שלמה קרעי

הוביל חוק שמחליש את ההגנות על עצמאות החדשות

קרעי הוביל את חוק התקשורת שאושר ב־16.7.2026 ברוב של 53 מול 48. החוק מבטל את החובה להפריד בין בעלי ערוצי השידור לחברות החדשות שלהם. ההפרדה הזאת נועדה להגן על העבודה העיתונאית מפני האינטרסים של בעלי הערוץ; הסרתה מחלישה את ההגנה על יכולתם של עיתונאים לפרסם מידע גם כשאינו נוח לבעלים. אישור החוק ותוכנו, ynet ↗; ניתוח ההשלכות על עצמאות התקשורת, המכון הישראלי לדמוקרטיה ↗.

החוק מקים גם רשות שידורים חדשה, עם ועדת איתור בראשות מנכ״ל משרד התקשורת, ומייעד למימונה 25 מיליון ש״ח בשנה מתקציב התאגיד. קרעי הציג אותו כמהלך לתחרות ולהסרת חסמים. מנגנון המינויים משמר השפעה פוליטית על הגוף המפקח על התקשורת. ב־19.7.2026 ניתן צו ארעי שעיכב את ההוראות שנועדו לחול מיד עם הפרסום; אין לראות באישור הכנסת הוכחה שכל השינויים כבר יושמו. המנגנון והנימוקים שהציג קרעי, דבר ↗; הצו והניתוח המשפטי, המכון הישראלי לדמוקרטיה ↗.

הדיח ללא סמכות את מי שמובילה את איתור חברי מועצת התאגיד

קרעי החליט בספטמבר 2025 להעביר מתפקידה את השופטת בדימוס נחמה מוניץ, יו״ר ועדת האיתור למועצת תאגיד השידור. ב־12.5.2026 נקבע פה אחד כי פעל ללא סמכות וכי אין בסיס לנימוקיו שמוניץ אינה ממלאת את תפקידה כראוי. ההדחה בוטלה, והוא נדרש להשלים את מינוי חברי המועצה ויושב ראשה. בתגובתו הודיע שלא ימנה מועמדים שתציע מוניץ. ההחלטה, הנמקותיה ותגובת קרעי, N12 ↗. ביוני 2026 דחה קרעי ארבעה מינויים למועצה שאישרה הוועדה לבדיקת מינויים: מינוי חדש אחד והארכת כהונה של שלושה חברים. ב־24.9.2026 הורה לו בג״ץ פה אחד לחתום על המינויים בתוך שבעה ימים, וקבע שאם לא יחתום ייכנסו המינויים לתוקף מכוח פסק הדין. השופטים דחו את נימוקיו האישיים נגד המועמדים וכינו אותם ״טיעוני קש״; למשל, קבעו שהשתתפות בהפגנות נגד הרפורמה המשפטית אינה עילה לפסילה. המועצה פועלת כשנתיים מתחת לקוורום החוקי. משרד התקשורת חויב בהליך בסך הכול ב־150 אלף ש״ח, מהם 100 אלף ש״ח שנפסקו במאי בשל התנהלות השר. גלובס — פסק הדין, 24.9.2026 ↗.

ועדת האיתור היא חלק מהמנגנון שמפריד בין השר לבין ניהול השידור הציבורי. התערבות במינויים וסירוב להשלים אותם פוגעים ביכולת התאגיד להתנהל באמצעות מועצה עצמאית ומתפקדת. ניתוח משבר המינויים, המכון הישראלי לדמוקרטיה ↗.

קידם חרם ממשלתי על ״הארץ״ בשל תכניו ודברי המו״ל

קרעי הביא בנובמבר 2024 לאישור הממשלה הצעה להפסקת ההתקשרויות והפרסום של משרדי הממשלה והגופים המתוקצבים על ידה בקבוצת ״הארץ״. הוא נימק את הצעד במאמרי העיתון ובדברי המו״ל עמוס שוקן, ובכללם קריאה לסנקציות על בכירי הממשלה. קרעי טען שאין לממן בכספי ציבור גוף שתומך באויבי המדינה. זו החלטה על שימוש בכספי המדינה כלפי עיתון בשל תוכן עמדותיו, ולא החלטת רכש המבוססת רק על תפוצה, מחיר או התאמה לקהל היעד. ההחלטה ונימוקי קרעי, ישראל היום, 24.11.2024 ↗.

הורה להחרים ציוד של AP ולהפסיק שידור חי משדרות — וחזר בו באותו יום

משרד התקשורת פעל ב־21.5.2024, מכוח הוראה חתומה של קרעי, להחרמת ציוד של סוכנות הידיעות AP בשדרות ולהפסקת שידור חי שהציג את צפון רצועת עזה. הטענה הייתה שהסוכנות מפרה את החוק נגד אל־ג׳זירה, משום שהערוץ נמנה עם לקוחותיה ומקבל ממנה וידאו. הסוכנות השיבה שהיא מקיימת את הוראות הצנזורה הצבאית. ההוראה ותגובת AP, ynet ↗.

בעקבות מחאה בינלאומית ודרישה אמריקנית, הציוד הוחזר באותו ערב והשידור חודש למחרת. כך הורחב השימוש בחוק שנועד נגד ערוץ מסוים גם לפגיעה בעבודתה של סוכנות שמספקת חדשות לאלפי לקוחות בעולם. תיאור האירוע והחזרת הציוד, AP ↗.

שלח אנשי מילואים שמחו על החקיקה ״לעזאזל״ ואמר שנסתדר בלעדיהם

קרעי כתב ב־6.3.2023 לאנשי מילואים, בהם טייסים ורופאים, שאיימו להפסיק להתנדב במחאה על החקיקה המשפטית: ״עם ישראל יסתדר בלעדיכם ואתם תלכו לעזאזל״. הוא הצמיד לכך התחייבות להמשך קידום החקיקה. הדברים נאמרו במסגרת התנגדותו לאיומי אי־התייצבות; הם לא כוונו לכל אנשי המילואים. לצד ההקשר הזה, שר בממשלה הציג את מי שנושאים בנטל הביטחוני כמי שאפשר לוותר עליהם כאשר הם מתנגדים למדיניותה. הציוץ המלא וההקשר, חדשות 13 ↗.