ניר ברקת

משרדו לא הכין סיוע כלכלי מתואם לחירום, ולא נתן מענה לצרכים של עסקים מפונים

משרד הכלכלה בראשות ברקת והסוכנות לעסקים קטנים לא הכינו לפני 7 באוקטובר תוכנית מגירה כלכלית מתואמת עם האוצר לסיוע לעסקים זעירים וקטנים. זאת אף שנערך תרגיל מלחמה בספטמבר 2023. מבקר המדינה קבע שאי־התיאום ככל הנראה האריך את אישור הסיוע והותיר עסקים באי־ודאות בשבועות הראשונים למלחמה. דוח מבקר המדינה, יוני 2025, תקציר עמ׳ 3–4 ↗.

גם לאחר האסון, הסיוע של הסוכנות במשרדו לא נתן מענה לצרכים כגון מכירה מקוונת, שכירת מקום עבודה חלופי וגיוס לקוחות חדשים לבעלי עסקים שפונו. הדוח הכיר בסיוע שניתן, בין היתר בליווי למימון, אך מצא שרק כ־1% ממגישי הבקשות להלוואות בקרן נעזרו בסוכנות לצורך הגשתן. אלה כלים שנועדו לאפשר לאנשים שאיבדו את סביבת עבודתם להמשיך להתפרנס. ממצאי הדוח, תקציר עמ׳ 6 ↗.

משרד הכלכלה טען שהאוצר לא אישר את תוכניתו שהוכנה סמוך לאחר האסון. המבקר הטיל אחריות גם על האוצר וגופים נוספים; הממצאים על משרד הכלכלה נוגעים לתחום שבאחריות ברקת, בלי לייחס לו לבדו את כלל העיכובים בפיצויים. הביקורת הסתיימה במאי 2024 ופורסמה ביוני 2025. היקף הביקורת ותגובת המשרד ↗.

הקצה 25 מיליון ש״ח לפרסום ״הסל של ישראל״; ההנחות לוו בהתייקרויות מחוץ לסל

ברקת השיק באפריל 2026 את ״הסל של ישראל״: קרפור התחייבה למחיר מוזל של 100 מוצרים, בתמורה לקמפיין במימון המדינה. לחצי השנה הראשונה הוקצו 25 מיליון ש״ח לפרסום. ביוני טען שהמיזם משפיע על השוק כולו, והאשים את התקשורת והטייקונים בניסיון לטרפד אותו. ההשקה והיקף המיזם ↗; דברי ברקת, 23.6.2026 ↗; תקציב התקופה הראשונה — תגובת משרד הכלכלה ↗.

קרפור העלתה מחירים בקטגוריות שנותרו מחוץ למבצע, במקביל להוזלה של כ־35% במאה מוצרי הסל בסניפים המשתתפים. אלה ממצאי מחקר שבחן את שבעת השבועות הראשונים של המיזם. המשמעות לצרכן: הנחה על המוצרים שבפרסומת יכולה להישחק בקניית שאר העגלה. בכלל הסניפים הפיזיים של המתחרים לא נמצאה ירידה מובהקת במחירי מוצרי הסל; ברשתות הדיסקאונט הגדולות נמצאה ירידה ממוצעת של כ־3%. זהו פער מהותי בין הבשורה ששיווק השר לבין ההשפעה הרחבה שהמחקר הצליח לזהות. מחקר אטר, עומר ואבישי־ריז׳י, אוניברסיטת תל אביב, 29.6.2026 ↗.

משרד הכלכלה חלק על המחקר וטען לחיסכון למאות אלפי קונים, לירידה של 4.75% במחירי מוצרי הסל אצל המתחרים ולתקופת מדידה קצרה מדי. התקציב הציבורי מממן פרסום לרשת פרטית, ולא הנחה ישירה לכל משק בית. הממצאים שפורסמו אינם כוללים חישוב של סך החיסכון לציבור מול עלות הפרסום; אין בהם הוכחה שהמדינה שילמה יותר מהסכום שהצרכנים חסכו. תגובת המשרד ופרטי התקציב ↗.

בספטמבר נוספה שאלה לגבי עצם המשך ההנחות: כלכליסט דיווח על הערכות שקרפור לא תאריך את המבצע מעבר לאמצע אוקטובר, למרות האפשרות לקמפיין נוסף במימון ציבורי. קרפור מסרה שהבדיקות נמשכות ושהחלטה תתקבל בהמשך; הפסקת המבצע טרם הוכרעה בדיווח. הדיווח ותגובת קרפור, 6.9.2026 ↗.

פעל להדחת הממונה על התחרות וכינה את העימות מאבק ב״דיפ־סטייט״

ברקת דרש במאי 2023 ממיכל כהן, הממונה על התחרות, לסיים את תפקידה. הוא טען לכשלים מקצועיים, למשבר אמון ולסירובה לממש את מדיניותו. כהן התנגדה והדגישה את חשיבות עצמאות הרשות משיקולים פוליטיים ומלחצים של בעלי הון. הדרישה פתחה מאבק ממושך על המשך כהונתה. הדרישה ונימוקי שני הצדדים, N12, מאי 2023 ↗.

בספטמבר 2026 הציג ברקת את ההליך המשפטי כמאבק ב״דיפ־סטייט״ וכהחזרת כוח לנבחרי הציבור. בפועל, הפסיקה אפשרה דיון בבקשתו בוועדת המינויים, לרבות אפשרות לדחותה בהליך מקוצר; היא לא אישרה את פיטורי כהן. רוב השופטים הדגישו שמשבר אמון צריך להישען על ראיות מקצועיות מוצקות, ושאין להשתמש בו כדי לכפות על שומר סף לוותר על עצמאותו. כהן נותרה בתפקיד, והמשך ההליך כפוף גם למגבלות הבחירות. ההכרעה ותגובת ברקת, 9.9.2026 ↗.

עצמאות רשות התחרות נועדה להבטיח שהחלטות אכיפה נגד חברות ייקבעו לפי הדין והראיות. המחלוקת חורגת מיחסי עבודה: השאלה היא אם מי שמופקדת על האכיפה יכולה לסרב לשר בלי שעצם הסירוב יהפוך לעילה להדחתה. המשמעות לעצמאות שומרי הסף ↗.

הבטיח לכבד פסיקות, אך תמך בהגדלת כוחן של המפלגות בבחירת שופטים

ברקת הצהיר במרץ 2023 שיכבד הכרעת בג״ץ גם אם יפסול את החקיקה המשפטית, והתחייב לפעול נגד התפרקות מוסדות המדינה. באותה הודעה תמך בשינויים במערכת המשפט. ההתחייבות לציית לפסיקה הייתה מפורשת; היא לא הייתה התנגדות לחקיקה עצמה. הצהרתו, 21.3.2023 ↗.

במרץ 2025 הצביע ברקת בעד שינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים. החוק מחליף את נציגי לשכת עורכי הדין בנציגים שיבחרו הקואליציה והאופוזיציה, ומאפשר בחירת שופט לעליון בהסכמה פוליטית גם בלי תמיכת נציגי השופטים. תחולתו נקבעה לכנסת ה־26. הצבעתו בקריאה שלישית, 27.3.2025 ↗; הסדר המינוי שאושר, אתר הכנסת ↗.

הכוח אינו נמסר לקואליציה לבדה, אך הוא מועבר יותר לידי המפלגות, על חשבון השפעת הגורמים המקצועיים. הסיכון הוא ששופטים שאמורים להגן על אזרחים מפני השלטון ייבחרו יותר לפי הסכמות בין מחנות פוליטיים. זהו שינוי ביחסי הכוחות בין הרשויות, ופגיעה אפשרית בעצמאות הגוף שאמור להגביל את הממשלה. חוות הדעת על המתווה והסיכון לפוליטיזציה, המכון הישראלי לדמוקרטיה ↗.

הצהיר בעד ועדת חקירה ממלכתית, אך הצביע נגד קידומה ובעד חלופה פוליטית

ברקת הודיע ב־2024 שהוא בעד ועדת חקירה ממלכתית שתבחן גם את אחריות הממשלה והקבינט ל־7 באוקטובר. בינואר 2025 הוסיף תנאי של ״רוב מיוחס״ בציבור, כשבא לתמוך בנתניהו בבית המשפט. תשובתו לבדיקת עמדות השרים ↗; דבריו מ־27.1.2025 ↗.

במרץ 2025 הצביע נגד קידום חוק לחובת הקמת ועדה ממלכתית; ביולי 2026 הצביע שוב נגד הצעה להקמת ועדה לחקירת האסון. בדצמבר 2025 תמך בקידום החלופה הקואליציונית, שבה המערכת הפוליטית מעורבת בבחירת החוקרים. כך, לצד הצהרת התמיכה, הצבעותיו סייעו לבלום מסלול של חקירה עצמאית ולקדם מסלול שבו לנבחרי הציבור יש השפעה על זהות מי שיחקרו את אחריותם. מרץ 2025 ↗; יולי 2026 ↗; ההצבעה בעד החלופה ↗; מנגנון המינוי בהצעה, יוני 2026 ↗.

אלה הצבעות על קידום חקיקה, ולא החלטות שהקימו ועדה. ברקת היה שר בממשלה בזמן האסון; האחריות הציבורית שלו כוללת גם את עמדתו כלפי בירור עצמאי של כישלון הממשלה, לצד אחריותו המקצועית למענה הכלכלי לאזרחים.

כינה את נתניהו ״המנהיג העליון״; על עדות שורד השבי אמר שעסק בדברים חשובים יותר

ברקת כינה את נתניהו ״המנהיג העליון״ בריאיון ל״אופירה ולוינסון״ ב־28 בפברואר 2025. כשהמראיין מחה על הכינוי, השיב שנתניהו הוא האדם שקובע. באותו ריאיון נשאל אם צפה בעדות שורד השבי אלי שרעבי ב״עובדה״, וענה שעסק ב״דברים יותר חשובים״. כשהתבקש להסביר, אמר: ״עניינים ברומו של עולם. יש לי תפקיד, אני שר״. ההתבטאויות בריאיון, בדיווח ערוץ 7 ↗.

למחרת פרסם סרטון התנצלות בפני שרעבי, משפחות החטופים וכל מי שנפגע. הוא אמר שלא הכיר את התוכנית ופרטיה, שצפה בה מאז והתרגש, והדגיש את תמיכתו בעסקאות לשחרור חטופים. סרטון ההתנצלות והדברים המלאים, 1.3.2025 ↗.