יועז הנדל

יועז הנדל, יליד 1975, אל״ם במילואים ובוגר שייטת 13, בעל דוקטורט בהיסטוריה, כיהן כשר התקשורת בממשלות 2020 ו־2021־2022 ועבר בין תל״ם, כחול לבן, דרך ארץ ותקווה חדשה. ב־2025 רשם את מפלגת ״המילואימניקים״, וב־6 בספטמבר 2026 הכריז על ריצה משותפת עם המפלגה הכלכלית של פרופ׳ ירון זליכה. ערך ויקיפדיה ↗; הכרזת האיחוד, 6.9.2026 ↗. האיחוד הוכרז שעות אחרי שחילי טרופר, שעמו רץ עד אז ברשימה משותפת, הצטרף לרשימת ״ישר!״ של גדי איזנקוט. ynet, 6.9.2026 ↗. הממשלה אישרה ב־28.8.2011 את מינויו של הנדל לראש מערך ההסברה הלאומי במשרד ראש הממשלה, החל מ־4.9.2011. הודעת מזכיר הממשלה בתום ישיבת הממשלה מיום 28 באוגוסט 2011 ↗. בפברואר 2012 התפטר מהתפקיד עקב פרשת נתן אשל, ובאוקטובר 2012 קיבל מהתנועה למען איכות השלטון את תואר ״אביר איכות השלטון״ על טוהר מידות. ערך ויקיפדיה ↗.

ב־29 במרץ 2020 התפצל עם צבי האוזר מכחול לבן והקים את סיעת דרך ארץ, שהצטרפה לממשלת נתניהו–גנץ. ב־2024 אמר שכחול לבן ״התפרקה על רקע חוסר ההסכמה שלי ללכת עם המשותפת״. ערך ויקיפדיה ↗; וואלה, 7.3.2024 ↗. ב־9 בדצמבר 2020 צירף את דרך ארץ לתקווה חדשה, וגנץ פיטר אותו מתפקיד שר התקשורת. ערך ויקיפדיה ↗. ב־2022 הקים עם איילת שקד את ״הרוח הציונית״. השותפות התפרקה ב־11.9.2022 על רקע מחלוקת על ממשלה בראשות נתניהו, ושקד טענה שהנדל ״בחר באופן לא ממלכתי לחרוג מהסיכום״. הנדל לא התמודד בבחירות 2022. ynet, 11.9.2022 ↗.

בינואר 2023, כחודש אחרי שסיים את כהונתו כשר התקשורת, הצטרף כפרשן לחדשות 13, ערוץ שבתחום הפיקוח של משרד התקשורת. מעריב, 26.1.2023 ↗. השר שלמה קרעי טען שהנדל האריך הוראת שעה שהעניקה לערוצים 12 ו־13 כ־40 מיליון ש״ח וקיבל ״ג׳וב תוך כמה ימים״ באחד מהם, וכינה זאת ״שוחד״. הנדל הגיש נגדו תביעת דיבה, וטען שהוראת השעה נחקקה ב־2016, כשנתניהו כיהן כשר התקשורת, ושהוא רק האריך אותה בשנה. גלובס, 27.2.2023 ↗.

במרץ 2024 הציע ״לפנות את כל האוכלוסייה ממזרח לכרם שלום, אל עיר אוהלים מאובטחת וסגורה״, ואמר ״כל מי שיזוז שם הוא מחבל, הוא בן מוות״. באותו ריאיון אמר שהחלום הוא ״שרק מי שמשרת יוכל להצביע בבחירות״. וואלה, 7.3.2024 ↗. בהקלטות שפרסם וואלה במאי 2026 אמר ״נשבר לנו לסחוב את המגזרים האלה על הכתפיים״ ו״מי שלא משרת לא מקבל כלום. גם לא את הזכות לבחור ולהיבחר״. מעריב, 5.5.2026 ↗.