא בית המשפט העליון. הוא נמנע מחתימה על כתב המינוי ומפרסומו בהודעתו ברשומות, ובהמשך הסתמך על חסרים אלה כדי לטעון שעמית אינו מכהן כדין. ב־7 ביוני 2026 נדחתה הטענה בפסק דין שחייב אותו לשתף פעולה במינויים. השופטים קבעו שסירובו גרם לפגיעה קשה בתפקוד בתי המשפט ובשירות המשפטי לציבור. נוסח פסק הדין, בג״ץ 27381-07-25 — במראה ↗

העיכוב פגע ביכולת המערכת לתת שירות לאנשים שזקוקים להכרעה משפטית: הוא נגע למינויים הנדרשים לניהול בתי המשפט, להתמודדות עם עומס התיקים ולפעולת ועדות השחרורים. שר המשפטים השתמש בסירוב לשתף פעולה עם נשיא שנבחר כדין באופן שפגע במילוי חובות משרדו כלפי הציבור. ביולי 2026 בחרה הוועדה בראשותו 26 שופטים ורשמים נוספים; המינויים המאוחרים אינם מוחקים את הפגיעה שכבר תועדה בפסק הדין. תחומי המינויים שנכללו בצו ↗ · המינויים מ־1.7.2026 ↗

קידם הדחת שומרת סף וערער על סמכות בית המשפט לבלום את הממשלה

לוין פתח במרץ 2025 במהלך להבעת אי־אמון ביועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב־מיארה, בטענה שהתנהלותה וחילוקי הדעות עמה מונעים שיתוף פעולה יעיל. הממשלה שינתה בהמשך את מנגנון הפיטורים והחליפה את ההיוועצות בוועדה המקצועית בהמלצה של ועדת שרים, ואז החליטה לפטרה. יוזמת לוין והנימוקים שהציג ↗ · שינוי המנגנון וההחלטה ↗

בדצמבר 2025 בוטלו שינוי המנגנון והפיטורים בפסק דין פה אחד, בשל הפגמים בהליך. לוין הגיב שהממשלה חייבת לדחות את ״ההתערבות הבלתי חוקית״ בסמכותה. המשמעות היא ניסיון להסיר שתי מגבלות בזו אחר זו: תחילה את שומרת הסף שמופקדת על חוקיות פעולות הממשלה, ובהמשך את סמכות בית המשפט לעצור הליך פיטורים שנעשה שלא כדין. עצמאות הייעוץ המשפטי מגינה על הציבור בכך שהממשלה נדרשת לפעול בגבולות החוק גם כשהדבר מפריע לה. הפסיקה הותירה אפשרות לפיטורים בהליך תקין; היא לא העניקה ליועצת חסינות מפיטורים. הכרעת השופטים ותגובת לוין ↗

קידם מתווה שנותן לממשלה שכיהנה באסון השפעה על זהות חוקריה

לוין השתתף בגיבוש המתווה לחקירת 7 באוקטובר שקידמו נתניהו וח״כ אריאל קלנר, כחלופה לוועדת חקירה ממלכתית. במתווה שפורסם בדצמבר 2025, חברי הוועדה ייבחרו בהסכמה בכנסת, ובהיעדרה יחולקו המינויים בין הקואליציה לאופוזיציה; אם האופוזיציה לא תשתף פעולה, יו״ר הכנסת ימנה גם את נציגיה. בכך יהיה לנציגי הממשלה שכיהנה באסון חלק בבחירת מי שיחקרו אותו. זהו ניגוד עניינים מובנה: מי שאחריותם אמורה להיבדק מקבלים כוח לעצב את הגוף הבודק. העצמאות הזאת חיונית לציבור ולמשפחות הנפגעים, שזכאים לבירור שאינו תלוי ברצונם של בעלי התפקידים שייבדקו. חלקו של לוין ומנגנון המינוי המוצע ↗

התומכים הציגו את החלופה כדרך להשיג אמון ציבורי והסכמה בין המחנות. בפועל, ביולי 2026 ההצעה עדיין לא הושלמה לחוק: היא עברה קריאה ראשונה בלבד, והממשלה הודיעה שבכוונתה להשלים את ההליך בכנסת הבאה. קידום המתווה לא הביא באותו שלב להקמת ועדת חקירה. הודעת הממשלה והמצב החקיקתי, 22.7.2026 ↗