ירון זליכה

פרופ׳ ירון זליכה, כלכלן ורואה חשבון, כיהן כחשב הכללי באוצר בשנים 2003 עד 2007 ודיווח למבקר המדינה על חשדות בפרשת מכירת מניות בנק לאומי. פרקליט המדינה סגר את התיק נגד אהוד אולמרט ב־4.12.2008, בקביעה שבתשתית הראייתית ״לא נמצא די לביסוס החשדות״. ynet, 4.12.2008 ↗. כהונתו באוצר הייתה רצופה עימותים עם שרי האוצר ועם בכירי המשרד. באוגוסט 2007 הודיע לו שר האוצר רוני בר־און שחוזהו לא יוארך, וזליכה השיב שההחלטה ״בלתי חוקית״ ושיילחם בה. גלובס, 30.8.2007 ↗. באוקטובר 2007 דרשו מנכ״ל האוצר ובכירים נוספים את הדחתו, ומבקר המדינה נתן לו צו הגנה זמני כחושף שחיתות; היועץ המשפטי לממשלה ביקש לבטל את הצו, וזליכה עזב בדצמבר 2007 בלי שהתקבלה הכרעה. TheMarker, 11.10.2007 ↗; TheMarker, 18.10.2007 ↗.

הוא הקים את ״המפלגה הכלכלית״ בדצמבר 2020, התמודד בבחירות 2021 ו־2022 בלי לעבור את אחוז החסימה, וב־6 בספטמבר 2026 סיכם על ריצה משותפת עם יועז הנדל. ערך ויקיפדיה ↗; הודעת האיחוד, 6.9.2026 ↗. ביולי 2026 תקף את הנדל ואמר שהביט בו ״כאילו הוא לא יודע מה זה יוקר המחיה״; כשעומת עם הדברים ב־11.9.2026 אמר ״מאוד פשוט, טעיתי״ והוסיף ״אין לי מונופול על שכל״. ערוץ 14, 11.9.2026 ↗. זליכה עמד בראש הוועדה הציבורית להגברת התחרותיות בענף הרכב, שמינה שר התחבורה ישראל כץ ב־31.8.2011; הוועדה הגישה את חלק א׳ של הדוח והמלצותיה בפברואר 2012 לאחר כחמישה חודשי עבודה. דו״ח הוועדה הציבורית להגברת התחרותיות בענף הרכב ↗

ממלא בקריה האקדמית אונו את תפקידי נשיא המועצה האקדמית העליונה וראש ההתמחות בחשבונאות. עמוד הסגל באתר המוסד ↗.

כשמונה לחשב הכללי ב־2003 חתם על הסדר ניגוד עניינים שאסר עליו לטפל במשך שנה בענייני מעסיקתו הקודמת דרך ארץ, זכיינית כביש 6, ובעליה שיכון ובינוי ואפריקה ישראל. המשנה לפרקליט המדינה שי ניצן מצא ראיות לכך שפגישה בעניין הרכבת הקלה, שבה הייתה אפריקה ישראל שותפה, עוררה חשש לניגוד עניינים, ובעניין כביש 431 הראיות היו גבוליות. משום שזליכה כבר פרש, לא ננקטו נגדו הליכי משמעת. כלכליסט, 18.12.2018 ↗. ב־2010, כשנתיים אחרי שעזב את האוצר, יזם עם דני מריאן את מכירת מניות אפריקה ישראל בדרך ארץ לקרן תשתיות ישראל ודרש עמלה. לפי TheMarker, כחשב כללי היה מעורב בהסכמים בין המדינה לדרך ארץ, ומעורבותו בעסקה עוררה ביקורת בטענה לניגוד עניינים. TheMarker, 7.12.2010 ↗. בית המשפט המחוזי דחה את תביעתם לעמלת תיווך של כ־11.6 מיליון ש״ח מאפריקה ישראל וקבע שלא שימשו מתווכים בעסקה, ובדצמבר 2015 משכו את ערעורם. לפי גלובס, מקבוצת הרוכשים קיבלו עמלה של לפחות 7.5 מיליון ש״ח. גלובס, 21.12.2015 ↗.

בינואר 2010 קבע מבקר המדינה שבתקופתו כחשב הכללי חרג זליכה מתקרת ההשתכרות המותרת מעבודה פרטית והגיש דיווחים על שעות הוראה שלא תאמו את רישומי המוסדות. זליכה השיב שהכשלים ״אינם כשלים שלו אלא של אחרים״. גלובס, 13.1.2010 ↗. בדצמבר 2018 נפסל מלעמוד בראש הוועדה לבחינת יוקר המחיה, שאליה מינה אותו שר האוצר משה כחלון: היועץ המשפטי של האוצר והמשנה ליועץ המשפטי לממשלה קבעו ניגוד עניינים בהיקף נרחב, משום שייעץ לוועדי עובדים וליו״ר ההסתדרות והגיש תביעה ייצוגית נגד תנובה. זליכה הודיע שיעתור לבג״ץ. ynet, 23.12.2018 ↗. זליכה כתב חוות דעת בתשלום לגופים שהתנגדו לצעדים להגברת התחרות. לפי תחקיר של שקוף, ב־2010 כתב לפרטנר חוות דעת נגד הפחתה חדה של דמי הקישוריות, שבעה חודשים אחרי שכתב לחברת מירס חוות דעת שונה. למפעל המלט הר טוב כתב חוות דעת בעד היטל על יבוא מלט מטורקיה, שלפי הערכת רשות התחרות היה עולה למשק כ־350 מיליון ש״ח בשנה. זליכה השיב שפרטנר הייתה הצד החלש מול בזק והוט ושהוא תמך ברפורמה רחבה יותר בשוק הסיטונאי, ושהמפעל מחזיק נתח קטן מהשוק ונזקק להגנה מפני תמחור טורפני. שקוף, 19.2.2021 ↗.

על נתונים כלכליים שהציג נמתחה ביקורת מתועדת. ב־2013 בדק הכלכלן אורי כץ, אז דוקטורנט לכלכלה, את טענותיו על גודל הדירות, על שיעור הצריכה הפרטית, על האבטלה הממושכת ועל המשרות החלקיות, ומצא שהנתונים הרשמיים סותרים אותן. דעת מיעוט, 4.7.2013 ↗. המשרוקית של גלובס קבעה ש״לא נכון״ מה שאמר בספטמבר 2026, ששנות כהונתו באוצר היו היחידות שבהן ירדו מחירי הדיור: המחירים ירדו גם ב־1999–2002, ועלו ב־2005 וב־2007. המפלגה השיבה שהחישוב הוא של מחירי הדירות ביחס לשכר. גלובס, 29.9.2026 ↗. ב־2021 בדקה המשרוקית את טענתו שתקופת כהונתו הייתה ״תקופת הצמיחה הכי ארוכה והכי חזקה בישראל״, ומצאה תקופות צמיחה ארוכות וחזקות ממנה. זליכה השיב שהתכוון לצמצום פער התוצר לנפש מול ארצות הברית. גלובס, 5.1.2021 ↗.